|
כדי להבטיח את הצלחת הפעילות של מערכת זה"ב ולמזער את הסיכונים המשפטיים הכרוכים בה, היה על בנק ישראל לבנות למערכת מסגרת משפטית תומכת. בנק ישראל פועל במערכת זה"ב בשלושה כובעים שונים: הוא גם מפעיל המערכת, גם משתתף בה כבנקאי של הממשלה וגם פועל בה כבנק מרכזי - למשל בתחום המוניטרי. ריבוי פעילויות זה חייב להגדיר בחוק את תפקידו של בנק ישראל במערך התשלומים והסליקה, את סמכות הפיקוח שלו ואת חובותיו כמפעיל המערכת. טיוטת "חוק מערכות תשלומים" שגיבש בנק ישראל מסדירה סוגיות משפטיות נוספות, כמו למשל נושא סופיות התשלומים. בנושא זה יוצר החוק הסדר משפטי, המבטיח כי עם חיוב חשבון הסליקה של שולח ההוראה מתבצע זיכוי מוחלט בחשבונו של מקבל התשלום, ומאותו רגע התשלום אינו ניתן לביטול.
|
|
סעיף אחר בחוק מתמודד עם מצב של פשיטת רגל של אחד המשתתפים במערך התשלומים והסליקה. גם במקרה זה נוצר הסדר משפטי שמבטיח כי במקרה זה לא יחול "כלל שעת האפס" - במקרה של פשיטת רגל (פירוק) של אחד המשתתפים במערכת זה"ב, כל הוראת תשלום שנסלקה סופית עד למתן צו הפירוק תישאר בתוקף. חוק מערכות תשלומים מעניק גם לבנק ישראל סמכות לספק למשתתפים במערכת זה"ב נזילות תוך-יומית כנגד ביטחונות. ביטחונות אלה ניתנים למימוש לאחר פניה קצרה, וללא צורך בפנייה לבית המשפט. נושא נוסף המחייב תיקוני חקיקה הוא הכוונה להנהיג בעתיד עיצור צ'קים. כתוצאה מהעברת הקבצים האלקטרוניים בלבד לסניפים, הקובץ האלקטרוני הוא גם זה שיוחזר במקרה של אי כיבוד הצ'ק. מצב זה מחייב הכנסת תיקון בחוק, שיתיר לבנקים להחזיר צ'קים סרוקים במקום צ'קים מקוריים.
|
|
בנוסף לתיקוני החקיקה, חתם בנק ישראל על מספר הסכמים, המסדירים את מערכות היחסים עם הגופים השונים הפועלים במערכת זה"ב. בין היתר נחתמו הסכמים כאלה עם הבנקים המסחריים, מסלקת הנייר, מס"ב ומסלקות הבורסה. כן נקבעה שורה של כללים ונהלים לתפעול מערכת זה"ב.
|
|