|
למערכות התשלומים והסליקה צריך שיהיה בסיס משפטי איתן . המלצת הועדה CPSS היא שיהיה חוק אחד שיכיל את כל הסוגיות הקשורות למערכות תשלומים וסליקה. אם הסדרי הסליקה מטופלים במספר חוקים ותקנות, יש לוודא שאין הם סותרים האחד את השני, שהם ברורים ושקופים לכולם ובני אכיפה.
|
1) |
| |
|
מטרת הכללים והנהלים של מערכת הסליקה, להביא להבנת השפעתה של מערכת התשלומים על כל אחד מהסיכונים הפיננסיים שהמשתתפים נחשפים אליהם. הסיכונים הכרוכים בפעילות במערכות התשלומים והסליקה צריכים להיות ידועים למשתתפים בסליקה ולמפעיל המערכת. המלצת הועדה היא שלכל מערכת תשלומים יהיו נהלים והוראות ברורים, מפורטים ושקופים לכל הגורמים המעורבים בתהליך הסליקה.
|
2) |
| |
|
למערכת התשלומים צריך שיהיו נהלים מוגדרים היטב לניהול סיכוני אשראי וסיכוני נזילות. על נהלים אלו לפרט את האחריות המוטלת על מפעיל המערכת מחד ועל המשתתפים בה מאידך. בנוסף, על נהלים אלו לעודד ניהול והקטנה של הסיכונים. לחשיפה של המשתתפים בסליקה לסיכוני אשראי ונזילות יכולה להיות השפעה שלילית משמעותית על היציבות במערכת ולכן ממליצה הוועדה לקבוע מגבלות כגון: מגבלת חשיפה של אחד מהמשתתפים לסיכון אשראי, הגבלת חשיפה של כלל המשתתפים לסיכון אשראי, לנהל את הנזילות התוך-יומית, ועוד.
|
3) |
| |
|
על המערכת לאפשר סליקה מהירה וסופית ביום ביצוע התשלום,לפחות בסוף היום. עדיף שהסליקה תתבצע במהלך היום (בזמן אמת). הפער בין מועד ביצוע התשלום למועד סליקתו הסופית חושף את המשתתפים לסיכוני אשראי ונזילות. לכן אחת הדרכים להקטין למינימום את הסיכונים הללו היא הקמת מערכת RTGS המצמצמת את הפער לדקות. במרבית המדינות בעולם קיימת מערכת RTGS והסליקה במערכות התשלומים האחרות הנה סופית בסוף יום עיבוד.
|
4) |
| |
|
מערכת סליקה רב צדדית, הסולקת את התנועות נטו, צריכה להבטיח את סיום הסליקה בזמן, גם כאשר אחד המשתתפים בסליקה (הגדול שבהם) אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו. עקרון זה חייב להיות מיושם במערכות התשלומים והסליקה שכן הוא תנאי מינימלי לקיום הסליקה. הועדה (CPSS) ממליצה על הפקדה של בטחונות בני מימוש מיידי, על ידי המשתתפים בסליקה, כל אחד על פי השיעור היחסי של הפעילות שלו בכל יום. בטחונות אלו אמורים לשמש את מפעיל המערכת במקרה שבו אחד המשתתפים (ואפילו הגדול שבהם) אינו עומד בהתחייבויותיו. עקרון זה קריטי למערכת מאחר והוא מקטין את אי הוודאות הקיימת בסליקה נטו, וכן מקטין את סיכוני האשראי והנזילות במערכת.
|
5) |
| |
|
רצוי שהנכסים המשמשים כבטחון לסליקה יהיו מופקדים בבנק המרכזי; כאשר משתמשים בנכסים אחרים, הם צריכים להיות במינימום סיכון אשראי. הנכסים המועדפים כבטחון למימוש התשלום הם פיקדונות הבנקים בבנק המרכזי שכן הם ניתנים למימוש מיידי. הועדה מדגישה כי צריך שיהיה גיבוי משפטי מלא לאבטחת הזמינות ויכולת המימוש של הביטחונות. בטחונות שאינם בידי הבנק המרכזי צריך שיהיו מופקדים בגוף בלתי תלוי המוסכם על מפעיל המערכת והמשתתפים. הביטחונות צריכים להיות מגובים משפטית וצריך שיהיה מכניזם מהיר למימוש הביטחונות.
|
6) |
| |
|
מערכת התשלומים צריכה להבטיח מידה רבה של אמינות ובטיחות תפעולית. היא צריכה לספק מכניזם שיאפשר סיום הסליקה היומית במועד גם במצב של כשל תפעולי. עקרון זה נועד להקטנת הסיכון התפעולי למינימום על ידי: יצירת גיבויים טכניים, קביעת נהלים ופרוצדורות לשעת חירום, הצפנה ואבטחה של המערכת מפני גורמים פליליים וכו'.
|
7) |
| |
|
מערכות התשלומים והסליקה צריכות לאפשר ביצוע תשלומים בצורה מעשית למשתמשים ויעילה למשק. המערכת צריכה לספק סליקה בהתחשב בדרישות ובצרכי המשתמשים בה, העלויות של המערכת צריכות להיות הוגנות ולא יקרות, הנזילות שתידרש במערכת צריכה להיות מופחתת עד כמה שאפשר.
|
8) |
| |
|
הקריטריונים להשתתפות במערכת צריכים להיות אובייקטיביים, שקופים והוגנים כלפי כלל המשתתפים במערכת. עקרון זה בא להסדיר את התנאים להשתתפות במערכת, ולאפשר לכל גורם העומד בתנאים האובייקטיביים שנקבעו (כגון: תנאי ההצטרפות למערכת החדשה, תנאי הפרישה ממנה, עלויות השימוש במערכת, שעות העבודה של המערכת ), לסלוק תנועות במערכת.
|
9) |
| |
|
הסדרי הניהול של מערכת התשלומים צריכים להיות יעילים, אחראיים ושקופים לציבור. עקרון זה מסדיר את היחסים בין הנהלת המערכת, הגוף המפקח והבעלים שלה. מאחר ויש חשיבות מרובה ליציבות המערכת, הפיקוח והבקרה של הבנק המרכזי על המערכת, נעשים לגורם קריטי, בין אם המערכת בבעלות הבנק המרכזי ובין אם בבעלות פרטית.
|
10) |
| |
|
תחומי האחריות של הבנק המרכזי בישום עשרת העקרונות הבסיסיים:
|
11) |
| |
|
א) על הבנק המרכזי להגדיר בצורה ברורה את מטרותיה של מערכת התשלומים והסליקה ולפרסם את תפקידו ועיקרי מדיניותו בנושא מערכות תשלומים וסליקה קריטיות (SIPS). המלצת הועדה היא פרסום של המדיניות הכוללת של הבנק המרכזי בתחום מערכות התשלומים והסליקה בכלל ואלו המוגדרות כמערכות קריטיות בפרט.
|
|
| |
|
ב) על הבנק המרכזי להבטיח שמערכות המופעלות על ידו פועלות בהתאם לעקרונות הבסיס למערכות קריטיות (10 עקרונות).
|
|
| |
|
ג) הבנק המרכזי צריך לפקח (oversee) על מערכות שאינן מופעלות על ידו ולוודא שהן תואמות את עקרונות הליבה של ה- BIS, והוא צריך לוודא שתהיה לו היכולת לבצע את הפיקוח הנ"ל. מתכנן ומפעיל המערכת אחראי לכך שהמערכת תהיה תואמת לעקרונות הבסיס. כאשר הבנק המרכזי אינו מפעיל את המערכת הוא אחראי לפקח עליה ולוודא התאמה שלה לעקרונות אלו ורצוי שזה יעוגן גם בחוק. הפיקוח חל על מערכות חדשות ועל מערכות קיימות וצריך לכלול:
|
|
| |
זיהוי המערכות הקריטיות במדינה. |
|
| |
|
ביצוע הערכה שיטתית אחת לתקופה של מערכות קיימות. |
|
| |
|
פיקוח הדוק על מערכות תשלומים חדשות עוד בשלבי התכנון שלהן. |
|
| |
|
ד) לשם קידום מערכות התשלומים ופיתוחן על פי עקרונות הבסיס על הבנק המרכזי לשתף פעולה עם בנקים מרכזיים אחרים ועם מוסדות לאומיים ובין-לאומיים רלוונטים.
|
|
nglish