|
בנק ישראל השיק את מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת - RTGS) - מערכת מתקדמת לסליקה יעילה ואמינה של התשלומים השקליים במשק, בזמן אמת ובאופן סופי. המערכת החדשה פועלת במקביל לשיטת הסליקה הרגילה, שבה הפעולות המועברות באמצעות המסלקות אינן נחשבות סופיות במהלך יום העסקים. לעומת זאת, הוראות התשלום המועברות במערכת זה"ב מבוצעות באופן מיידי ונחשבות סופיות עם ביצוען. המערכת מבטיחה למשתמשים בה ביצוע מהיר ובטוח של תשלומים בכל רגע נתון: פעולת הסליקה מתבצעת תוך דקות ספורות, היא אינה ניתנת לביטול ומקבל התשלום יכול לעשות בו שימוש מיידי, מבלי לחשוף את עצמו לסיכונים.
|
| |
|
|
| |
לרשימה 
|
| (א). מאפייני המערכת |
|
גולת הכותרת של הרפורמה במערכות התשלומים והסליקה היא הקמת מערכת חדשה - מערכת זה"ב - הידועה בעולם בשם RTGS - Real Time Gross Settlement (מערכת לסליקה פרטנית מיידית). עם הפעלת מערכת זה"ב, מבצעת המערכת הפיננסית הישראלית זינוק משמעותי של כמה דרגות, המציב אותה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם. דרך פעולתה של מערכת זה"ב שונה לחלוטין מהאופן שבו פועלות מערכות התשלומים והסליקה הרגילות. במסלקת הצ'קים, לדוגמא, הממשיכה לפעול לצידה של מערכת זה"ב, מזוכה חשבונו של מקבל הצ'ק במועד התשלום רק על תנאי. הבנק שממנו נמשך הצ'ק רשאי, כאמור, לא לכבד את הוראת התשלום, ובמקרה כזה מוחזר בדרך הכלל הצ'ק ביום שלמחרת הפקדתו. סופיות התשלום בשיטה זו נקבעת, לכן, באיחור. פרק הזמן שעובר בין ביצוע הוראת התשלום באמצעות צ'ק לבין אישורה הסופי חושף את מקבל התשלום לשורה של סיכונים. סיכונים אלה עלולים להתפתח לכלל סיכון מערכתי, שבו חוסר היכולת של אחד המשתתפים במערכת התשלומים לעמוד בהתחייבויותיו פוגע ביכולת התשלום של משתתפים אחרים במערכת.
מערכת זה"ב - שהסליקה באמצעותה מתבצעת בזמן אמת, ללא השהייה בין ביצוע הוראת התשלום לבין אישורה - מכניסה מימד חדש לפעילות הסליקה בארץ ונותנת מענה יעיל לבעייתיות הכרוכה בשיטות התשלום האחרות. המשתמשים במערכת זה"ב יודעים מיד עם ביצוע ההעברה הכספית כי התשלום שקיבלו הוא סופי ואינו ניתן לביטול, בדומה לתשלום במזומן. המערכת מאפשרת ליחידים ולגופים עסקיים במשק לבצע העברות כספיות בצורה מהירה ואמינה, וביכולתה להסיר את סימן השאלה המרחף כיום מעל מערכת התשלומים הרגילה. הוראות התשלום מתבצעות ביעילות ובזמן אמת, ביצוע כל הוראה נמשך דקות ספורות בלבד, ועם השלמתה היא, כאמור, סופית ובלתי ניתנת לביטול.
בדרך זו מגבירה מערכת הסליקה החדשה לא רק את ביטחונו של הלקוח הבודד, אלא משפרת במידה ניכרת גם את רמת הביטחון במערך הסליקה ובכל מערכות התשלומים המתחברות אליו. מערכות הסליקה הקיימות מאפשרות, כאמור, להחזיר תשלומים, שהיקפם הכולל מצטבר מדי שנה לסכומים נכבדים למדי. בשנת 2006, למשל, הוחזרו במסלקת הנייר ובמס"ב כ- 8.2 מיליון צ'קים והוראות תשלום אחרות (2.2 אחוזים ממספר התנועות במסלקות) בהיקף כספי כולל של כ- 23 מיליארד שקל. התשלומים החוזרים עלולים לגרום לתגובת שרשרת שתפגע במשתתפים נוספים בסליקה ותיצור אי ודאות גדולה בכל מערך התשלומים במשק. מערכת זה"ב מציעה פיתרון למכשלה זו. הפעילות במערכת החדשה מהווה חלופה בטוחה לשימוש בצ'קים, ועל ידי כך היא מגבירה מאוד את הביטחון בכלל מערך התשלומים.
בנוסף לסליקה הדו-צדדית של לקוח מול לקוח, או בנק מול בנק, משמשת מערכת זה"ב גם כ"מסלקה של המסלקות". המערכת מקושרת ישירות אל מערכות התשלומים במשק (מסלקת הנייר, מס"ב ומסלקות הבורסה), ואל המערכות הפנימיות בבנק ישראל. המסלקות משגרות אל המערכת, בחלונות זמן קבועים מראש, הוראות תשלום רב-צדדיות (חיוב של מספר בנקים כנגד זיכוי של מספר בנקים אחרים). הוראות תשלום אלה נסלקות במערכת זה"ב על בסיס רישום נטו, המחשב את ההפרש בין סך התקבולים לבין סך התשלומים לכל משתתף.
|
|
|
| |
| לרשימה
|
| (ב). תהליך הסליקה במערכת זה"ב |
|
הסליקה במערכת זה"ב מתבצעת לאורך כל יום העבודה בזמן-אמת. כל הוראת תשלום המגיעה למערכת נסלקת בנפרד, ללא קיזוז בין תנועות החובה והזכות של הבנק השולח. עם קבלת ההוראה מהלקוח, משגר סניף הבנק שלו הוראת תשלום אל מרכז הבנק, ומשם היא מועברת ישירות אל מערכת זה"ב בבניין בנק ישראל בירושלים. אם לבנק השולח יש יתרה מספיקה בחשבונו בבנק ישראל, פעולת הסליקה מבוצעת מיד: המערכת מחייבת את חשבונו של הבנק השולח ומזכה את חשבונו של הבנק המקבל. פעולות החיוב והזיכוי הן סופיות ובלתי ניתנות לביטול. לאחר השלמת הפעולה, נשלחות הודעות אישור לשני הבנקים. הבנק המקבל מזכה את חשבון המוטב, שיכול לעשות בכסף שקיבל שימוש מיידי, מבלי לחשוף את עצמו לסיכונים הנובעים מהאפשרות שהצ'ק יוחזר בשל חוסר כיסוי בחשבונו של המשלם, או בשל סיבות טכניות אחרות.
הפעילות במערכת זה"ב מתנהלת באמצעות "חשבון סליקה" שיש לכל משתתף. חשבון הסליקה כולל חשבון עו"ש וחשבון אשראי, שאליו מעביר בנק ישראל בעת הצורך אשראי תוך-יומי כנגד ביטחונות. מערכת זה"ב מנהלת את הוראות התשלום המגיעות אליה לפי סדר הגעתן - "נכנס ראשון יוצא ראשון" (FIFO - First In First Out). יחד עם זאת, מאפשרת המערכת למשתתף לקבוע סדר עדיפויות להוראות התשלום השונות שלו, בהתאם לדרגת חשיבותן ודחיפותן. אם לבנק השולח אין יתרה מספקת לחיוב חשבונו בבנק ישראל, הוראת התשלום מועברת לתור. לכל משתתף בתהליך הסליקה יש תור משלו, שבו ממוינות התנועות לפי סדר העדיפויות שהוא קובע. המערכת מספקת לו מספר כלים לניהול יעיל של התור, כגון אפשרות לשינוי סדר העדיפויות, שמירת עתודה כספית לצרכים מסוימים, אפשרות לבטל הוראות תשלום, וקבלת אשראי תוך-יומי מבנק ישראל. בסוף היום, כל הוראת תשלום הממתינה בתור מבוטלת, והודעה על כך נשלחת לשולח ההוראה.
|
|
|
| |
| לרשימה
|
| (ג). למי כדאי להשתמש במערכת זה"ב |
|
לצד הבנקים המסחריים והבנקים הזרים הפועלים בארץ, המעבירים את כל הפעילות הבין-בנקאית שלהם באמצעות מערכת זה"ב, מעניקה המערכת החדשה שירותי סליקה גם למספר רב של משתמשים נוספים. משתמשים אלה, היכולים להנות מסליקה מהירה, יעילה ובטוחה, הם מנהלי הכספים והחשבים של כל הגופים והחברות המעבירים ומקבלים מדי יום הוראות תשלום חשובות ודחופות: הגופים המוסדיים (קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח), חברות ומפעלים גדולים ובינוניים, בתי השקעות וברוקרים פרטיים. תועלת רבה מהשימוש במערכת החדשה עשויים להפיק גם העוסקים בהמרות שקל-מט"ח, היכולים עתה לסלוק ללא חשש את כל הצד השקלי של פעילותם. מערכת זה"ב, שהשימוש בה אינו מותנה בסכום מינימום, מעניקה הגנה וביטחון מירבי גם למשקי הבית המבצעים עסקאות הכרוכות בהעברת טובין כנגד תשלום, כגון קניה ומכירה של דירות וכלי רכב.
|
|
|
| |
| לרשימה
|
| (ד). רמת הבטיחות במערכת |
|
מערכת זה"ב משלבת מרכיבים מתקדמים ביותר, המבטיחים למשתתפים בה רמת בטיחות גבוהה. הממשק בין המערכת לבין המשתתפים העיקריים - הבנקים המסחריים ומסלקות הבורסה לניירות ערך - מבוצע באמצעות מערכת SWIFT, שהיא הסטנדרט הבין-לאומי המקובל להעברת כספים במערכות תשלומים. מערכת זה"ב תוכננה בהתאם לסטנדרטים שנקבעו על ידי הרשות לאבטחת מידע בישראל. האמצעים הטכנולוגיים שלה משלבים מערכות שליטה ובקרה על כל התשתיות והיישומים של המערכת. לצידן, מותקנים במערכת זה"ב אמצעי גיבוי מתקדמים, המאפשרים להתגבר על תקלות גם באתרים רחוקים.
מספרי חשבונות הבנקים במערכת יהיו במבנה אחיד, שיאפשר להעביר את התשלום לחשבון המוטב בצורה ישירה, ללא מגע יד אדם. ההתקשרויות למערכת זה"ב יבוצעו באמצעות הסטנדרט הבין-לאומי לזיהוי חשבונות בנק, מספר (International Bank Account Number) IBAN. מספר IBAN מורכב מ- 23 תווים, הכוללים את מספר חשבון הבנק, מספרי הבנק והסניף, סימון המדינה ושתי ספרות ביקורת. כתוצאה מכך, ניתן לכל חשבון בנק מספר חד-חד ערכי, המבטיח הפחתה משמעותית של מספר ההוראות השגויות שיעברו במערכת.
|
|
|
| |
| לרשימה
|
| (ה). ניהול נזילות תוך-יומי |
|
בנוסף לאמינות, לביטחון וליעילות הכרוכים בשיטת הסליקה החדשה, מעניקה מערכת זה"ב לבנקים יתרון נוסף. המיידיות והסופיות של ביצוע הוראות התשלום מאפשרת לבנקים לדעת בכל רגע נתון בדיוק כמה כסף עובר בחשבונותיהם, וכל בנק יכול להחליט על צעדים מיידיים לשיפור מצב הנזילות שלו בשקלים. במקביל, מחייבת שיטת הסליקה החדשה מהבנקים לגלות אחריות גדולה יותר לניהול הנזילות בחשבונותיהם. נזילות הבנק צריכה להספיק לביצוע כל עיבוד המגיע אל המערכת, לאורך כל שעות הפעילות היומית. מחסור זמני בנזילות עלול לפגוע בעבודת הסליקה - החל מגרימת עיכובים בעיבודים של תשלומים בודדים, וכלה בחסימה של קבוצת הוראות תשלום. כדי לצמצם עד כמה שאפשר מצבים כאלה ולאפשר למערכת זה"ב לפעול באופן חלק, מעמיד בנק ישראל לרשות הבנקים המשתתפים בסליקה אשראי תוך-יומי (intraday credit), שאותו הם יכולים לנצל על פי צרכיהם לאורך כל שעות הפעילות של המערכת.
האשראי ניתן לבנקים ללא ריבית, כנגד ביטחונות מלאים, למשך יום הפעילות בלבד, ועליהם לפרוע אותו עד שעת הסגירה של מערכת זה"ב. הביטחונות הנדרשים כנגד האשראי התוך-יומי הם אגרות חוב ממשלתיות ופיקדונות הבנקים בבנק ישראל. את אגרות החוב המשמשות כביטחונות לאשראי צריכים הבנקים להפקיד בחשבון מיוחד במסלקת הבורסה, שבו יוקצה תת-חשבון עבור הביטחונות של כל משתתף. מסלקת הבורסה לניירות ערך פיתחה עבור בנק ישראל מערכת ייחודית לניהול הביטחונות שיילקחו כנגד האשראי התוך-יומי (ICS - Intraday Credit System), כך שמשתתפי המערכת יכולים לשנות באופן דינמי במהלך היום את כמות האשראי התוך-יומי שיוזרם לחשבונם. המערכת מבצעת חישוב אוטומטי של כמות האשראי התוך-יומי, בהתאם לכמות ולסוג הביטחונות שהפקיד המשתתף.
הצורך בשמירה על נזילות תוך-יומית מחייב את הבנקים לנהל את הכספים העומדים לרשותם בדיוק רב. יחד עם זאת, מעניק להם המעבר לשיטה החדשה גם אפשרויות לחסוך בהוצאות, לצד יצירת הזדמנויות עסקיות נוספות ומכשירים פיננסיים חדשים, העשויים ליצור להם הכנסות נוספות. הצורך לנהל את מערך הנזילות בדרך אפקטיבית ויעילה ובזמן אמת פותח בפני הבנקים המשתתפים במערכת זה"ב אפשרויות לפעילות ביתרותיו הכספיות במהלך יום העסקים. אחת מאפשרויות אלה היא מתן הלוואות לבנקים אחרים, שנקלעו למצוקת נזילות זמנית. מערכת זה"ב גם מציגה בפני מנהלי הבנקים תמונת מצב בזמן אמת, ומאפשרת למופקדים על ניהול הנזילות והעסקים לקבל החלטות מיידיות ולשלוט בצורה היעילה ביותר על זרימת התנועות הכספיות בשקלים.
|
|
|
| |
| לרשימה
|
| (ו). היקף הפעילות הצפוי במערכת |
|
מדי יום עוברת במערכות התשלומים בארץ כמות עצומה של הוראות תשלום, בהיקף כספי של מיליארדי שקלים. בשנת 2006 הוצגו במסלקת הנייר כ- 150 מיליון צ'קים, בסכום כולל של כ- 710 מיליארד שקל. יחד עם המסלקה האוטומטית (מס"ב) ועם מסלקות הבורסה, הסתכם הסכום הכולל שנסלק אשתקד בארץ בכ- 7.4 טריליון שקל. עם הפעלת מערכת זה"ב יעבור חלק מנפח תשלומים עצום זה להיסלק במערכת החדשה. ההערכה היא שבשל עלויות השימוש במערכת זה"ב, יבוצעו בה בעיקר תשלומים בסכומים גבוהים ותשלומים דחופים. התשלומים שערכם הכספי נמוך ימשיכו להתבצע באמצעים האחרים: כרטיסי אשראי, צ'קים, הוראות קבע ומזומנים. מבחינת מספר העסקות, ימשיכו רוב התשלומים להתבצע באמצעים הקיימים. מערכת זה"ב, לעומת זאת, תנהל מדי יום מספר תשלומים קטן יחסית, אולם היקפם הכספי הכולל יהווה חלק ניכר מסך התשלומים במשק.
הערכה זו נשענת על ניסיון שהצטבר בעולם, המראה כי שילוב מערכת RTGS במערך התשלומים הקיים גורם לשינוי באופן השימוש של הציבור הרחב במערכות התשלומים: במרבית המדינות שבהן פועלות מערכות RTGS נסלקים כיום למעלה מ- 90 אחוזים מכלל התשלומים, במונחים של שווי כספי, במערכות אלה. יחד עם זאת, כ- 99 אחוזים מהתשלומים במשק הם בערכים נמוכים, ואלה ימשיכו, ככל הנראה, להיסלק במסלקת הנייר ובמסלקה האלקטרונית.
שיעורי הסליקה במערכות RTGS במדינות נבחרות (בערכים כספיים) |
|
|
|
|
|
| |
| לרשימה
|
| (ז). ה- CLS |
|
הפעלת מערכת זה"ב פותחת בפני ישראל אפשרויות חדשות גם במישור הבין-לאומי. החשובה בהן היא ההצטרפות הצפויה של מטבע השקל למערכת CLS, המחייבת קיום מערכת RTGS במדינות החברות בה. מערכת CLS (Continuous Linked Settlement), שהוקמה לפני כחמש שנים על ידי הבנקים הגדולים בעולם, פועלת כמסלקה בין-לאומית לעסקות המרה בין מטבעות חוץ. הפעילות בה דומה לזו של מערכת RTGS, אולם במקום פעולת סליקה במטבע אחיד, היא מבצעת בו-זמנית פעולת סליקה והמרה ממטבע למטבע. גם כאן שני זרמי הכספים המרכיבים את עסקת ההמרה - התשלום במטבע האחד והתקבול במטבע האחר - מועברים אל המערכת בו-זמנית. כתוצאה מכך, ההעברה הסופית של התשלום במטבע אחד מתבצעת רק אם וכאשר מתבצעת העברה סופית של המטבע השני. הסליקה המתבצעת במערכת CLS היא לכן סופית ואינה ניתנת לביטול.
צירופו של המטבע הישראלי למערכת הסליקה העולמית יפחית במידה משמעותית את סיכוני ההמרה הכרוכים בפעילותם של גורמים עסקיים בארץ עם גורמים בחו"ל ויגביר את יציבותם. שילובו של השקל בין 15 המטבעות החשובים בעולם, הנסלקים כיום במערכת CLS, יחזק מאוד את המטבע הישראלי ויהפוך אותו למטבע בר-המרה, הנסחר באופן חופשי בעולם.
|
|
|
|
|
nglish