|
תחום יחסי בנק-לקוח
|
|
לצד פעילותו בשמירה ופיקוח על יציבותם של התאגידים הבנקאיים פועל הפיקוח על הבנקים להגנה על לקוחות התאגידים הבנקאיים ולשמירת זכויותיהם במסגרת עסקיהם עמם.
עיקר פעילותו של הפיקוח על הבנקים להגנה על צרכן השירותים הבנקאיים מתבצעת באמצעות זרוע מיוחדת בחטיבת הפיקוח על הבנקים, המכונה "תחום יחסי בנק-לקוח".
|
|
|
אודותינו
|
|
|
|
פעילותנו להגנה על לקוחות התאגידים הבנקאיים מתנהלת במספר מישורים: |
|
|
הטיפול בתלונות של לקוחות מתנהל ביחידה לפניות הציבור. צוות היחידה מורכב מכלכלנים, רואי חשבון ומשפטנים. |
|
|
בירור פניות הציבור נעשה על פי סעיף 16 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981, המחייב את המפקח על הבנקים לברר את פניות הציבור בדבר עסקיהם עם התאגידים הבנקאיים. פניות הציבור מתבררות על פי מכלול ההוראות החלות על התאגידים הבנקאיים בישראל, לרבות הוראות חוק והוראות שמוציא המפקח על הבנקים מעת לעת. |
|
|
פניות הציבור מבוררות בניטרליות מלאה וללא משוא פנים. |
|
|
בכל מקרה שלדעת הלקוח הבנק פעל באופן לא תקין מומלץ לפנות תחילה למחלקת פניות הציבור של הבנק עצמו. אם תשובת הבנק אינה לשביעות רצון הלקוח ניתן לפנות ליחידת פניות הציבור בפיקוח על הבנקים. כמו כן ניתן לפנות ליחידה בשאלות הבהרה ובבקשות למידע הקשורות ביחסי הבנק והלקוח. |
|
|
היחידה לפניות ציבור מטפלת בתלונות של לקוחות כל הבנקים, לרבות לקוחות של חברות בנות של הבנקים כגון חברות כרטיסי האשראי. |
|
|
| ככלל, היחידה לפניות הציבור לא מטפלת בתלונות הקשורות לסכסוך שהתברר או עדיין מתברר בבית המשפט |
| • |
תלונות על בנק הדואר. בתלונות על בנק הדואר יש לפנות לרשות הדואר או למשרד התקשורת. |
| • |
תלונות על חברות הביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה. בתלונות על גופים אלה יש לפנות לממונה על אגף שוק ההון במשרד האוצר. |
|
|
|
עיקר הבירור נערך באמצעות התכתבות בין הפיקוח על הבנקים לבין גופים העוסקים בבירור פניות הציבור בתאגידים הבנקאיים: עותק של הפנייה נשלח לתאגיד הבנקאי, ונדרשת התייחסותו בצירוף אסמכתאות לביסוס תשובותיו. בהמשך עשויות להידרש הבהרות נוספות. בסיום הבירור של תלונת הלקוח ניתנת לו תשובה מפורטת, הכוללת ממצאים ומסקנות, ומציגה את העמדה של הפיקוח על הבנקים. לעיתים היחידה לפניות הציבור עורכת התייעצות עם זרועות אחרות של הפיקוח על הבנקים או עם המחלקה המשפטית של בנק ישראל, ובעקבות התייעצות זו מגבשת את עמדתה. עמדה הנקבעת מחייבת את הבנק.
לאור האמור, תהליך הטיפול בתלונה עשוי להימשך, בדרך כלל, עד שלושה חודשים, ובמקרים מורכבים - אף יותר.
לטיפול בפנייה הבודדת עשויה להיות לעיתים השלכה כללית על התאגיד הבנקאי או על המערכת הבנקאית בכללותה, ובעקבות זאת מופקים לקחים מערכתיים, לרבות דרישה להחזר כספים לקבוצות של לקוחות שנפגעו (גם אם הם לא התלוננו).
|
|
|
| • |
תלונות המתבססות בעיקר על חילופי דברים בעל פה בין הלקוח לבין עובד הבנק, שאין עליהם תיעוד וגרסאות הצדדים סותרות באופן שקשה להכריע מהי הגרסה הנכונה.
|
| • |
תלונות מורכבות מהבחינה העובדתית או המשפטית. |
| • |
תלונות שכדי להכריע בהן יש לשמוע גורמים נוספים, מלבד הבנק והלקוח. |
|
|
|
| לפני הפנייה אלינו רצוי לפנות למחלקת פניות הציבור של הבנק, שכן הניסיון מלמד כי במקרים רבים הבנק עצמו מטפל בפנייה במהירות ונותן מענה מתאים ללקוח. אם אינכם מרוצים מתשובת הבנק לפנייתכם, תוכלו לפנות אלינו. זאת באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני, הפקסימיליה והטלפון. כאשר עניינה של הפנייה הוא בעיה או תלונה קונקרטית ביחסים עם הבנק, יש לפנות בכתב בצירוף אסמכתאות (ככל האפשר). |
| היחידה לפניות הציבור, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל |
כתובת: |
| ת"ד 780 ירושלים, 91007 |
|
|
pniyotz@boi.gov.il |
דואר אלקטרוני: |
| 02-6552668 |
פקס: |
| 1212-200680 |
טלפון: |
| הגשת התלונה לפיקוח על הבנקים איננה כרוכה בתשלום. |
| לנוחיותכם מצ"ב רשימת בנקים בישראל, כתובות וקישורים: |
| ברמת הבנק - לחץ כאן |
| ברמת הסניף - לחץ כאן |
| איתור לפי מפתח סניפי הבנקים - לחץ כאן |
|
|
|
| • |
|
מידע על חשבונות של תושבי ישראל ואזרחי ישראל בבנקים המסחריים.
לבנק ישראל אין מידע אודות חשבונות של תושבי ישראל ואזרחיה בבנקים. מידע מסוג זה מצוי בכל בנק ובנק. לכן, בכל בקשה מסוג זה יש לפנות לבנקים עצמם.
|
| • |
|
מידע על חשבונות של לקוחות שנפטרו.
לבנק ישראל אין מידע על חשבונותיהם של נפטרים. לצורך איתור חשבונותיהם של לקוחות בנקים שנפטרו יש לפנות להנהלות הראשיות של הבנקים עצמם לשם קבלת המידע המבוקש, ולהציג בפניהם צו ירושה או צו קיום צוואה.
|
| • |
|
מידע על חשבונות שכפופים לצווים שונים שניתנו על ידי בתי המשפט: צווי עיקול, צווי פשיטת רגל או פירוק, צווי מינוי אפוטרופוס ועוד.
לבנק ישראל אין מידע על צווים שונים שמוטלים על ידי בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל. בנק ישראל גם לא מעורב בדרך כלשהי בתהליך הטלת הצווים, כגון צווי עיקול וצווים שניתנים בהליכי פשיטת רגל. מידע על צווי העיקול או על ביטולם מועבר ישירות מלשכות ההוצאה לפועל להנהלות הראשיות של הבנקים. משרד המשפטים מדווח לבנקים על צווים שניתנים בהליכי פשיטת רגל. על הבנקים מוטלת החובה לתת ללקוחות מידע בסיסי על צווים הנוגעים להם ורשומים בבנק. במידת הצורך, לשם הרחבת המידע שבידי הלקוחות, על הבנק להפנות אותם ללשכות ההוצאה לפועל, לבתי המשפט, או למשרד המשפטים, לפי העניין.
|
|
|
|
| איתרנו ותיקנו ליקויים מערכתיים רבים בזכות הטיפול בתלונות לקוחות, וכן באמצעות מידע הזורם אלינו מביקורות שהפיקוח על הבנקים עורך בתאגידים הבנקאיים, וממקורות אחרים. בין הצעדים שאנו נוקטים במסגרת הפקת הלקחים מטיפול בתלונות וכן ממידע אחר: |
| • הוצאת הוראות ניהול בנקאי תקין מטעם המפקח על הבנקים והנחיות שונות; |
| • החזר כספים לקבוצות לקוחות שנפגעו מליקויים שאותרו; |
| • דרישה לתיקון נהלים פנימיים או שיטות עבודה בתאגידים הבנקאיים; |
| • יוזמות לשינוי הסדרים חקיקתיים שונים. |
|
מידע על פעילות הפיקוח על הבנקים בשנים
2004
ו-
2005
במסגרת הפקת הלקחים.
|
|
|
|
בעקבות לקחים המופקים מהמידע המתקבל מפניות הציבור וממקורות מידע אחרים, אנו יוזמים הוצאת הוראות חדשות או תיקון הוראות קיימות בנושאים של צרכנות בנקאית. הגורם האחראי בפיקוח על הבנקים על הוצאת הוראות ועל הטיפול בהוראות קיימות הוא "תחום ההסדרה". עיקר הוראותיו של הפיקוח על הבנקים מרוכז בקובץ "הוראות ניהול בנקאי תקין". הפיקוח על הבנקים אוכף את הוראותיו באמצעות הסמכויות שהוענקו לו בפקודת הבנקאות.
לעיון בהוראות ניהול בנקאי תקין - לחצו כאן.
|
|
|
מטרות חשובות נוספות שלנו הן הגברת המודעות של לקוחות הבנקים לזכויותיהם הצרכניות וצמצום פערי הידע והמידע בנושאים בנקאיים. מידע רב מובא לידיעת הפונים אלינו בכתב, בטלפון ובאינטרנט, בעקבות פניותיהם. מידע לציבור הרחב ניתן באמצעות סקירות תקופתיות ופרסומים שונים באמצעי התקשורת.
לנוחיותכם, להלן מספר קישורים לאתרים שבהם ניתן למצוא אינפורמציה בנושאים פיננסיים:
שער הממשלה - www.gov.il
משרד האוצר - www.mof.gov.il
משרד הבינוי ושיכון - www.moch.gov.il
בורסת תל אביב – www.tase.co.il
הרשות לניירות ערך - www.isa.gov.il
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - חישובי הצמדה - www.cbs.gov.il
מחשבונים:
חישוב הסיוע המגיע כמשכנתה לרכישת דירה:
לחץ כאן
אמצעי לחישוב הצמדה:
לחץ כאן
שערי חליפין יציגים:
לחץ כאן |
|
|
|
|
|
מידע והדרכה ללקוחות הבנקים |
|
|
חשבון עובר ושב
|
|
|
|
| חשבון עובר ושב (עו"ש) הוא החשבון שבאמצעותו אנו מנהלים את רוב הפעילות הפיננסית השוטפת שלנו: תשלומים לגורמים שונים על ידי צ'קים, כרטיסי חיוב, הוראות קבע, פירעון הלוואות שלקחנו מבנקים אחרים ועוד. חשבון עו"ש משמש גם חשבון מרכזי שבאמצעותו ניתן להפקיד פיקדונות בבנק, לקבל הלוואות, לנהל תיק ניירות ערך וכיו"ב. |
| חשבון עו"ש הוא למעשה שירות בנקאי חיוני שקשה להתנהל בלעדיו. מסיבה זו כמעט כל תושבי המדינה הבגירים פותחים חשבון עו"ש. לשם כך יש לסור לסניף הבנק שבו מבקשים לפתוח את החשבון - לחתום על חוזה פתיחת חשבון ולבחור אילו שירותים בנקאיים אנו מעוניינים לקבל בחשבון. הבנקים השונים מציעים תנאים מגוונים לפתיחת החשבון; לכן כדאי לבדוק במספר בנקים מהם התנאים המוצעים, ולבחור את הבנק המציע את התנאים הטובים והמתאימים ביותר לצורכי הלקוח. חשוב לבצע סקר שוק מעת לעת, שכן התנאים משתנים לעתים, להתמקח עם הבנק שבו מתנהל חשבוננו, ואף להעביר את חשבון הבנק לבנק אחר כדי לשפר תנאים, וכך לחסוך עלויות לאורך שנים ארוכות. |
| בבדיקת תנאי החשבון חשוב לקבל תשובות לפחות לשאלות הבאות: |
| • |
אילו אמצעי תשלום הבנק יהיה מוכן לתת – צ'קים, כרטיס אשראי, כרטיס למשיכת מזומן? |
| • |
האם הבנק יהיה מוכן לאשר מסגרת אשראי בחשבון, ובאילו תנאים - סכום המסגרת, ריבית, עמלות על המסגרת? |
| • |
אילו תנאים הבנק מציע לתשלום עמלות על ניהול החשבון - האם יש הטבות או הנחות כלשהן? |
|
|
|
|
על פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981 אסור לבנק לסרב סירוב בלתי סביר לפתוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, כל עוד החשבון מצוי ביתרת זכות וכל עוד הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין הבנק בקשר לניהול החשבון. חשוב לציין כי הבנק אינו מחויב להעמיד אשראי ללקוח, לרבות מסגרת אשראי בחשבון העו"ש. |
| סיבה סבירה לסירוב לפתוח חשבון עשויה להיחשב, למשל, אחת מאלה: |
| • |
סכסוך בעבר בין הבנק ללקוח הפוגע ביחסי האמון הדרושים לניהול חשבון בנק; |
| • |
התנהגות אלימה - פיזית או מילולית - של הלקוח בסניף בעבר; |
| היותו של הלקוח מוגבל בעבר או בהווה (על פי חוק צ'קים ללא כיסוי) איננה יכולה להוות סיבה סבירה לסירוב של בנק לפתוח לו חשבון עו"ש ביתרת זכות ללא מסגרת אשראי וללא אמצעי תשלום; כלומר, הבנק מחויב לפתוח לו חשבון ביתרת זכות וללא צ'קים. |
|
|
|
בבנק ישראל לא מתנהל מאגר מידע המרכז נתונים על חשבונות של תושבי ישראל בכל הבנקים. כל בנק מנהל מאגר מידע שמרכז מידע על חשבונות לקוחותיו בכל סניפיו. לפיכך, לשם קבלת מידע על חשבונותיו של לקוח כלשהו יש לפנות לבנק עצמו, ולהציג בפניו צו מבית המשפט או בית הדין אשר נתן אותו.
לרשימת הכתובות העדכניות של ההנהלות הראשיות של הבנקים - לחצו כאן.
|
|
|
מידע על חשבונות בבנקים מסחריים - אין בבנק ישראל מידע על חשבונות המנוהלים בבנקים מסחריים, ולא ניתן לאתר באמצעותו חשבון בנק כלשהו, לרבות חשבון של אדם שנפטר. כמו כן לא ניתן לקבל באמצעות בנק ישראל מידע אחר על החשבונות - דבר רישומם או ביצועם של צווים שונים: צווי עיקול, צווי אפוטרופסות, צווי פשיטת רגל וכיו"ב.
מידע על צווי העיקול או על ביטולם - מועבר ישירות מלשכות ההוצאה לפועל להנהלות הראשיות של הבנקים. משרד המשפטים מדווח לבנקים על צווים שניתנים בהליכי פשיטת רגל. על הבנקים מוטלת החובה לתת ללקוחות מידע בסיסי על צווים הנוגעים להם שרשומים בבנק. במידת הצורך, על הבנק להפנות את הלקוחות לשם הרחבת המידע ללשכות ההוצאה לפועל, לבתי המשפט, או למשרד המשפטים, לפי העניין.
חשבונות מוגבלים - ניתן לבדוק באמצעות בנק ישראל אם הוטלה על חשבון הגבלה או הגבלה בנסיבות מחמירות לפי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 ע"י הקשה:
כאן
בנוסף לאמור לעיל ניתן לשלוף קובצי מידע על חשבונות ולקוחות מוגבלים ע"י הקשה:
כאן
|
|
|
| זכויות החתימה בחשבון יכולות להיות: |
| • |
"ביחד" - ביצוע של כל פעולה מחייב חתימות של כל השותפים בחשבון; |
| • |
"ביחד ולחוד" - די בהוראה של כל אחד מהשותפים לביצוע כל פעולה; אין צורך בקבלת אישור של יתר השותפים. |
| יתרונות ניהול החשבון "ביחד ולחוד" הם בנוחות וזמינות של השירותים הבנקאיים לכל אחד מהשותפים, היכולים לפעול בחשבון באופן עצמאי. זוהי שיטה המחייבת אמון הדדי בין השותפים, שכן כל אחד יכול למשוך כספים או לבצע פעולות בחשבון בלי שהשותף האחר יסכים לכך. |
| היתרונות של ניהול חשבון "ביחד" הם במעקב ההדוק של כל אחד מהשותפים אחר כל פעולה בחשבון, שכן לא ניתן לבצע שום פעולה ללא ידיעת כל השותפים. שיטה זו מתאימה לשותפים המבקשים לפקח על הפעילות בחשבון באופן שוטף, כך שלא יבוצעו בחשבון פעולות בלי לקבל את אישורם להן מראש. |
|
|
|
| • |
במקרה של חשבון "ביחד" - ניתן להפוך את החשבון לחשבון "ביחד ולחוד" באמצעות מתן הוראה משותפת על ידי כל השותפים.
|
| • |
במקרה של חשבון "ביחד ולחוד" - כל אחד מהשותפים רשאי לבטל את יכולת השותפים לפעול בחשבון לבדם. ממועד נתינתה של הוראה זו יידרשו לצורך ביצוע כל פעולה בחשבון חתימותיהם של כל השותפים גם יחד. יש להביא בחשבון שבמקרה של חוסר שיתוף פעולה בין השותפים, הוראה כזאת עלולה להביא ל"הקפאת" הפעילות בחשבון.
|
המלצה:
הניסיון מלמד כי הוראה בדבר הפיכת החשבון מחשבון "ביחד ולחוד" לחשבון "ביחד" מומלץ למסור לבנק בכתב בלבד; זאת כדי למנוע כל ספק בעניין וכדי לעצור את פעולת השותפים האחרים מהר ככל הניתן (כשהדבר מתבקש).
|
|
|
|
הבנק בדרך כלל לא יסכים לגריעת שותף מחשבון משותף הנמצא ביתרה שלילית, עד שהחוב בחשבון ייפרע. הנימוק לכך הוא האחריות של כל אחד מהשותפים לחובות שנוצרו בחשבון. |
|
|
"סעיף היוותרות בחיים" הוא הוראה בהסכם ניהול החשבון שמאפשרת לשותפים להמשיך לבצע פעילות שוטפת בחשבון לאחר פטירת אחד מהם. בעת פתיחת החשבון הבנקים מבקשים מהשותפים להורות להם אם בעת פטירתו של אחד מהם יפעל "סעיף היוותרות בחיים", כך שהשותף הנותר בחיים יוכל להמשיך ולפעול בחשבון כאוות נפשו. אם לא הוסכם בין הבנק לבין השותפים על הפעלתו של סעיף היוותרות בחיים, הרי לאחר פטירת אחד השותפים כאמור, לא יוכלו השותפים לפעול בחשבון עד קבלת צו הירושה. |
|
|
פעמים רבות לקוחות הבנקים, במיוחד המבוגרים ביניהם, מבקשים לצרף את ילדיהם או קרובי משפחה אחרים לחשבון כדי שיעזרו להם בניהולו. במקרה כזה עומדות בפניהם שתי אפשרויות עיקריות: לצרף את קרוב המשפחה כבעלים נוסף בחשבון או לתת לקרוב המשפחה ייפוי כוח לפעול בחשבון.
חשוב להבין את ההשלכות העקרוניות של שתי האפשרויות על החשבון:
שותפים בחשבון הם בדרך כלל (וכל עוד לא הוכח אחרת) בעלים במשותף של כל הזכויות הגלומות בחשבון בחלקים שווים, וכן נושאים באחריות משותפת לכל ההתחייבויות שנוצרו בחשבון. מיופה כוח אינו הבעלים של החשבון, אלא שלוח של הלקוח ועושה דברו. להבדל זה יכולה להיות השלכה לעניין ביצוע עיקול או קיזוז בחשבון משותף. לעתים יהיה ניתן לעקל או לקזז מהחשבון המשותף כנגד חוב אישי של השותף בחשבון. לעומת זאת לא ניתן לעקל או לקזז מהחשבון כנגד חובו של מיופה הכוח.
לא ניתן להוציא שותף מהחשבון אלא בהסכמתו או על פי צו של בית המשפט. לעומת זאת ניתן לבטל ייפוי כוח בכל עת.
עם פטירת אחד השותפים רשאים השותפים הנותרים לפעול על פי סעיף המכונה "סעיף היוותרות בחיים" (ראו הסבר לעיל). ייפוי הכוח מתבטל מאליו עם פטירת הלקוח.
|
|
|
| • |
קטין רשאי לפתוח חשבון בנק לאחר שמלאו לו 16 שנים.
|
| • |
קטין שמלאו לו 14 שנים רשאי לפתוח חשבון רק בהסכמת הורה (או אפוטרופוס).
|
| • |
קטין שמלאו לו 15 שנים והוא מוגדר כ"נער עובד" (מקבל באופן שוטף שכר עבודה או משכורת המועברת על ידי מעבידו לחשבון עו"ש) רשאי לפתוח חשבון גם ללא הסכמת הורה (או אפוטרופוס).
|
|
|
|
| • |
תאגיד בנקאי לא ינפיק פנקס צ'קים לקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ואילו על גבי צ'קים המונפקים לקטינים מעל לגיל זה יוטבעו המילים "קטין" או "נוער (עד 18)", וכן המילים "סכום המשיכה מוגבל עד לסך 400 ש"ח".
|
| • |
תאגיד בנקאי לא ינפיק כרטיס חיוב לקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, למעט הנפקת כרטיס שאיננו כרטיס אשראי לנער עובד. תאגיד בנקאי רשאי להנפיק לקטין שמלאו לו 14 שנים כרטיס למשיכת מזומן בתנאי שיתרת חשבונו בזכות, וכן כרטיס חיוב מוגבל אשר יאפשר ביצוע עסקאות בישראל, בחיוב מיידי, בסכום עסקאות יומי שלא יעלה על 400 ש"ח, ובתנאי שיתרת חשבונו בזכות. על גבי כרטיס חיוב שהונפק לקטין יוטבעו המילים "קטין" או "נוער (עד 18)". ככלל, סכום המשיכה בישראל באמצעות מכשירים אוטומטיים לא יעלה על 400 ש"ח ביממה.
|
|
|
|
הבנק לא יאפשר משיכת יתר בחשבון קטין, אלא אם כן קיבל את הסכמת הוריו (או אפוטרופסו) לכך מראש ובכתב (למעט משיכת יתר לנער עובד בגובה משכורתו החודשית). כל הסכם למתן מסגרת אשראי בחשבון קטין טעון הסכמת הוריו. הבנק לא יכבד משיכות שיבצע קטין בחריגה מהמסגרת המאושרת.
בהעדר הסכמה של הורים (או אפוטרופוס), לא יעניק הבנק לקטין מסגרת אשראי מאושרת, ולא יתיר לו למשוך סכומים כלשהם ביתרה שלילית.
|
|
|
הסכם מסגרת אשראי הוא הסכם בין הבנק לבין הלקוח המאפשר ללקוח למשוך כספים או לחייב את החשבון בדרך אחרת ביתרה שלילית עד גבול מוסכם. תמורת אשראי זה משלם הלקוח ריבית בשיעור שמוסכם בינו לבין הבנק. בדרך כלל שיעורי הריבית על אשראי זה גבוהים משיעורי הריבית על הלוואות רגילות. |
|
|
סעיף 2(א)
לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981
קובע כי לא מוטלת על הבנק החובה להעניק אשראי ללקוחות. מתן של כל סוגי האשראי הוא בתחום שיקול דעתו של הבנק. גם הביטחונות שידרוש כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול דעתו.
|
|
|
| ב-1 בינואר 2006 נכנסה לתוקף
הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 בנושא "ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב", שתכליתה למנוע מציאות מתמשכת של חריגות ממסגרות האשראי. הוראה זו אינה אוסרת על קיום "מינוס" ואינה דורשת להקטינו, אלא רק מחייבת שלא תהיה חריגה מן המסגרת . |
המלצה:
אנו ממליצים להתרגל כבר היום למצב שבו סכום המסגרת שאושרה לך מחייב אותך, והוא אינו עוד בגדר "המלצה". כן חשוב להתרגל למציאות של התאמת ההוצאות מהחשבון להכנסות אליו. כבר מעתה או בקרוב מאוד הבנק לא יסכים עוד לכבד חיובים שגורמים לחריגה מהמסגרת שאושרה לכם. |
| עיקרי ההוראה |
|---|
| • | הבנק יבדוק ויתעד בקשות של לקוחות למסגרת אשראי, ויתאים אותן לצורכי הלקוח וליכולותיו. הסכם מסגרת האשראי יהיה בכתב. |
| • | הבנק רשאי להעמיד מסגרת אשראי באופן חד צדדי ללקוח בעל הסכם מסגרת אשראי, ובלבד שלא יחייב את הלקוח בעמלה בגין העמדת המסגרת הנוספת, שהריבית במסגרת האשראי כאמור לא תעלה על הריבית שנקבעה למסגרת האשראי האחרונה אשר הוסכמה בכתב עם הלקוח, ושיודיע ללקוח בסמוך לקביעתה על סכום המסגרת ותנאיה. עד ליום 1.7.07 הבנק רשאי להעמיד מסגרת אשראי חד צדדית גם ללקוחות שאין להם הסכם מסגרת אשראי כאמור. |
| • |
הבנק לא יאפשר חריגות ממסגרת האשראי, אלא במקרים מיוחדים.
למרות האמור, מותר לבנק, על פי שיקול דעתו, לכבד שיקים וחיובים בחריגה קטנה - עד אלף ש"ח, ובלבד שהחריגה לא תמשך זמן רב.
|
| מטרת ההוראה |
|---|
| ההוראה החדשה נועדה להפסיק את הנוהג הרווח - הייחודי לישראל - של חריגות גבוהות ומתמשכות ממסגרת האשראי, ואת הפרקטיקה שלפיה הבנקים קובעים בעצמם ולפי שיקול דעתם הבלעדי מתי להחזיר צ'קים וחיובים אחרים שמגיעים לחשבון בעת שהוא בחריגה מהמסגרת, בלי שתהיה להם מחויבות ברורה ומפורשת הידועה גם ללקוח. היתרונות הגלומים בהוראה, מנקודת מבט צרכנית, הם שניים: | | • | הקניית ודאות ללקוחות באשר למתרחש בחשבונם ובאשר ליכולתם למשוך צ'קים ולשלם תשלומים בדרכים שונות מהחשבון. במצב של חריגה ממסגרת האשראי הבנק רשאי שלא לכבד צ'קים וחיובים אחרים שמגיעים לחשבון הלקוח, דבר שעלול לגרום לו, במקרה הטוב, אי נעימות, ובמקרה הגרוע אי עמידה בהתחייבויות, חשיפה לתביעות, ואף הגבלת חשבון על פי חוק צ'קים ללא כיסוי. | | • | הפסקת הפרקטיקה שבה הבנקים מעמידים מסגרות אשראי בסכומים נמוכים יותר ממה שהם מוכנים באמת להעמיד לאותו לקוח. בדרך זו הבנק מאפשר חריגה קבועה ממסגרת האשראי וגובה על כך ריבית גבוהה, במקום להעמיד מסגרת אשראי גדולה יותר בריבית נמוכה יותר. | | מה קורה כשהחשבון נקלע לחריגה ממסגרת האשראי? |
|---|
|
ככלל, הבנק לא יכבד את החיובים המוצגים בחשבון שיביאו לחריגה. -
(מותר לבנק, על פי שיקול דעתו, לכבד חיובים בחריגה קטנה - עד אלף ₪).
אולם הבנק רשאי להעמיד ללקוח מסגרת אשראי חד-צדדית באותם תנאים של המסגרת הקיימת - בלא לחייב את הלקוח בעמלה או בריבית גבוהה יותר מהמסגרת הקיימת. כן רשאי הבנק לכבד חיוב מסוים של לקוח, אם הלקוח פנה לבנק וביקש ממנו לכבד חיוב כלשהו שעומד להגיע לחשבונו. | | החיובים המוצגים בחשבון, בדרך כלל, הם: | | • | חיובים על פי הרשאה לגורמים שונים כגון: חברת החשמל, בזק, חברה סלולארית, חברת ביטוח ועוד. החזרת חיובים כאלה עלולה להוביל להוצאות מיותרות, להפסקת שירות, ולהפסקת ביטוח, ולגרום נזקים. | | • | הוראות קבע לחיסכון או לפירעון הלוואה, לרבות הלוואת משכנתה. | | • | משיכות מזומן, גם ממכשירים אוטומטיים. | | • | שיקים שיוחזרו בשל חוסר כיסוי ייספרו במניין צ'קים ללא כיסוי, דבר העלול להוביל להגבלת החשבון על פי חוק צ'קים ללא כיסוי, על כל הסנקציות הכלולות בו. | | למידע נוסף על צ'קים ללא כיסוי לחצו כאן. | | איך מסדירים חריגה שכבר קיימת בחשבון? |
|---|
| ישנן מספר אפשרויות: | | • | אם מצבכם הכלכלי או הביטחונות שמסרתם לבנק מאפשרים הגדלה של מסגרת האשראי תוכלו לבקש זאת. הגדלת המסגרת תלויה בהסכמת הבנק. | | • | תוכלו לבדוק את האפשרות של הסדרת החריגה באמצעות קבלת הלוואה בנקאית. ככלל, הריבית על ההלוואה תהיה נמוכה במידה רבה מהריבית על חריגה מהמסגרת, וכך תוכלו להקטין את תשלומי הריבית שלכם, וגם לפרוע את האשראי בתשלומים. קבלת ההלוואה מותנית בהסכמת הבנק. מומלץ לבוא בדברים עם הבנק שבו מנוהל חשבונכם, עם בנקים אחרים ועם חברות כרטיסי האשראי, ולהשוות היטב את תנאי ההלוואות, את שיעור הריבית ואת סכום העמלה על כל הלוואה. | | • | יתכן שתיאלצו להתמודד עם החריגה באמצעות הקטנת ההוצאות השוטפות שלכם. חריגה מתמשכת ממסגרת האשראי, ובפרט חריגה הולכת וגדלה, משמעה הוצאות גבוהות מן ההכנסות, והיא עשויה להצביע על חיים מעבר ליכולת הכלכלית. מצב זה עלול להוביל להסתבכות כלכלית. | | • | תוכלו לסלק את האשראי החריג באמצעות הפקדת כספים ממקור אחר כלשהו. | | הבנקים הונחו על ידי המפקח על הבנקים לבוא לקראת הלקוחות ולסייע בידם, ככל האפשר, להיערך לשינוי. | | איך לנהל את החשבון כדי לא להיקלע לחריגות? |
|---|
| • | לא מומלץ שהחשבון יהיה באופן קבוע ביתרה שלילית. מסגרת האשראי נועדה לאפשר גמישות זמנית בלבד. היא איננה מקור טוב לאשראי, בהיותה המקור היקר ביותר עבורכם במערכת הבנקאית. הדבר גם עלול להצביע על אורח חיים שאינו תואם את ההכנסות. | | • | נהלו רישום שוטף של ההוצאות שירשמו בחשבונכם ותכננו בהקדם את ההוצאות ואת עיתוין. עקבו אחר היתרה בחשבונכם ואחר הוצאותיכם השוטפות. השתמשו באפשרויות השונות לקבלת מידע על החשבון: שירותים טלפוניים המסופקים בבנק, שירותי מידע במכשירים אוטומטיים, אינטרנט. | | • | אל תנהלו את החשבון ביתרות הקרובות לסכום המסגרת המאושרת. ניהול החשבון על גבול סכום המסגרת יחייב אתכם לפיקוח קפדני והדוק אחר זיכויים וחיובים בחשבון. ישנם חיובים (למשל צ'קים) שמועד פירעונם המדויק בחשבונכם אינו בהכרח ידוע לכם, דבר שיקשה עליכם לפקח על חשבונכם. לפיכך מומלץ להשאיר "מרחב בטחון" בין היתרה בפועל לבין סכום מסגרת האשראי. | | • | בעת ביצוע המעקב הביאו בחשבון גם את התשלומים הדחויים שצפויים להיפרע בחשבון. שימו לב במיוחד לצ'קים שמשכתם על החשבון וטרם נפרעו, ולתשלומים דחויים באמצעות כרטיסי האשראי בגין עסקאות שביצעתם בעבר. | | • | התאימו את ההוצאות מהחשבון להכנסות. ניצול הולך וגדל של מסגרות אשראי והלוואות עשוי להצביע על רמת חיים שאיננה תואמת את ההכנסות, ולעיתים אף להוביל להסתבכות כלכלית. | | איך להתמודד עם קשיים זמניים ולמנוע החזרת חיובים? |
|---|
| תוכלו לבוא בדברים עם הבנק לצורך הגדלה זמנית של מסגרת האשראי, כדי שהחיובים יכובדו. הוראת המפקח על הבנקים מאפשרת לבנק להגדיל את המסגרת באופן זמני, בהסכמת שני הצדדים. | המלצה:
כדאי להקדים ככל האפשר ולבוא בדברים עם הבנק כדי ליידע אותו על הקושי הזמני ולמצוא פתרון שיהיה מוסכם על הבנק ועליכם. | | האם ההוראה מחייבת את הבנקים לאשר ללקוחות מסגרות אשראי? |
|---|
| לא. יש לזכור שעל פי החוק לא מוטלת על בנקים החובה לתת אשראי ללקוחות, ובכלל זה מסגרות אשראי. כל אשראי בנקאי ללקוח כפוף להסכמת הבנק. |
|
|
|
הוראת ניהול בנקאי תקין מס 432 בנושא "העברת פעילות וסגירת חשבון של לקוח"
נועדה להקל ככל הניתן על סגירת חשבונו של הלקוח בבנק ועל העברת פעילותו לבנק אחר. תכלית ההוראה היא להפחית למינימום את הטרחה הכרוכה בהעברת הפעילות לבנק אחר, ובכך לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית ולשיפור התנאים המוצעים ללקוחות.
חשוב לציין שבד בבד עם ההוראה הנ"ל הושגה הסכמה עם הבנקים במסגרת ההסדר המכונה "עסקת החבילה", שלפיו כל העמלות הכרוכות בסגירת חשבון והעברת הפעילות לבנק אחר מוגבלות לתקרה של 40 ש"ח (לא כולל עמלת פירעון מוקדם והוצאות החלות על הבנק כגון תשלום לצד שלישי כלשהו), ואותו סכום תקרה לגבי העמלות של כרטיסי האשראי (ראו הפרק על
העמלות).
ההוראה באה לתרום להקלת המעבר ולהגברת התחרות בארבעה נושאים עיקריים: |
|
|
| הבנק חייב להמציא ללקוח בתוך ארבעה ימי עסקים טופס מידע המפרט את כל הנכסים וההתחייבויות שיש לו בבנק, את העלויות הכרוכות בפירעון מוקדם של הנכסים או ההתחייבויות כאמור, פירוט בדבר עמלות שנגבו מראש מהחשבון, מסגרות אשראי, קיומם של ייפויי כוח בחשבון ועוד. |
| לטופס המידע שתי מטרות מרכזיות: |
| • |
לספק ללקוח רשימה ברורה וממצה באילו נושאים עליו לטפל לפני שייסגר חשבונו; |
| • |
לשקף את המצב הפיננסי בנקאי של הלקוח – כך הבנקים יוכלו להתרשם מהלקוח ולשקול אילו תנאים הם מעוניינים להציע לו. |
| מידע זה ניתן לקבל ללא תשלום פעמיים בשנה. |
| המידע יימסר ללקוח במסירה אישית, בדואר או בפקסימיליה, על פי בחירתו. הלקוח יוכל לבקש לקבל את המידע גם באמצעי תקשורת אחר, אם הוא זמין לבנק. |
| הטופס יכלול מידע כדלקמן: |
|
| שימוש אפשרי |
פירוט המידע העיקרי שיינתן |
הנושא |
| בחינת הכדאיות של פירעון מוקדם של ההלוואה. |
פירוט ההלוואות שניתנו ללקוח: סכום היתרה לסילוק, שיטת פירעון ההלוואה, סוג הריבית ושיעור הריבית, סכום עמלת הפירעון המוקדם ועוד. |
אשראי |
| בחינת הכדאיות של מיחזור ההלוואה באמצעות בנק אחר. |
| פירוט מסגרת האשראי של הלקוח: גובה המסגרת, היתרה המנוצלת, שיעורי הריבית על מסגרת האשראי, שיעור הריבית על חריגה מהמסגרת, סכום החריגה מהמסגרת (במקרה של חריגה), ועוד. |
בחינת כדאיות של משיכה טרם מועד פירעון.
בדיקה אם הפיקדונות משועבדים לבנק.
|
פירוט הפיקדונות של הלקוח: סוג הפיקדון, מועד המשיכה הקרוב, היתרה למועד המשיכה הקרוב, היתרה לשבירה מיידית, ככל שיש אפשרות לשבירה כאמור, תשלום מיוחד בגין שבירה מיידית, אם ישנו, האם הפיקדון משמש כביטחון. |
פיקדונות |
| העברת הרשימה לבנק החדש כדי שיטפל בהעברת הזיכויים לחשבון החדש |
פירוט הגופים שהעבירו בשנה שקדמה למועד פניית הלקוח זיכויים לחשבון |
זיכויים בחשבון |
| העברת רשימת הגופים המחייבים את החשבון לבנק החדש כדי שיטפל בהעברת החיובים לחשבון החדש. |
פירוט ההרשאות לחיוב החשבון שבתוקף במועד הפנייה |
חיובים על פי הרשאה |
| פירוט הוראות הקבע שבתוקף במועד הפנייה |
הוראות קבע |
| מידע הנחוץ ללקוח לצורך הסדרת התחייבויות כלפי צדדים שלישיים ומתן הוראות באשר לכל הנכסים. |
פירוט כל הנכסים או ההתחייבויות האחרים הקיימים בחשבון או הקשורים אליו: ניירות ערך, ערבויות בנקאיות, קופות גמל וקרנות השתלמות, וכן התחייבויות המבטיחות חיובים של צד שלישי כלפי הבנק, עיקולים הקיימים בחשבון וכיו"ב. |
נכסים והתחייבויות אחרים |
| |
פירוט של כל העמלות שנגבו מראש אשר לגביהן יזוכה הלקוח בהחזר יחסי, ושל כל העמלות שהחשבון עתיד להתחייב בהן, ככל שהן ידועות לבנק במועד הפנייה. |
עמלות |
| |
פירוט המורשים לפעול בחשבון על פי ייפוי כוח. |
ייפויי כוח |
| המנפיק החדש יוכל לטפל בהעברת החיובים בעסקאות מתמשכות לכרטיס החדש. |
הבנק יפנה את הלקוח להפקת מידע באמצעי אלקטרוני זמין לשם קבלת הנתונים שלהלן; אם אין אמצעי אלקטרוני זמין כאמור, יקבל הבנק, באמצעות פנייה בשם הלקוח לחברת כרטיסי האשראי, את הנתונים שלהלן, וימסרם ללקוח: |
כרטיסי אשראי שהנפיק הבנק |
| הלקוח יוכל לנצל את ההטבות שנצברו לפני ביטול הכרטיס. |
• מסגרת האשראי בכרטיס; |
| חשוב לדעת מהם סכומי החיוב העתידיים כדי להיערך לסגירת החשבון. |
• פירוט העסקאות המתמשכות (כמו מינויים לעיתונים או לשירותים אחרים); |
| |
• פירוט החיובים העתידיים בגין עסקאות שנעשו בכרטיס עד מועד הפנייה; |
| |
• פירוט ההטבות שצבר הלקוח בגין השימוש בכרטיס. |
| |
פירוט כל הצעדים שעל הלקוח לנקוט כדי לסגור את חשבונו, והבהרות שונות. |
הבהרות לגבי תהליך סגירת החשבון |
|
המלצה:
אנו ממליצים לבקש את הטופס לא רק במקרה של סגירת חשבון. הלקוח רשאי לבקש את הטופס גם אם הוא מעוניין רק לבדוק את כדאיות המעבר. אנו ממליצים לפנות עם הטופס למספר בנקים כדי לבחון איזה בנק יוכל להציע את התנאים הטובים ביותר. |
|
|
|
|
על הבנק לבקש מהלקוח הוראות מפורשות באשר לפעולות שיש לבצע לגבי כל הנכסים וההתחייבויות שפורטו בטופס המידע. במעמד זה יוכל הלקוח למסור את כל ההוראות, לרבות הוראות עתידיות (למשל העברת הסכום בעקבות פירעון עתידי של פיקדון לחשבון בנק חדש) במעמד זה. הבנק יציע ללקוח לחתום על טופס למתן הוראות טלפוניות, דבר שיאפשר ללקוח למסור הוראות נוספות כלשהן גם בטלפון או בפקסימיליה, בלי לסור לסניף, אם יתעורר צורך בכך. |
|
|
| הבנק החדש יוכל לבצע עבור הלקוח, לבקשתו, את הפעולות הבאות: |
| • |
הודעה לגופים שמעבירים זיכויים לחשבון (ביטוח לאומי, מעביד) על חשבון חדש לזיכוי; |
| • |
הודעה לגופים שמחייבים חשבון על פי הרשאה לחיוב חשבון (חברת החשמל, חברה סלולרית, בזק וכיו"ב) על חשבון חדש לחיוב; |
| • |
אם הלקוח יבקש מהבנק החדש להנפיק עבורו כרטיס אשראי חדש, הבנק יוכל להודיע לכל הגופים המעבירים חיובים באמצעות כרטיס האשראי בעסקאות מתמשכות (למשל מנוי לעיתון) על פרטי הכרטיס החדש לחיוב. |
| הלקוח יוכל למסור לבנק החדש, בהסכמתו בלבד, ייפוי כוח, שבו הוא יסמיך אותו לבצע עבורו את כל הפעולות הכרוכות בהעברת הפעילות, כולל ניהול כל המגעים עם הבנק שבו נסגר החשבון. |
|
|
|
| ניתן להעביר רק חלק מהפעילות לבנק חדש: |
| • |
הודעה לגופים שמעבירים זיכויים לחשבון (ביטוח לאומי, מעביד) על חשבון חדש לזיכוי; |
| • |
השקעה בפיקדונות או קבלת הלוואות בבנק אחר (שאינו הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש) משום שהתנאים בו טובים יותר. |
| במקרים אלה, כשהלקוח מעוניין להעביר אך ורק את הפעילות השוטפת מהחשבון, ההוראות נותנות פתרון לבעיות העיקריות העלולות להקשות עליו את ההעברה, למשל:
|
| • |
הבנק מחויב לאפשר ללקוח לפרוע הלוואות באמצעות חשבון בנק אחר, בתנאי שיש כנגד ההלוואות ביטחונות מספיקים. |
| הבנק מחויב להעביר פיקדון שנפרע ישירות לחשבון הבנק החדש של הלקוח. |
|
|
|
|
|
עמלות בנקים
|
|
|
|
|
|
צ'קים
|
|
|
|
בדומה למזומן, לכרטיס אשראי, להעברות בנקאיות וכיו"ב, צ'ק הוא אמצעי לתשלום בעסקאות שונות. לשימוש בשיק, מנקודת ראותו של המשלם, עשויים להיות יתרונות וחסרונות ביחס לשימוש באמצעי תשלום אחרים. יתרון מיוחד הגלום בצ'ק הוא בזכות לבטל אותו באמצעות מתן הוראת ביטול לבנק, דבר שעשוי לשמש כשהלקוח, למשל, לא קיבל תמורה עבור הצ'ק. יכולת הביטול של עסקה בכרטיס אשראי מוגבלת הרבה יותר. לעומת זאת, אחד החסרונות הגלומים בשימוש בצ'ק, מנקודת ראות המשלם, הוא יכולתו של מקבל הצ'ק להעביר אותו לצד שלישי, אשר יהיה זכאי, בנסיבות מסוימות, לפרוע אותו, גם אם המשלם לא קיבל את הנכס או השירות שעבורו הוא שילם באמצעות הצ'ק. אולם חיסרון זה ניתן לפתור באמצעות כתיבת מלים מסוימות על גבי הצ'ק (ראו להלן:
איך מונעים את הסיכון להיתבע על ידי צד שלישי). |
|
|
בנק רשאי לסרב לבקשת לקוח לספק לו פנקס צ'קים, מטעמים המצדיקים זאת, כגון אי עמידה מתמשכת בפירעון אשראי בחשבון. ישנם גם מקרים שבהם אסור לבנק לספק ללקוח פנקס צ'קים, למשל אם חשבון הלקוח הוגבל מכוח חוק צ'קים ללא כיסוי. |
|
|
|
יכולת ההעברה של צ'ק לצד שלישי |
| הצ'קים הם מסמכים סחירים. לפיכך, מי שמקבל צ'ק רשאי למסור אותו לצד שלישי, למשל כתמורה בעסקה שבינו לבין הצד השלישי. בנסיבות מסוימות הצד השלישי זכאי לדרוש את סכום הצ'ק ממי שמשך אותו לראשונה, גם אם מי שמשך אותו לראשונה לא קיבל את השירות או הנכס שעבורם נתן את הצ'ק. במצב כזה ייתכן כי הלקוח שמשך את הצ'ק ייאלץ לשלם את סכומו לצד שלישי כלשהו, אף שלא קיבל דבר בתמורה. |
| יש לשים לב שהצד השלישי שעשוי להיות זכאי לתשלום הצ'ק יכול להיות גם הבנק שבו מי שקיבל את הצ'ק הפקיד אותו. אם חשבון המפקיד מצוי ביתרת חובה, יהיה לבנק שלו אינטרס לדרוש את סכום הצ'ק ממי שמשך אותו, גם אם, כאמור, זה לא קיבל דבר תמורתו. |
| איך מונעים את הסיכון להיתבע על ידי צד שלישי? |
| באמצעות רישום פשוט על גבי הצ'ק, ניתן למנוע ממי שקיבל את הצ'ק את האפשרות להעביר אותו לצד שלישי. אם מקבל הצ'ק יעביר אותו בכל זאת לצד שלישי, לא תהיה לכך משמעות, ואותו צד שלישי לא יוכל לתבוע את מי שמשך את הצ'ק. כדי למנוע את האפשרות להעביר את הצ'ק לצד שלישי על מושך הצ'ק לפעול באחת משתי דרכים: |
| לרשום על גבי הצ'ק את המילים "למוטב בלבד" או "לנפרע בלבד". |
• |
| למחוק את המילה "לפקודת" ולהוסיף את המילה "בלבד" לאחר שם הנפרע, באופן שיירשם בצ'ק: "שלמו לפלוני בלבד". אפשרות זו מעט פחות טובה מהקודמת, משום שלעתים עלולות לקרות טעויות שישפיעו על יכולת ההעברה של השיק לצד שלישי; למשל: אי רישום המילה "בלבד", כלומר: רישום "שלמו לפלוני" ללא הוספת המילה "בלבד", עלול שלא לבטל את האפשרות של העברת הצ'ק לצד שלישי. |
• |
| צ'קים שמופיע עליהם הרישום האמור לא יהיו ניתנים להעברה, ויהיה ניתן להפקיד אותם אך ורק בחשבון הנפרע (מי שהלקוח נתן לו את הצ'ק במקור). |
| ניתן להזמין צ'קים המודפסים מלכתחילה כלא ניתנים להעברה |
| ניתן להזמין מהבנק צ'קים שהגבלת העברתם מודפסת עליהם מראש. |
| חשוב לציין כי בצ'קים, שהגבלת העברתם מודפסת עליהם מראש לא ניתן לבצע כל שינויים, למעט שינוי בתאריך או בסכום שבצדו. לא ניתן לשנות בהם את הנפרע או למחוק את המילים המבטלות את האפשרות להעביר את הצ'ק לצד שלישי. אם בכל זאת בוצעו שינויים כאלה בצ'ק מסוג זה, אסור לבנק לקבל את הפקדתו או לפרוע אותו. |
|
|
|
הוראת ביטול צ'ק היא הוראה הניתנת לסניף על ידי בעל החשבון מושך הצ'ק שלא לשלם צ'ק מסוים שנמשך על ידו מהחשבון המתנהל בסניף. הבנק המקבל הוראות ביטול של לקוחו מחויב לציית לה ולהימנע מכיבוד הצ'ק. צ'ק שהוצג לאחר שניתנה לגביו הוראת ביטול יוחזר על ידי הסניף הנמשך מסיבת "נתקבלה הוראת ביטול". |
|
|
ניתן לבטל צ'ק בהודעה לסניף שבו מתנהל החשבון אשר ממנו נמשך הצ'ק. הבנקים מבקשים, בדרך כלל, לקבל את הוראת הביטול בכתב. ככלל, כדי שהבנק יחויב להימנע מכיבוד הצ'ק, על ההוראה לביטולו להימסר לו לכל המאוחר ביום העסקים הבנקאי הראשון שלאחר היום שבו הפקיד הנפרע את הצ'ק בבנק שלו, ובלבד שעד למועד ההודעה השיק לא נפרע. |
|
|
בהתאם לעמדת הפיקוח על הבנקים, בנק שפרע צ'ק בניגוד להוראת הביטול חייב לזכות את חשבון הלקוח בסכום הצ'ק. הבנק יהיה רשאי לנקוט כל הליך, לרבות הליך משפטי, כדי שייקבע למי משני הצדדים לצ'ק - המושך או הנפרע - מגיע סכומו. אם בהליך המשפטי ייקבע כי הצ'ק בוטל שלא כדין, הבנק יהיה רשאי לחזור ולחייב את הלקוח.
עמדה זו נועדה למנוע מלקוח אשר נתן הוראת ביטול שלא כובדה על ידי הבנק את חסרון הכיס הזמני, עד שזכויות הצדדים לצ'ק יוכרעו בבית המשפט.
|
|
|
בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, כאשר צ'ק מוחזר משום שניתנה לגביו הוראת ביטול, אשר בהיעדרה הוא היה מוחזר מסיבת "אין כיסוי מספיק" - הבנק מחויב לציין עליו את שתי הסיבות, וכן למנות את הצ'ק במניין הצ'קים שהוחזרו לצורך ההגבלה. לפיכך, הוראת ביטול בחשבון שאין בו כיסוי מספיק אינה מונעת את ספירת הצ'ק במניין הצ'קים שהוחזרו מחוסר כיסוי. |
|
|
כשהחשבון מזוכה בסכום הצ'ק באופן סופי הלקוח יכול למשוך את היתרה שנוצרה בעקבות הזיכוי או להסתמך עליה לצורך ביצוע פעולות בחשבון. לפיכך, כל עוד הזיכוי לא הפך לסופי הבנק רשאי שלא להתיר ללקוחו למשוך את תמורת הצ'ק שהופקד. כמו כן לא מוטלת על הבנק החובה לכבד כל חיוב שהוצג לחשבון בהסתמך על יתרה שאינה סופית, כאמור.
הפיכתו של זיכוי בגין הפקדת צ'ק לזיכוי סופי משמעה כי הבנק הגובה אינו זכאי לחייב באופן חד צדדי את חשבונו של הלקוח בגין צ'ק שחזר. משחלף פרק הזמן המותר לחיוב חשבון הלקוח בעקבות החזרת הצ'ק, והזיכוי הפך לסופי, יסרב הבנק לקבל את ההחזרה המאוחרת ולא יחייב את חשבון הלקוח. האמצעי העומד לרשותו של בנק גובה לאחר חלוף המועד והפיכתו של הזיכוי לסופי הוא אך ורק הגעה להסכמה עם הלקוח או נקיטת הליכים משפטיים מתאימים.
|
|
|
בהתאם
לסעיף 3(א) להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב - 1992,
יתרתו של צ'ק שהופקד זה עתה בחשבון היא יתרה זמנית והמכונה גם "יתרה על תנאי"; זאת במשך שלושה ימי עסקים מיום הסליקה, אשר לאחריהם הזיכוי הופך לסופי.
אם הצ'ק לא יכובד במהלך שלושה ימים אלה, יחזור הבנק ויחייב את חשבון הלקוח.
פרק זמן זה של שלושה ימים עלול להתארך בנסיבות מסוימות: שביתה באחד הבנקים, איחור מותר במסלקה, חגים נוצריים או מוסלמיים כשמדובר בבנקים במגזר הערבי ועוד.
המלצה:
אם אתם עומדים לספק סחורה כנגד הצ'ק, כדאי לכם לוודא עם הבנק שלכם שהזיכוי בגין הצ'ק הפך לסופי.
|
|
|
| להגבלת חשבון על פי
חוק שיקים ללא כיסוי, התשנ"ב – 1992, יש שתי השלכות עיקריות על ניהול עניינים בנקאיים של הלקוח: |
| אסור לו למשוך צ'קים על החשבון, והבנק לא יכבד צ'קים שנמשכו על החשבון בתקופת ההגבלה; |
• |
| אסור לו לפתוח חשבון צ'קים אחר, או להתמנות כמיופה כוח בחשבון כלשהו. |
• |
| תקופת ההגבלה היא שנה אחת. |
|
|
|
חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל למשך שנה, אם סורבו במשך 12 חודשים, מחמת העדר יתרה מספקת בחשבון, עשרה צ'קים או יותר שנמשכו עליו, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לאחרון.
הבנק יודיע בכתב על חשבון מוגבל לבעל החשבון, למיופה הכוח בחשבון (אם ישנו) ולמורשה החתימה בחשבון (אם מדובר בחשבון חברה).
|
|
|
תחילת ההגבלה היא ביום שצוין בהודעה של הבנק ללקוח על הגבלת חשבונו, שיהיה לפחות חמישה עשר ימים מיום שההודעה נשלחה ללקוח. |
|
|
לקוח מוגבל איננו רשאי לפתוח חשבון במטבע ישראלי שמושכים עליו צ'קים במהלך תקופת ההגבלה וכן איננו רשאי להשתמש בצ'קים בחשבון המוגבל.
עם זאת, הגבלת חשבונו של הלקוח כשלעצמה אינה מונעת לפתוח לו חשבון שלא מושכים עליו צ'קים.
|
|
|
בנק ישראל והמפקח על הבנקים אינם מוסמכים לבטל הגבלה שהוטלה על פי חוק שיקים ללא כיסוי, או להורות לבנק כי צ'ק מסוים לא יובא במניין הצ'קים שסורבו. |
|
|
מי שסבור כי הוטלה עליו הגבלה שלא כדין, יברר תחילה את עניינו בסניף שבו מתנהל החשבון. הבנק רשאי לתקן טעות שעשה ולגרוע צ'ק מסוים או צ'קים מסוימים ממניין הצ'קים שהביאו להגבלת החשבון.
יש לזכור כי מצבו הכלכלי של הלקוח או קשיים אחרים שאינם קשורים ליחסים עם הבנק אינם סיבה לתיקון הטעות ולהסרת ההגבלה.
לקוח שלדעתו הבנק שגה בעניינו רשאי לפנות לבית משפט השלום באזור מגוריו בבקשה להסיר צ'קים מסוימים ממניין הצ'קים שנמנו (ליצירת ההגבלה), משום שללקוח סיבות מוצדקות לכך.
הופחת מניין הצ'קים ללא כיסוי על ידי הבנק או על ידי בית המשפט לפחות מעשרה צ'קים, תוסר הגבלת החשבון.
|
|
|
על פי חוק שיקים ללא כיסוי, על הבנק לבדוק קיומו של כיסוי לצ'ק בחשבון גם אם הלקוח נותן הוראה לבטל אותו, ובמקרה שאין כיסוי מספיק בחשבון במועד הצגת הצ'ק לפירעון, על הבנק להחזירו גם מסיבת "ניתנה הוראת ביטול" וגם מסיבת "אין כיסוי מספיק". לפיכך, ביטול הצ'ק אינו מונע את החזרתו גם מסיבת "אין כיסוי מספיק" (אם אכן אין כיסוי מספיק בחשבון) והכללתו במניין הצ'קים ללא כיסוי. |
|
|
על פי הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועדי חיוב וזיכוי בשיקים), התשנ"ב - 1992, הזיכוי בגין הצ'ק שהופקד בחשבון נחשב לזיכוי זמני, והופך לזיכוי סופי בתום שלושה ימי עסקים נוספים מהיום שבו הצ'ק הוצג לבנק הנמשך. הוראה זו חלה גם על צ'ק בנקאי. אם הצ'ק יוחזר על ידי הבנק הנמשך מחמת הוראת ביטול, העדר כיסוי או כל סיבה אחרת, יחויב חשבונו של הלקוח בסכום הצ'ק, והיתרה לא תעמוד עוד לרשותו. לפיכך, הבנק נוהג שלא להתחשב בצ'קים המופקדים בחשבון, לצורך בדיקת היתרה הקובעת לכיסוי צ'קים הנמשכים מהחשבון כל עוד לא חלפו שלושה ימי עסקים נוספים ממועד הפקדתם של הצ'קים בחשבון.
המלצה:
כדי שהיתרה הנוצרת בעקבות הפקדת הצ'קים תשמש לפירעון צ'קים שנמשכו מהחשבון, יש להפקיד את הצ'קים לפחות ארבעה ימי עסקים לפני מועד פירעון הצ'קים שנמשכו.
|
|
|
היתרה הקובעת בעת ההחלטה אם להחזיר את הצ'ק מחוסר כיסוי היא היתרה לסוף יום העסקים שבו החיוב בגין הצ'ק הוצג בחשבון המוטב. הואיל והצ'ק, בדרך כלל, מגיע פיזית לבנק של המשלם יום למחרת הצגתו בחשבון המוטב, הפקדת כיסוי לשיק ביום הגיעו לבנק היא הפקדה מאוחרת, והבנק איננו מחויב להסתמך עליה.
המלצה:
רצוי שלא לנהל את החשבון בדרך של הפקדת מזומנים ביום שבו על הסניף להחזיר את הצ'ק. דרך זו מאלצת את הבנק להעמיד בחשבון אשראי נוסף, שאין מחובתו לתת. ככלל הבנק יסרב לנהל חשבון בדרך זו, והצ'קים עלולים לחזור מחוסר כיסוי.
|
|
|
כאשר מסתיימת ההגבלה, מוסרים גם האיסורים הנלווים אליה - האיסורים על משיכת צ'קים על החשבון ופתיחת חשבונות צ'קים נוספים. עם זאת, יש לזכור כי הנפקת צ'קים ושימוש בצ'קים בחשבון אינם נמנים עם השירותים שהבנק חייב לתת ללקוח. |
|
|
בהתאם להוראות רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים, הבנקים שקיבלו את המידע על הגבלה (להבדיל מהבנק שהגביל את הלקוח) אינם רשאים לשמור או להשתמש בנתונים בדבר היות הלקוח מוגבל או מוגבל חמור לאחר שחלפה תקופה של 3 שנים ממועד סיום תקופת ההגבלה.
הבנק שהגביל את הלקוח רשאי לשמור את המידע ללא הגבלת זמן.
|
|
|
הגבלה חמורה
לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל או מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית בתוך שלוש שנים מיום שנסתיימה תקופת היותו לקוח מוגבל, הוא לקוח מוגבל חמור.
מי שהוא מוגבל חמור, יוגבלו כל חשבונותיו, וכן החשבונות המשותפים לו ולאחרים והחשבונות שבהם הוא מיופה כוח, למעט החשבונות שבהם הוא מורשה חתימה.
תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל חמור ושל חשבונותיו היא שנתיים.
הגבלה מיוחדת
לקוח מוגבל מיוחד הוא חייב שראש ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה או שבית משפט הכריז כי הוא פושט רגל או שבית דין רבני נתן נגדו צו הגבלה.
מלבד תקופת ההגבלה (ככלל שנה, אלא אם כן קבעה הרשות המוסמכת תקופה ארוכה יותר, שיכולה להגיע עד לחמש שנים) דינו של לקוח מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור.
|
|
|
בנק ישראל רשאי לפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל החשבון ותאריך סיום ההגבלה. לאחר 60 יום ממועד משלוח ההודעה ללקוח מוגבל חמור, ואם הלקוח לא הגיש בתקופה זו ערעור על ההגבלה החמורה שלא בוטל, נמחק או נדחה, בנק ישראל רשאי לפרסם את שמו בציון פרטי הזיהוי, כפי שנקבעו בתקנות ותאריך סיום ההגבלה החמורה. לעניין זה ראו
אתר האינטרנט של בנק ישראל
|
|
|
המפקח על הבנקים אחראי, מתוקף תפקידו, על התנהלות התאגידים הבנקאיים בלבד, ואיננו אחראי על מידע המוחזק בידי חנויות או רשתות שיווק שונות, ובכלל זה מידע על לקוחות מוגבלים או לקוחות שהגבלתם הסתיימה. הסמכות להורות לגופים אלו לתקן מידע המצוי ברשותם או שלא לשמור מידע על לקוחות מוגבלים מעבר לשלוש שנים מיום שנסתיימה ההגבלה, היא בידי רשם מאגרי מידע במשרד המשפטים. |
|
|
על פי חוק שיקים ללא כיסוי והכללים שהוצאו מכוחו,יופיעו על פני הצ'ק פרטי הזיהוי של בעל החשבון. יחד עם זאת, במקרים רבים פרטי הזיהוי המופיעים על השיק אינם מספיקים לזיהויו או לאיתורו של מושך השיק. לפיכך, אוחז בצ'ק שלא נפרע מסיבה כלשהי רשאי לפנות לבנק ולקבל את השם, מספר הזהות והמען הרשום של בעל החשבון כפי שאלה רשומים בבנק, וכן את השם, מספר הזהות והמען הרשום של מיופה הכוח או מורשה החתימה שחתמו בפועל על השיק, אם ניתן לזהות את החותם. |
|
|
ככלל, יש להפקיד צ'ק לפירעון, ובכלל זה גם צ'ק בנקאי, בתוך שישה חודשים מהתאריך הנקוב עליו.(לעיתים נרשם על גבי השיק שיש להפקידו בפרק זמן קצר יותר; כך, למשל בצ'קים של חברות ביטוח.) אחרת הבנק המשלם רשאי להחזירו מהסיבה "עבר זמנו". |
|
|
|
|
כרטיסי חיוב
|
|
|
|
הגופים המנפיקים כרטיסי חיוב היום במדינת ישראל הם הבנקים השונים וחברות כרטיסי האשראי. לעתים מנפיק הכרטיס הוא הבנק שבו מתנהל חשבון הלקוח, לעתים המנפיק הוא חברת כרטיסי האשראי, ולעתים - שני הגופים יחד. |
|
|
ככלל, חל איסור על המנפיקים לייצר כרטיס חיוב על שם לקוח מסוים בלא שאותו לקוח ביקש זאת. חוזה כרטיס החיוב, הנחתם לכל המאוחר עם קבלת הכרטיס, חייב להיות בכתב ולהיחתם על ידי הלקוח. |
|
|
המנפיק מחויב למסור ללקוח, אחת לחודש, הודעה ובה פירוט העסקאות שנעשו בכרטיס. במקרה שנעשו עסקאות בכרטיס בחו"ל, נדרש המנפיק למסור ללקוח, לפי בקשתו, הודעה על כל עסקה בתוך 17 ימים מיום שחייב את חשבונו בגינה. בהודעה החודשית, על המנפיק לפרט, את תאריך ביצוע העסקה, סכומה, סוג המטבע שבו נעשתה, שער החליפין שבו בוצעה ההמרה ממטבע העסקה לשקל, מסגרת האשראי בכרטיס והריבית עליה ועוד. |
|
|
המנפיקים רשאים לגבות עמלות שונות הכרוכות בשימוש בכרטיס האשראי, בהתאם לתעריפון העמלות שלהם המצוי בכל סניפי הבנקים ובאתר אינטרנט של חברת כרטיסי האשראי. העמלות הנפוצות שהמנפיקים גובים הן עמלות בגין שימוש חודשי בכרטיס ("דמי תפעול"), דמי חבר שנתיים, עמלות בגין ביצוע עסקה בתשלומים בבתי עסק ועוד. |
|
|
המנפיקים נוהגים לפטור לקוח מדמי חבר בתנאי שיבצע מספר מינימלי של פעולות בחודש, או פעולות בסכום חודשי מינימלי. המנפיקים מחויבים לפרט בהודעה ללקוח, בתדירות שאינה נופלת מאחת לשלושה חודשים, את מספר הפעולות או סכום הרכישות שביצע הלקוח בכרטיס לעומת מספר הפעולות או סכום הרכישות הנדרשים לקבלת הפטור כאמור. מספר הפעולות והסכום המינימלי, וכן תנאים אחרים לקבלת הפטור מפורטים בתקנוני המבצע ובתעריפונים של חברות כרטיסי האשראי. |
|
|
גם הלקוח וגם המנפיק רשאים לבטל את הכרטיס בכל עת בהודעה של צד אחד למשנהו. אם הלקוח הוא שיוזם את ביטול הכרטיס, מועד הביטול הוא המועד שבו נמסר הכרטיס למנפיק, אלא אם כן הוא אבד או נגנב; במקרה כזה מועד הביטול הוא המועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק. כאשר המנפיק הוא שיזם את ביטול החוזה, מועד סיום החוזה יהיה המועד שבו נמסרה ההודעה ללקוח. |
|
|
יש שכרטיס החיוב נגנב מהלקוח והגנב רכש באמצעותו מוצרים או שירותים שונים, או משך באמצעותו כספים מחשבון הלקוח. לעיתים הכרטיס עצמו לא נגנב, אך בוצעו עסקאות באמצעות שימוש בפרטיו. בכל מקרה שכרטיס נגנב או אבד חשוב להודיע על כך למנפיק מייד, הן כדי שהמנפיק יוכל לחסום את הכרטיס מהר ככל שניתן, והן משום שאחרי ההודעה למנפיק הלקוח אינו אחראי לנזק אשר נגרם בשל הגניבה.
בכל מקרה של שימוש בכרטיס שלא ברשות החוק מגן על הלקוח, כך שהוא יישא, לכל היותר, בסכומים קטנים מתוך סך כל הנזק שנגרם לו בשל השימוש הלא מורשה. עם זאת, אם השימוש בכרטיס נעשה בהסכמת הלקוח, או שהלקוח מסר את הכרטיס לאחר בנסיבות לא סבירות (כמו למשל יחד עם הקוד הסודי), וזה עשה בו שימוש בלי רשות יישא הלקוח עצמו בכל הנזק.
בכל המקרים שבהם הלקוח לא הסכים לשימוש שנעשה בכרטיסו, או כשמסר את הכרטיס לאחר כאמור לעיל, הוא יחויב אך ורק בסכומים הבאים (עד למסירת הודעה למנפיק בדבר שימוש לרעה, שכן אחריה הלקוח אינו אחראי כלל), לפי הסכום הנמוך מביניהם:
1. סכום של 75 ש"ח בתוספת 30 ש"ח לכל יום מהמועד שבו נודע לו על גניבת כרטיס החיוב, על אבדנו או על השימוש לרעה בו, עד למועד מסירת ההודעה. אם מסר הלקוח את ההודעה בתוך 30 יום מיום שנעשה בכרטיס שימוש לרעה, הוא לא יהיה אחראי לסכום העולה על 450 ש"ח.
2. סכום העסקאות או הפעולות שבוצעו בפועל.
על פי החוק, המנפיק מחויב לזכות את חשבון הלקוח בתוך 30 ימים מיום שזה הודיע לו על אובדן הכרטיס, גניבתו או שימוש שנעשה בו לא ברשותו. עם זאת, המנפיק רשאי לחזור ולחייב את חשבון הלקוח במקרים שיש בסיס לחשד כי השימוש בכרטיס נעשה בידיעת הלקוח, או שהלקוח מסר את הכרטיס לאחר שלא בנסיבות סבירות ולפיכך בוצע בו שימוש לא מורשה.
המלצה:
מוטב לשמור את הכרטיס בנפרד מהקוד הסודי ובמרוחק ממנו. רצוי שלא למסור את הכרטיס או את הקוד הסודי לאדם אחר. מסירת הכרטיס לאדם אחר עלולה, בנסיבות מסויימות, לפגום ביכולתך לקבל פיצוי מהמנפיק, אם ייעשה שימוש לרעה בכרטיס. רצוי גם לעקוב אחר הדיווחים החודשיים ולזהות את העסקאות המדווחות בהם.
|
|
|
במקרים שבהם הלקוח מבצע עסקה בתשלומים, אולם הוא לא קיבל את המוצר או השירות שנרכש בעסקה, עומדת לרשותו דרך למנוע את המשך חיוב חשבונו בתמורת המוצר או השירות שלא קיבל. כדי ליהנות מאפשרות זו על הלקוח להודיע למנפיק בכתב שהנכס או השירות לא סופקו לו, ולבטל את העסקה מול הספק. אם הלקוח ביצע פעולות אלה, המנפיק חייב להפסיק את חיובו בתשלומים.
עם זאת, למנפיק שמורה הזכות לחזור ולחייב את הלקוח בגין אותה עסקה, אם נוכח שהנכס סופק ללקוח, או שהלקוח לא ביטל את העסקה עם הספק.
יובהר, כי בעסקה שבה המוצר או השירות סופק ללקוח, אולם הוא אינו מרוצה מטיבו, החוק אינו מקנה לו את הזכות לדרוש את הפסקת חיובו בתשלומים, ועליו להסדיר עניין זה ישירות עם הספק. |
|
|
עסקה במסמך חסר היא עסקה בין לקוח לבין ספק שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או עסקה שבמסמך המעיד עליה חסרים פרטים מאלו שנקבעו
בתקנות כרטיסי חיוב, בתשמ"ו - 1986
, או עסקה שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח. בדרך כלל מדובר בעסקאות שנעשו בטלפון, שבהן בעל הכרטיס לא חותם על מסמך העסקה, או עסקאות שבמסמך העסקה שנחתם לגביהן לא מולאו כל הפרטים הנדרשים.
במקרים של עסקאות כאלה, אם הלקוח מגלה כי הוא חויב בגין עסקה שלא ביצע, או בסכום לא נכון, עומדת לרשותו דרך למנוע מעצמו את הנזק הכרוך בכך. לשם כך עליו להודיע למנפיק בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על החיוב, כי הוא לא ביצע את העסקה או כי הוא חויב בסכום גבוה מהסכום האמיתי. אם הלקוח עשה זאת, המנפיק מחויב להשיב לו את סכום החיוב, או את ההפרש בין סכום החיוב המוסכם לבין הסכום בו חויב, לפי העניין, בתוך 15 יום מיום הודעת הלקוח.
עם זאת, למנפיק שמורה הזכות לחזור ולחייב את הלקוח בסכום החיוב או בסכום ההפרש, לפי העניין, אם נוכח שהלקוח ביצע את העסקה או התחייב בסכום שחויב בו בפועל, כגון במקרה שבו הספק מציג בפני חברת האשראי מסמך חתום על ידי הלקוח המעיד על ביצוע העסקה או על סכומה. |
|
|
הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 416 - חשבונות קטינים
עוסקת בניהול חשבונות קטינים הדורשים התייחסות מיוחדת. "קטין" מוגדר בהוראה כמי שטרם מלאו לו 18 שנים.
ההוראה קובעת, בין היתר, תנאים למשיכת יתר בחשבונות קטינים ותנאים להנפקת כרטיסי חיוב. להלן מספר הוראות הרלוונטיות לכרטיסי חיוב:
הנפקת כרטיס חיוב לקטין
תאגיד בנקאי אינו רשאי להנפיק כרטיס חיוב לקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, למעט הנפקת כרטיס חיוב שאיננו כרטיס אשראי לנער עובד.
תאגיד בנקאי רשאי להנפיק לקטין שמלאו לו 14 שנים כרטיס למשיכת מזומן בתנאי שיתרת חשבונו בזכות, וכן כרטיס חיוב מוגבל אשר יאפשר ביצוע עסקאות בישראל, בחיוב מיידי, בסכום עסקאות יומי שלא יעלה על 400 ש"ח, ובתנאי שיתרת חשבונו בזכות.
ייחוד כרטיס חיוב לקטין
על גבי כרטיס חיוב שהונפק לקטין יוטבעו המילים "קטין" או "נוער (עד 18)".
סכום המשיכה
סכום המשיכה המרבי לקטין באמצעות מכשירים אוטומטיים לא יעלה על 400 ש"ח ביממה.
חריגה ממסגרת האשראי
במקרה שהקטין חרג ממסגרת האשראי שאושרה לו יבטל התאגיד הבנקאי את כרטיס החיוב שהונפק לו. |
|
|
|
|
פיקדונות ותוכניות חיסכון
|
|
|
|
עד למועד הפעלתה של הרפורמה במס הכנסה, בתאריך 1.1.03, היו בתוקף תקנות עידוד החיסכון, ובהתאם להן התנהלו תכניות החיסכון. עם הפעלת הרפורמה התבטלו תקנות אלו לגבי תכניות חדשות שנפתחו מאותו מועד ואילך. תקנות אלו חלות עדיין על תכניות חיסכון שנפתחו עד ליום 1.1.03. תנאי תכניות החיסכון הקיימות כיום במערכת הבנקאית נקבעים על ידי הבנקים על פי שיקוליהם, בדומה לאופן קביעת התנאים בפיקדונות שקליים אחרים.
משיכת כספים לפני תום תקופת החיסכון
תכניות חיסכון שנפתחו עד ליום 1.1.03 מתנהלות על פי ההוראות שנקבעו בתקנות עידוד החיסכון. תקנות אלו קובעות את התנאים שבהם ניתן למשוך כספים מהתכנית לפני תום תקופת החיסכון (משיכה חריגה, או משיכה בתנאי תחנת יציאה). בכל מקרה חוסך מחויב למסור לבנק הודעה שלושים ימים מראש על כוונתו למשוך סכומים מהתכנית. במסמכי ההצטרפות לתכנית החיסכון מצוין אם נקבעו בתכנית תחנות יציאה, ואם כן- מתי הן חלות, ואם חוסך זכאי לקבל ריבית ו/או הפרשי הצמדה במשיכה המתבצעת בתנאי תחנת יציאה.
מה קורה אם החוסך לא משך כספים בתום תקופת החיסכון?
על פי ההוראות שנקבעו בתקנות עידוד החיסכון, אם חוסך בתכנית חיסכון שנפתחה עד יום 1.1.03, לא משך את הכספים שהצטברו לזכותו בתום תקופת החיסכון, על הבנק להעביר את הכספים לפיקדון חודשי מתחדש למשך 10 חודשים, שיישא ריבית בשיעור שלא יפחת מהשיעור הנהוג בבנק לפיקדון באותו סכום ולאותה תקופה. בתום 10 חודשים ממועד העברת הכספים לפיקדון חודשי, אם לא נוצר קשר עם החוסך, יהפוך הפיקדון ל"פיקדון ללא תנועה" (ראו: מהו
"פיקדון ללא תנועה").
|
|
|
הבנקים מציעים לקהל לקוחותיהם מיגוון רחב של פיקדונות הנבדלים זה מזה בתנאים - בתקופת ההפקדה, באופן צבירת הריבית על הקרן, באפשרות המשיכה במהלך תקופת הפיקדון, בחידוש אוטומטי של הפיקדון, בתנאי ההצמדה למדד מחירים או לשער מטבע כלשהו
וכו'.
המלצה:
לקוח המעוניין להפקיד כסף באחד ממסלולי הפיקדונות, כדאי שיוודא תחילה כי כל תנאי ההפקדה ברורים ומובנים לו, ורק לאחר מכן ייתן לבנק את הוראת ההפקדה.
"פיקדון מתחדש" או פיקדון עם "תחנות יציאה"
סוג פיקדון נפוץ בבנקים הוא פיקדון לתקופה ארוכה עם נקודות יציאה. לדוגמה, פיקדון לשנה עם 12 תחנות יציאה, כלומר עם אפשרות למשוך את הכסף בכל חודש.
סוג נפוץ נוסף של פיקדון הוא פיקדון לתקופה קצובה המתחדש באופן אוטומטי למשך אותו מספר פעמים שנקבע בהסכם ההפקדה, אלא אם כן הלקוח מסר הודעה אחרת. לדוגמה, פיקדון חודשי המתחדש מאליו במשך 12 פעמים.
אחד היתרונות העיקריים של שני סוגי פיקדונות אלו הוא נזילותם: ללקוח נתונה האפשרות למשוך את הכספים במועדי נקודת יציאה או במועדי חידוש, ואין הוא מחויב להמתין עד לתום התקופה הכוללת של תקופת הפיקדון. בדרך כלל שיעור הריבית בפיקדונות מסוג זה יהיה נמוך משיעור הריבית בפיקדון לשנה ללא נקודות יציאה.
ההבדל המרכזי בין שני סוגי הפיקדונות האמורים יכול להיות אופן צבירת הריבית ("ריבית דריבית" או "ריבית קו ישר" - ראו הסבר להלן). בדרך כלל בפיקדונות מתחדשים הריבית מצטברת לקרן (ריבית דריבית), ואילו בפיקדונות עם תחנות יציאה הריבית אינה מצטברת לקרן.
המלצה:
שני סוגי הפיקדונות האמורים נראים דומים או זהים. עם זאת עשויים להיות ביניהם הבדלים בשיעור הריבית, באופן צבירת הריבית ובתנאים אחרים. אנו ממליצים לברר בקפידה את התנאים בשני סוגי הפיקדונות האמורים.
|
|
|
| איך נקבע שיעור הריבית בפיקדון? |
| קביעת שיעורי הריבית שהבנקים משלמים ללקוחות בגין הפקדות בפיקדונות מתבצעת על ידי הבנקים ללא התערבותו של בנק ישראל. כל בנק קובע בעצמו את שיעורי הריבית בפיקדונות ואת המועדים שבהם חלים השינויים לפי שיקוליו העסקיים. הריבית בפיקדונות (צמודים או לא-צמודים) יכולה להיות קבועה או משתנה. בדרך כלל, בפיקדונות לא-צמודים שבהם הריבית משתנה השינוי יהיה בהתאם לשינויים שחלים בריבית הפריים. ריבית הפריים היא הריבית הבסיסית הנהוגה בבנקים, ובדרך כלל שיעורה הוא 1.5% מעל הריבית שמפרסם בנק ישראל. בהסכם להפקדת כספים על הבנק לציין, בין היתר, את שיעור הריבית, סוגה, תקופות חישובה ומועד פירעונה. אם הריבית היא ריבית משתנה, על הבנק לפרט את התנאים שבהם משתנה הריבית. |
| הטבות בשיעור הריבית |
| כל בנק קובע את שיעורי הריבית בפיקדונות בהתאם לשיקוליו העסקיים. הלקוח יכול לנהל משא ומתן עם הבנק ולדרוש הטבה בשיעור הריבית. כאשר הבנק מעניק ללקוח הטבה בשיעור הריבית, עליו לכלול בטופס הפקדת הכספים התייחסות מפורשת להטבה זו. במסמכי הפקדת הכספים על הבנק לציין באופן ברור אם ההטבה ניתנת לתקופת ההפקדה הראשונה בלבד, ותתבטל לאחר החידוש הראשון, או שהיא ניתנת לתקופה ארוכה יותר. |
| ישנם בנקים המבקשים לעודד את הלקוחות לבצע פעולות באמצעות האינטרנט, ומעניקים הטבות בריבית להפקדת כספים בדרך זו. |
המלצה:
חשוב מאוד לנהל משא ומתן על הטבה בשיעור הריבית על הפיקדון. אחרת שיעור הריבית יהיה השיעור שמתפרסם בלוח הריבית התלוי בבנק - בדרך כלל, השיעור המזערי שהבנק נותן למפקידים. |
| אין חובה להפקיד לפיקדון בבנק שבו אתם מנהלים את חשבון העו"ש שלכם! |
| אפשר להפקיד לפיקדון בבנק אחר, המציע שיעור ריבית גבוה יותר או תנאים טובים יותר. אנו ממליצים לקבל הצעות לשיעור הריבית בפיקדון ממספר בנקים, לנהל עמם משא ומתן ולבחור בבנק שמציע את התנאים הטובים ביותר. |
| אורך תקופת ההטבה בשיעור הריבית |
| כשהבנק נותן הטבה בשיעור הריבית חשוב לבדוק לאיזו תקופה ניתנת הטבה זו. לעיתים ההטבה תינתן לתקופה אחת (עד מועד החידוש הראשון של הפיקדון או עד "תחנת היציאה" הראשונה שלו), ולעתים-למספר קטן של תקופות. |
המלצה:
חשוב לנהל משא ומתן על אורך תקופת ההטבה בריבית, אחרת ההטבה ניתנת, פעמים רבות, לתקופה אחת בלבד. כך, למשל, אם הלקוח הפקיד לפיקדון שבועי מתחדש, עלולה ההטבה להתבטל כבר בתום שבוע! |
| אם הבנק לא מוכן לתת הטבה אלא לתקופה אחת או למספר מצומצם של תקופות, כדאי לפנות לבנק אחר או ליצור קשר עם הבנק בתום תקופת ההטבה ולחדש את המשא ומתן! |
| אופן צבירת הריבית בפיקדון המתחדש אוטומטית: ריבית דריבית או ריבית קו ישר |
| כיום קיימות שתי אפשרויות לחישוב הריבית בפיקדון - "ריבית דריבית" ו"ריבית קו ישר": |
| "ריבית דריבית" - הריבית שנצברה על הקרן מצטרפת לקרן בסוף כל תקופת חידוש. הפיקדון מתחדש בסכום הקרן יחד עם הריבית שנצברה. לחלופין, בתום כל תקופת חידוש הריבית נפרעת לחשבון העו"ש. |
• |
| "ריבית קו ישר" - הריבית שנצברה על קרן ההפקדה, מצטרפת לקרן רק במועד משיכת הפיקדון או בתום שנה, המוקדם שבהם. אופן צבירה זה של ריבית נפוץ יותר במערכת הבנקאית. |
• |
המלצה:
בשיעור ריבית נקוב זהה, החישוב בריבית דריבית מניב תשואה (ריבית מתואמת) גבוהה יותר מאשר בחישוב "קו ישר". בדקו את אופן צבירת הריבית בפיקדון שאתם מעוניינים בו ובחרו בפיקדון המתאים יותר לצורכיכם. |
|
|
|
פיקדון צמוד למדד המחירים לצרכן
פיקדונות אלה צמודים לשינויים החלים במדד המחירים לצרכן. משמע שהקרן והריבית משולמות לפי היחס שבין המדד החדש במועד פירעון הפיקדון לבין מדד הבסיס במועד הפקדתו.
תקנות עידוד החיסכון לגבי תכניות חיסכון הצמודות למדד המחירים לצרכן קבעו מדד רצפה, אשר משמעו שאם המדד החדש (המדד שפורסם לאחרונה לפני יום משיכת הכספים) ירד לעומת המדד היסודי (המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הופקדה הפקדה כלשהי), ישולם לחוסך הסכום שהפקיד ללא הצמדה. בחלק מהפיקדונות הצמודים למדד שהבנקים מציעים כיום אין הבטחה של מדד רצפה, משמע שאם המדד החדש ירד לעומת המדד היסודי, סכום הפרשי ההצמדה השליליים שנצברו יופחת מהסכום המקורי שהופקד בפיקדון.
המלצה:
בטרם הפקדת הכספים בפיקדון הצמוד למדד יש לבדוק מהו מנגנון ההצמדה המדויק שנקבע בתנאים.
פיקדון צמוד למט"ח (פצ"ם)
פיקדון המתנהל בשקלים וצמוד לשער מט"ח. הסוג הנפוץ ביותר הוא פיקדון הצמוד לשער הדולר. פיקדון זה יכול לשאת ריבית, הכול בהתאם לתנאי הפיקדון.
המלצה:
בטרם הפקדת הכספים לפצ"ם יש לבדוק מהו בדיוק השער שאליו צמוד הפיקדון - השער היציג, שער ההעברות וההמחאות וכיו"ב. כמו כן יש לבדוק אם בתנאי ההפקדה יש הבטחה ל"שער רצפה".
פיקדון במטבע חוץ
זהו פיקדון המתנהל במט"ח. הבנקים נוהגים לשלם ריבית על הפיקדון מעבר לסכום סף הנקבע על פי שיקוליהם. שיעור הריבית בפיקדון נגזר מהריבית של המטבע שבו הוא מתנהל, כגון לייבור דולרי, לייבור אירו וכיו"ב.
פיקדון לא צמוד
פיקדון המתנהל בשקלים ואיננו צמוד למדד כלשהו (לדוגמה מדד מחירים לצרכן, או שער של מט"ח). הפיקדון נושא ריבית הנגזרת מריבית הפריים.
פיקדון מובנה
פיקדון שהתשואה עליו, או הסיכון הכרוך בו, נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים במדד, בריבית, בשערי מטבע, במחירי ניירות ערך או במחירי סחורות, כולם או חלקם. משמעות הדבר היא שהתשואה על הפיקדון, או הסיכון הכרוך בו, מותנים בהתרחשותם של אירועים בלתי ודאיים שונים, שיש לעתים סיכוי כי יהיו אף דרמטיים.
יש להדגיש, כי אין הכוונה למצב הרגיל בו קרן הפיקדון מובטחת, בכפוף לשינויים במדד, בשער מטבע או בריבית. במקרה של פיקדון מובנה, הן הקרן עשויה לעמוד בסיכון (תלוי בסוג הפיקדון) והן התשואה עליה (בעיקר בשל תלותה במחירי מניות, מוצרים ועוד).
המלצה:
בטרם הפקדת כספים בפיקדון מובנה יש לבדוק שתנאי ההפקדה בכללותם, ובפרט המנגנון המדויק אליו צמוד הפיקדון, וכל הסיכונים הכרוכים בהשקעה נהירים למפקיד. יש לשים לב כי במקרים רבים השקעה בפיקדון מובנה עלולה להיות כרוכה בסיכונים משמעותיים להשקעה, ביחס להשקעה רגילה בפיקדון.
|
|
|
בהתאם להסכם בין הבנק לבין הלקוח, הפיקדון מופקד לתקופה קצובה. הבנק אינו חייב להיענות לבקשת הלקוח למשוך את הפיקדון טרם זמנו. עם זאת חשוב לציין שהוראות בנק ישראל אינן אוסרות על התאגיד הבנקאי לאפשר למפקיד לשבור את הפיקדון באמצע תקופתו. הבנקים נוהגים בנושא זה על פי הנהלים הפנימיים שלהם. במקרים בהם הבנק מאפשר ללקוח לשבור את הפיקדון, הוא רשאי לדרוש ממנו תשלום מיוחד בגין השבירה (המכונה לעתים "קנס שבירה") בהתאם לשיקול דעתו.
המלצה:
יש לשקול מראש את תקופת ההפקדה האופטימלית, כדי להימנע משבירת הפיקדון באמצע התקופה ותשלום קנס שבירה, דבר העלול להפוך את ההשקעה לבלתי כדאית.
|
|
|
דיווח שוטף
על פי סעיף 30 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב - 1992, לגבי פיקדונות לזמנים קצובים נדרש הבנק לשלוח ללקוחות הודעות על גמר הפיקדון, או דף חשבון, אחת לשנה לפחות. על ההודעה לכלול מידע על סכום הפיקדון, שיעור הריבית, סכום הריבית והתקופה שבגינה חושבה הריבית, מדדים או שערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה, סכום הפרשי ההצמדה ומידע על הטבה, אם ניתנה ללקוח במהלך השנה שאליה מתייחס הדיווח.
דיווח מקדים לפני מועד הפירעון של פיקדון לשנה
בהתאם לסעיף 11 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב - 1992, נדרש הבנק לשלוח ללקוח - לא יאוחר מעשרים ואחד יום, אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים לפני מועד פירעונו של פיקדון קצוב לשנה ומעלה אשר אינו מתחדש - הודעה שתפרט את הסכום העומד לזכותו בעת עריכת ההודעה, את המועד שבו יזוכה חשבונו ואת ההשלכות של אי משיכת כספי הפיקדון במועד.
דיווח לאחר פירעון פיקדון לזמן קצוב
בהתאם לסעיף 12 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב - 1992, לאחר פירעון של כל פיקדון לזמן קצוב, ולא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד הפירעון, על הבנק למסור ללקוח הודעה ובה פרטים על סכום הפיקדון, סכום הריבית, שיעור הריבית, סכום הפרשי ההצמדה, המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה ותקופת הפיקדון. הוראה זו איננה חלה על פיקדון שנפרע בתוך שלושה חודשים ממועד ההפקדה ועל פיקדון לזמן קצוב שאינו צמוד.
|
|
|
פיקדון ייחשב כ"פיקדון ללא תנועה" אם עברו 10 חודשים מהיום שנתקבלה לגביו ההוראה האחרונה מבעל הפיקדון. לעניין זה, הוראת קבע של בעל הפיקדון בדבר חידוש אוטומטי איננה בגדר הוראה חדשה במועד החידוש האוטומטי. תקופת עשרת החודשים האמורים תתחיל ביום שבו ניתנה ההוראה האחרונה בפועל. בנק מחויב לנסות ליצור קשר עם בעל פיקדון ללא תנועה סמוך למועד פירעונו של הפיקדון. אם הלקוח ביקש ליצור עמו קשר בצורה מסוימת - לדוגמה, השארת המסמכים המיועדים לו בסניף או בתיבת דואר - יש "לנסות ליצור עמו קשר" (בלשון החוק) בדרך שביקש.
המלצה:
נקטו מראש את כל האמצעים הדרושים כדי למנוע הפיכה של פיקדון או חשבון שלכם לפיקדון ללא תנועה. עקבו אחר מועדי הפירעון של הפיקדונות או תכניות החיסכון ותנו לבנק בהקדם הוראות לגבי המשך השקעתם. אם שיניתם את כתובתכם, הודיעו לבנק מייד את הכתובת החדשה.
|
|
|
אם בעל פיקדון ללא תנועה לא נתן הוראה לגבי הפיקדון, הבנק מחויב להשקיע את כספי הפיקדון בהתאם לסוגו: כספי פיקדון במטבע ישראלי לזמן קצוב יופקדו בפיקדון במטבע ישראלי לאותה תקופה ובאותו סוג הצמדה; כספי פיקדון במטבע ישראלי לזמן שאינו קצוב עד לסכום של 5,000 ש"ח יופקדו בפיקדון במטבע ישראלי בלתי צמוד לשישה חודשים; כספי פיקדון במטבע ישראלי לזמן שאינו קצוב מעל לסכום של 5,000 ש"ח יופקדו במילווה צמוד למדד. |
|
|
|
|
מטבע חוץ
|
|
|
|
שער החליפין הוא המחיר של מטבע אחד במונחי מטבע אחר - למשל המחיר של דולר בשקלים חדשים. |
|
|
ישנם שני סוגים עיקריים של שערי חליפין הנהוגים בבנקים בביצוע פעולות בנקאיות פשוטות:
"שער העברות והמחאות" - שער החליפין שבו הבנק עושה, בדרך כלל, שימוש במקרים של ביצוע פעולות שאינן כרוכות בשימוש במזומן ממש. הכוונה היא, לפעולות של העברה מחשבון מט"ח אחד לחשבון מט"ח אחר, שהן פעולות המתבטאות ברישום בחשבונות ואינן כרוכות בהעברת מזומן.
"שער מזומנים" או "שער בנקנוטים" - שער חליפין שבו הבנק עושה שימוש במקרים של ביצוע פעולות במזומן. למשל: מי שיבקש לרכוש מזומן לצורך נסיעה לחו"ל יידרש לשלם עבור המזומן על פי "שער מזומנים".
|
|
|
לכל סוג של שער חליפין יש שער קנייה ושער מכירה. נקודת ההתייחסות הרלוונטית להגדרת העסקה המבוצעת במט"ח כקנייה או כמכירה היא נקודת ראותו של הבנק ביחס למט"ח שבו מדובר. כך, למשל, המבקש לקנות דולרים בבנק ישלם לבנק את תמורתם בשקלים לפי שער מכירה של מזומנים.
שערי הקנייה של מט"ח יהיו בדרך כלל נמוכים משערי המכירה.
יש להבחין בין "שער שוטף מיידי" (מצוטט מחדר העסקאות של הבנק), שהוא שער הנקבע ספציפית לעסקה שבין הבנק לבין מבצע העסקה, לבין "שער יומי", הנקבע על ידי הבנק בסוף יום המסחר.
|
|
|
שערי החליפין המשמשים את הבנקים מפורסמים בכל סניף בנק שבו מבוצעות עסקות קנייה או מכירה של מט"ח. כמו כן מתפרסמים השערים בעיתונים ובאתרי האינטרנט של הבנקים. |
|
|
השערים היציגים של המטבעות השונים ביחס לשקל מחושבים על ידי בנק ישראל פעם אחת ביום, באותם ימים שבהם מתנהל מסחר במט"ח. השערים היציגים נקבעים על פי המסחר במט"ח שבין הבנקים לבין עצמם. השער היציג הוא, למעשה, אינדיקציה לשער החליפין השורר בשוק המט"ח בזמן קביעתו של השער היציג. לשער היציג יש מעמד בדברי חקיקה שונים והוא משמש לחישובים של סכומים שונים במשק. עם זאת, צדדים לחוזה אינם כפופים לשער היציג, והם רשאים לקבוע כל שער חליפין שיחפצו בו. דוגמה לכך הם שערי החליפין המצויים בשימוש הבנקים, "שער מזומנים" ו"שער העברות והמחאות", אשר נקבעים על ידי הבנקים עצמם, ואינם בהכרח זהים לשערים היציגים שמפרסם בנק ישראל. |
|
|
מתי יזוכה החשבון בסכום הצ'ק?
כאשר לקוח מפקיד בחשבון המט"ח שלו בבנק בארץ צ'ק המשוך על בנק בחו"ל, חשבון הלקוח יזוכה בסכום הצ'ק בתוך פרק זמן העשוי להגיע, לעתים, לכדי מספר שבועות. בפועל, חשבון הלקוח יזוכה כשהזיכוי בגין הצ'ק יגיע מהבנק בחו"ל לבנק בישראל. משך הזמן שבו על הבנק הנמשך לפרוע את הצ'ק או להחזירו עשוי להיות שונה ממדינה למדינה, והוא תלוי בדין שחל במדינת הבנק הנמשך. לפיכך הבנקים בישראל אינם נוהגים להתחייב על פרק זמן ספציפי כלשהו שבו הצ'ק ייפרע או יוחזר. זאת בניגוד לנהוג לגבי צ'קים במטבע ישראלי- זיכוי החשבון סמוך להפקדת הצ'ק והפיכתו לסופי לאחר שלושה ימי עסקים. למידע נוסף בנושא צ'קים הקש כאן
האם יש אפשרות לזיכוי מיידי של החשבון בסכום הצ'ק?
הבנק רשאי לעשות זאת על פי שיקול דעתו, בהתבסס על קריטריונים עסקיים, כגון: קיום ביטחונות מספיקים בחשבון הלקוח למקרה שבו הצ'ק יוחזר והבנק יצטרך לחייב את החשבון, גובה הסכום ביחס להיקפי הפעילות בחשבון וכדומה.
מתי הזיכוי בגין הצ'ק יהפוך לסופי?
יש לזכור כי גם אם החשבון זוכה בסכום הצ'ק, הזיכוי אינו סופי. גם כעבור זמן ממושך ממועד הזיכוי, הבנק יהיה רשאי לחזור ולחייב את החשבון אם הבנק בחו"ל החזיר את הצ'ק. החזרת הצ'ק על ידי הבנק בחו"ל היא על פי הדין החל באותה מדינה.
|
|
|
אין בישראל הוראה הקובעת מתי הזיכוי בגין צ'ק במט"ח המשוך על בנק בארץ הופך לסופי. תקנות המסלקה, המסדירות את היחסים בין הבנקים בכל הנוגע לסליקת ממסרים, מתייחסות גם לגביית צ'קים שסכומם נקוב במט"ח והם משוכים על בנקים בישראל או על סניף מקומי של בנק זר.
ככלל, בחלוף שישה ימי עסקים מיום העסקים שבו התקבל הצ'ק במרכז הבנק הנמשך, בכפיפות לעיכובים מותרים, האחרון רשאי להחזירו לבנק הגובה.
עם זאת יש לזכור כי תקנות המסלקה נסבות על היחסים בין הבנקים. ביחסים שבין הבנק לבין הלקוח אין הוראה הקובעת מתי הזיכוי הופך לסופי. הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד חיוב וזיכוי בשיקים), התשנ"ב - 1992, הקובעות את המועד שבו זיכוי זמני בגין צ'ק הופך לסופי, לא חלות על צ'קים המשוכים במט"ח.
|
|
|
בעת משיכת מט"ח במזומן או בהפקדת מט"ח במזומן הבנקים נוהגים לחייב את הלקוחות בעמלה המכונה "הפרשי שער". הפרשי השער מחושבים ביחס לשער החליפין הרלבנטי. לדוגמה; במשיכת מזומן מחשבון במט"ח הבנקים נוהגים לגבות, בין היתר, עמלה בגובה הפרשי השער שבין שער מכירה של העברות והמחאות לשער המכירה של מזומן כפול סכום המט"ח.
בדרך כלל "שער מכירת מזומנים" גבוה מ"שער העברות והמחאות", ומכאן אותם הפרשי שער שבהם הלקוח מחויב בעת ביצוע הפעולה.
מידע על המצבים שבהם נגבים הפרשי שער מתפרסם בתעריפון העמלות של הבנקים.
גביית הפרשי שער היא נוהג מקובל בבנקים בחו"ל, והיא איננה נעשית על פי הוראה כלשהי של בנק ישראל.
|
|
|
לצורך ביצוע פעולות בנקאיות שונות בחו"ל מתקשרים הבנקים הישראליים עם בנקים מתווכים בחו"ל (בנקים קורספונדנטים), אשר מייצגים אותם כלפי בנקים וגופים אחרים בחו"ל. פעילותו של הבנק הקורספונדנט בחו"ל, למשל בגביית צ'ק, כרוכה בהוצאות. על הלקוח שביקש לגבות את הצ'ק לשאת בהוצאות אלו של הבנק הקורספונדנט, נוסף על העמלה המשולמת לבנק שבו הופקד הצ'ק לגבייה.
כפועל יוצא מכך, לקוח המבקש לגבות צ'ק שמשוך על בנק בחו"ל באמצעות הבנק שלו בארץ יישא הן בתשלום העמלה לבנק והן בהוצאותיו של הבנק הקורספונדנט.
|
|
|
הבנקים נוהגים לבצע פעולות מסוימות במט"ח בעיכוב של מספר ימי עסקים ביחס ליום מתן ההוראה של הלקוח לביצוע הפעולה או מאז ביצוע פעולה נכנסת כלשהי לחשבון (למשל העברה בנקאית). רק לאחר חלוף מספר הימים האמור תירשם הפעולה בחשבון הלקוח. בפועל הבנקים מונים במסגרת ימי העיכוב ("ימי הערך") רק ימים שהם ימי עסקים גם בארץ וגם בחו"ל.
מכאן שמספר ימי העסקים שהבנק קבע לביצוע רישום הפעולה בחשבון עשוי להיות שונה ממספר הימים הדרוש לו בפועל לביצוע הפעולה. ההפרש שבין מספר ימי העסקים הדרושים בפועל לביצוע הפעולה לבין מספר ימי העסקים שנקבעו על ידי הבנק, ימים שבהם הכסף עומד לרשותו של הבנק, הם למעשה עמלה לבנק שהוא גובה עבור הפעולה. על כן הבנקים נדרשים לפרסם את מספר ימי העסקים לביצוע פעולות שונות במט"ח בתעריפוני העמלות שלהם.
גם מספר "ימי הערך" לביצוע פעולות במט"ח על ידי הבנקים לא נקבע על פי הוראה כלשהי של בנק ישראל. עם זאת, עצם השימוש בימי ערך הוא נוהג בנקאי מקובל גם בחו"ל.
|
|
|
|
|
משכנתאות
|
|
|
|
| הלוואה לדיור היא הלוואה המקיימת אחת מאלה, ובלבד שלא ניתנה למטרת עסק: |
| ההלוואה מיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה או שיפוצה. |
1. |
| ההלוואה מיועדת לרכישת מגרש לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות לדירת מגורים תמורת דמי מפתח. |
2. |
| ההלוואה ניתנת במישכון דירת מגורים. |
3. |
| ההלוואה מיועדת למימון פירעון מוקדם של ההלוואה, כאמור בסעיפים קטנים 1 ו-2, במלואה או בחלקה. |
4. |
|
|
|
הבנק אינו חייב לתת הלוואה לדיור. על פי
סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א - 1981, תאגיד בנקאי אינו חייב לתת שירותים שיש בהם משום מתן אשראי ללקוח. משמע, שהחלטת הבנק אם לאשר בקשה לקבלת הלוואה לדיור, אם לאו, נתונה אך ורק לשיקול דעתו העסקי.
|
|
|
הלוואה הניתנת באמצעות הבנק, באחריות המדינה, ידועה גם כ"הלוואת זכאות" או כ"הלוואה מוכוונת". התנאים לקבלת הלוואת זכאות נקבעים על ידי המדינה ואינם בסמכות בנק ישראל. עם זאת, מרגע שההלוואה הועמדה, הבנק מחויב לנהוג בה על פי אותם קריטריונים החלים על הלוואות מכספי בנק, אלא אם כן מצוין אחרת. |
|
|
זוהי הלוואה שניתנה מאמצעיו של הבנק נוסף (כ"השלמה") להלוואה המוכוונת ולאותה מטרה. |
|
|
בהתאם להחלטות ממשלה, נקבעו קריטריונים שלפיהם לווים זכאים לקבל מהמדינה מענק לרכישת דירה. הואיל ומדובר במענק ולא בהלוואה, הלווים אינם נדרשים לשלם לבנק תשלומים שוטפים לפירעונו. עם זאת, בדרך כלל נקבעים תנאים למענק, ואם הלווים אינם עומדים בתנאים אלה (הנקבעים על ידי הממשלה), המענק הופך להלוואה שעל הלווים לפרוע. |
|
|
| הבנקים מספקים מיגוון רחב של סוגי הלוואות לדיור. בחירה מתאימה של מסלול ההלוואה עשויה לחסוך ללווה כסף רב במהלך חייה של ההלוואה. |
| סוגי הלוואות שכיחים: | |
| הערות |
רכיבי התשלום |
סוג ההלוואה |
| ברוב ההלוואות מסוג זה פירעון מוקדם כרוך בתשלום עמלה. |
שיעור הריבית בהלוואה קבוע לאורך כל תקופת ההלוואה. ההחזר החודשי של ההלוואה, המורכב מקרן וריבית, ידוע מראש וצמוד למדד המחירים לצרכן. שיטת חישוב ההלוואה היא לפי "לוח שפיצר" |
הלוואה בריבית קבועה צמודה למדד |
| בהלוואה בריבית משתנה, אם הפירעון המוקדם נעשה ביום שינוי הריבית לא תיגבה עמלת פירעון מוקדם (למעט עמלה תפעולית בסך של 60 ש"ח). |
ההחזר החודשי של ההלוואה, המורכב מקרן וריבית, צמוד למדד המחירים לצרכן. הריבית ידועה מראש רק ביחס לתקופה הראשונה של ההלוואה. התשלום משתנה בתחנת שינוי הריבית בהתאם למנגנון אובייקטיבי חיצוני הקבוע בהסכם ההלוואה, בצירוף תוספת שנקבעת במועד נטילתה.
(דוגמה למנגנון אובייקטיבי חיצוני: שיעור הריבית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל/עלות גיוס הון.)
|
הלוואה בריבית משתנה צמודה למדד |
| |
הקרן והריבית לא צמודים למדד המחירים לצרכן, כי אם לריבית הפריים. התשלום משתנה
בהתאם לשיעורי ריבית הפריים המתפרסמים בכל חודש, בצירוף תוספת שנקבעת במועד נטילת ההלוואה.
|
הלוואת פריים |
| בדרך כלל, הלוואה כזאת היא בריבית משתנה, ובהתאם למועדים שנקבעו בהסכם ההלוואה. הריבית נקבעת מחדש בכל אחד מהמועדים האלה לתקופת הריבית החדשה. עמלת הפירעון המוקדם בגין הלוואה זו תהיה בדרך כלל שולית, או שלא תגבה עמלה כזאת. |
קרן וריבית צמודים לדולר. שיעור הריבית נקבע על פי פרסומי הליבור (ריבית בין-בנקאית במט"ח הנקבעת בחו"ל), בצירוף תוספת הנקבעת במועד נטילת ההלוואה. ההלוואה ניתנת ונפרעת בשקלים. |
הלוואה צמודה לדולר |
| הלוואה זו נלקחת בדרך כלל כאשר הלווים מעוניינים במימון לתקופת ביניים לטווח קצר לאחר שהם רכשו דירה חדשה, אולם טרם מכרו את דירתם הישנה. | הלוואה שבה תשלומי הריבית והקרן או רק תשלומי הקרן נגבים בתום תקופת ההלוואה. |
הלוואת גרייס (בוליט) |
בפירעון הלוואות זכאות לא נגבית עמלת פירעון מוקדם.
את תעודת הזכאות ניתן להנפיק בטרם רכישת הדירה. יצוין, כי אין חובה לממש את תעודת הזכאות בבנק או בנציגות שבו היא הונפקה. על פי רוב, תעודת הזכאות תקפה לשנה וניתן להאריכה אם הלווה עומד בתנאי הזכאות. |
הלוואת זכאות היא הלוואה שניתנת על ידי המדינה באמצעות הבנקים, לשם רכישה או בנייה של דירת מגורים. המדינה היא שקובעת את סכום הלוואת הזכאות ואת תנאיה בהתאם לקריטריונים הנקבעים לאוכלוסיות מסוימות, בהתאם למצבם האישי של הזכאים ומיקום הדירה. הקריטריונים מקנים לזכאים ניקוד הקובע את סכום הזכאות ותנאיה. |
הלוואת זכאות |
|
| הריבית על הלוואות המשכנתה אינה נקבעת על ידי בנק ישראל, אלא על ידי הבנקים עצמם, בהתאם לשיקוליהם העסקיים. מידע על ריביות ממוצעות בהלוואות משכנתה שניתנו (לצורך פירעון מוקדם) ניתן למצוא ע"י הקשה כאן | | ההחלטה איזה סוג של הלוואה לקחת תלויה במשתנים כלכליים שונים, כגון מדד המחירים לצרכן, ציפיות לשינויי ריבית ושער מטבע ועוד, וביכולת ההחזר העתידית של הלווה. | | כללית ניתן להביא בחשבון גם את השיקולים הבאים: | | אם הריבית בשוק המשכנתאות נחשבת לגבוהה, כדאי לקחת הלוואה בריבית משתנה, שכן במקרה כזה, כאשר יחל תהליך של ירידת הריבית בשוק, תרד הריבית. נוסף על כך, כשהריבית תהיה נמוכה יהיה ניתן לבצע פירעון מוקדם של ההלוואה באמצעות נטילת הלוואה אחרת בריבית קבועה ונמוכה באותו בנק או בבנק אחר. עמלת הפירעון המוקדם במקרה כזה תהיה, בדרך כלל, נמוכה. | - | | אם הריבית בשוק המשכנתאות נחשבת לנמוכה, כדאי לקחת הלוואה בריבית קבועה לכל אורך תקופת ההלוואה. | - | | אם מקור ההכנסה של הלווה הוא בדולרים, יש לשקול נטילת הלוואה המוחזרת אף היא בדולרים. | - |
| |
|
|
הבנק מחויב למסור דפי הסבר לכל אדם המבקש לברר בסניף תנאים לגבי הלוואות. דפים אלו יכללו, בין היתר, תיאור כללי של סוגי ההלוואות המוצעות על ידי הבנק, פירוט הצעדים שעל מקבל ההלוואה לנקוט, לרבות המסמכים השונים שעליו להגיש, אופן חישוב הריבית ודוגמאות של לוחות תשלומים, חיובים ועמלות, סדרי פירעון, עמלות הפירעון המוקדם על סוגי ההלוואות השונות והדרישה לביצוע ביטוח חיים וביטוח נכס, אם יש דרישה כזאת.
המלצה:
בביקורכם הראשון בבנק לצורך בירור תנאי ההלוואה ולצורך סקר שוק, בקשו לקבל את דפי ההסבר הנוגעים להלוואה.
|
|
|
| בנקים שונים מעמידים הלוואות בתנאים שונים. גם נוהלי הבנקים לעניין העמדת ההלוואות עשויים להיות שונים. |
המלצה:
אפשר ומומלץ בהחלט לנהל משא ומתן עם הבנק על תנאי ההלוואה! |
| חשוב לקבל הצעות ממספר בנקים, להשוות ולבחור במתאימה ביותר. התנאים שחשוב במיוחד להשוות: |
| סכום ההלוואה; |
- |
| שיעור הריבית; |
- |
| סכום העמלות המשולמות לבנק; |
- |
| תקופת ההלוואה; |
- |
| אופן תשלום ההלוואה; |
- |
| התנאים לפירעון מוקדם של ההלוואה. |
- |
| הקפידו שההשוואות בין הבנקים תיעשינה לגבי סוגים זהים של הלוואות. (למשל: אין משמעות להשוואה של הלוואה צמודה למדד בריבית קבועה להלוואה צמודה למדד בריבית משתנה.) הקפידו להשוות לא רק את שיעורי הריבית השונים שיוצעו לכם על ידי הבנקים, אלא גם את סכומי העמלות שתידרשו לשלם, ובעיקר את העלות האפקטיבית של ההלוואה. למידע נוסף על
העלות האפקטיבית לחצו כאן. |
| במועד הגשת בקשה להלוואה תידרשו למסור פרטים רלבנטיים - פרטי הנכס הנרכש (במידה שהוא ידוע), הסכום המבוקש, גובה ההכנסות וכיו"ב. בשלב זה אינכם צריכים להמציא מסמכים המאמתים את הפרטים הנ"ל, אולם מאחר שהבנק מסתמך עליהם, פרטים מהותיים שיתבררו כשגויים עלולים להביא לשינוי תנאי ההלוואה שהוצעה, ואף לביטולה. |
המלצה:
חשוב לתת לנציג הבנק מידע מדויק על הצרכים האישיים שלכם ועל מגבלות רלוונטיות, אם יש כאלה; הדבר יקל עליו למצוא את ההלוואה המתאימה לכם ביותר. |
המלצה:
חשוב במיוחד להתאים את תנאי ההלוואה ליכולת הכלכלית שלכם. לשם כך, בקשו מנציג הבנק להבהיר לכם מהו הסכום שבו יחויב חשבונכם בכל חודש, ואם ישנן עלויות נוספות שהבנק יכול לחייב אתכם במהלך תקופת ההלוואה (כגון עמלות שוטפות למיניהן). |
|
|
|
הבנקים נדרשים לצייד את הלווה במסמך תמציתי המפרט את סכום ההלוואה שאושר לו, תקופת ההלוואה, שיעור הריבית על ההלוואה, וכן רשימת מסמכים, הנקבעת בהתאם לשיקולי הבנק, שעל הלווה להמציא לצורך קבלת ההלוואה. מסמך זה מכונה "אישור עקרוני".
חשוב להבהיר, כי בשלב זה הבנק אינו רשאי לגבות עמלה כלשהי בגין הצעתו והיא אף איננה מחייבת את הלווה. כמו כן הבנק מחויב לשמור את הריבית שהוצעה ללווה באישור העקרוני, לתקופה של 12 ימים (מניין הימים כולל גם ימי שישי, שבת וחג).
המלצה:
ניתן לקבל אישור עקרוני במספר בנקים, להשוות היטב את התנאים המוצעים ולבחור את התנאים הטובים והמתאימים לכם ביותר. חשוב לזכור שההצעות אינן מחייבות אתכם, ואינן כרוכות בתשלום עמלות. הדבר נועד לאפשר לכם פרק זמן סביר לבחירת האפשרות הטובה ביותר מבחינתכם.
|
|
|
במהלך התקופה שבה הבנק מחויב לשמירת התנאים שהוצעו על ידו כמפורט באישור העקרוני, (כלומר במהלך 12 הימים בהם הבנק אינו יכול להעלות את הריבית שהוצעה ללווה), על הלווה למסור לבנק את כל המסמכים המופיעים ברשימה שצורפה לאישור העקרוני, וכן מסמכים אחרים המאמתים את המידע שמסר לבנק, ככל שהבנק דורש.
מסמכים שיתכן כי יידרשו בשלב זה: תלושי שכר, תדפיסי עו"ש, חוזה רכישת דירה או קרקע, דוח שמאי, טופס הרשאה לחיוב חשבון, נסח טאבו או אישור זכויות ממינהל מקרקעי ישראל ועוד.
על הלווה לברר מהם המסמכים הנדרשים במקרה שלו, משום שהרשימה עשויה להשתנות מבנק לבנק, מלווה ללווה ומעת לעת. יצוין, כי המסמכים שנמסרו לבנק על ידי הלווה מחייבים בדיקה, אשר יכול שתביא לדרישה להמצאת מסמכים נוספים או לתיקון המסמכים הקיימים.
המלצה:
שימו לב לרשימת המסמכים שעליכם להמציא לבנק. הקפידו על המצאת כל המסמכים הנדרשים. הקדימו ככל הניתן בהמצאת מסמכים אלה.
|
|
|
פתיחת תיק הלוואה מלווה, בחלק מהמקרים, בהוצאות הבאות: עמלת פתיחת תיק הלוואה ואגרת רישום ביטחונות (אצל רשם המשכונות או רשם המקרקעין). הוצאות נוספות אפשריות: שכר טרחת שמאי, שכר טרחת עו"ד לצורך המצאת ייפוי כוח נוטריוני ועוד. מידע על חיובים ועמלות שהלווה יידרש לשלם מובא לידיעתו גם בדפי ההסבר וגם בשלב האישור העקרוני.
המלצה:
כדאי לברר, לפני התקשרות עם בנק כלשהו, מהן העמלות שבהן תחויבו, לפני העמדת ההלוואה ובמהלך חייה, לעיין בתעריפון העמלות של הבנקים, להשוות עלויות, ולחפש דרכים לביצוע הפעולות הבנקאיות במחיר הזול ביותר.
למידע נוסף על עמלות
לחצו כאן.
|
|
|
| ככלל, הבנק מאשר הלוואות עד לאחוז מימון מסוים מערך הנכס. ("אחוז המימון" הוא היחס בין סכום ההלוואה לשווי הנכס ששועבד בגינה.) ככל שסכום ההלוואה גבוה יותר ביחס לשווי הנכס, אחוזי המימון גבוהים יותר, ובהתאם לכך גם הסיכון של הבנק במקרה של אי יכולת החזר של הלווה. |
| במקרים מסוימים, שבהם אחוזי המימון גבוהים במיוחד, מתנה הבנק את העמדת ההלוואה בביטוחה. (ביטוח זה מבוצע, בדרך כלל, על ידי חברת .E.M.I והמוטב על פי הפוליסה הוא הבנק.) תגמולי הביטוח מיועדים לכיסוי יתרת ההלוואה שתיוותר, אם תיוותר, לאחר מימוש הבטוחות. |
| תשלום פרמיית הביטוח עבור כל תקופת ההלוואה נקבע מראש ומועבר ישירות על ידי הבנק לחברת הביטוח. הלווה יכול לשלם את כספי הפרמיה במעמד קבלת ההלוואה, וזאת באחת משתי דרכים: |
|
| הגדלת סכום ההלוואה שהועמדה על ידי הבנק בסכום הפרמיה. על סכום זה חלים כל תנאי ההלוואה, אלא אם כן הוגדר אחרת. |
• |
| תשלום סכום הפרמיה על ידי הלווה שלא מהמקורות שהבנק העמיד לרשותו. |
• |
המלצה:
טרם מתן הסכמתכם לביטוח ההלוואה, מומלץ לברר עם הבנק את שיעור הריבית על אותו חלק של ההלוואה שיוגדל על ידי הבנק בסכום הפרמיה, וכן את סכום החיוב החודשי הכולל לאחר ההגדלה, שכן הליך זה מייקר משמעותית את ההלוואה. כמו כן שימו לב כי במקרה שתרצו לפרוע את ההלוואה פירעון מוקדם, תקבלו ברוב המקרים רק חלק מהפרמיה בגין הביטוח. |
|
|
|
המלצה:
לפני חתימה על חוזה ההלוואה, יש לבדוק פעם נוספת אם סכומי ההלוואה, תקופתה, מסלולה, שיעורי הריבית, מועד החיוב החודשי ותנאי הפירעון ההלוואה שסוכם עליהם, בין בעל פה ובין בכתב, מופיעים מפורשות בחוזה ההלוואה.
לעניין שיעור הריבית של ההלוואה, על הבנק לעדכן את הלווה בשיעור העלות האפקטיבית השנתית של ההלוואה. "העלות האפקטיבית" היא שיעור הריבית לפי הסכם ההלוואה כשהוא מחושב לפי ריבית דריבית חודשית, בתוספת חיובים שסכומם ידוע או ניתן לבירור במועד חתימת ההסכם (כגון עמלת פתיחת תיק ודמי גוביינה), למעט תשלום מסים ואגרות.
|
|
|
לעניין מועד החיוב החודשי של ההלוואה, באפשרותכם לבחור, טרם ביצוע ההלוואה, את מועד הפירעון החודשי המתאים לכם: 1, 10, או 15 בכל חודש.
בהלוואות קיימות ניתן לשנות את מועד החיוב בהתאם לאמור
בסעיף 9ב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א - 1981,
אשר קובע תקופת זמן מוגבלת להגשת בקשות לביצוע השינוי, אופן הגשתן והעמלות הכרוכות בכך.
המלצה:
בחרו את המועד הנוח מבין שלושת המועדים דלעיל. ככלל, עדיף שמועד זה יחול זמן קצר לאחר קבלת משכורת או הכנסה קבועה אחרת בחשבון.
|
|
|
שיטת תשלום ההלוואה הרווחת בבנקים למשכנתאות מבוססת על תשלום חודשי קבוע לכל אורך תקופת ההלוואה. בתחילת התקופה רכיב הריבית בכל תשלום גבוה, והוא הולך ופוחת בכל תשלום, ובמקביל גדל עם הזמן רכיב הקרן בתשלומים. כדי להקל על החישובים נערכו לוחות הנקראים "לוחות שפיצר". בלוחות אלה מחושב התשלום החודשי בהינתן סכום ההלוואה, תקופת ההלוואה ושיעור הריבית. כשההלוואה צמודה למדד, מצמידים את התשלום החודשי המתקבל מלוחות שפיצר למדד המחירים לצרכן.
|
|
|
כאשר מועד קבלת כספי ההלוואה (מועד ביצוע ההלוואה) ומועד תשלום החיוב החודשי לתשלום ההלוואה (מועד התשלום) אינם חלים באותו יום של החודש, עורך הבנק התחשבנות עבור מספר הימים שבין מועד ביצוע ההלוואה לבין מועד התשלום. תקופה זו נקראת "תקופת הביניים".
הבנק יחייב את הלווה בריבית עבור תקופת הביניים כאשר מועד הביצוע בפועל מוקדם ממועד הביצוע שנקבע לצורך לוח הסילוקין, ויזכה את הלווה בריבית (ביחס לריבית שהייתה צריכה להיגבות בגין חודש שלם) עבור תקופת הביניים כאשר מועד הביצוע בפועל מאוחר ממועד הביצוע שנקבע לצורך לוח הסילוקין. הריבית עבור תקופת הביניים תחושב לפי הריבית החוזית של ההלוואה.
ההתחשבנות בגין הריבית תיעשה במסגרת התשלום הראשון של ההלוואה או חודש לפני מועד התשלום הראשון, במקרה שמועד הביצוע מוקדם ממועד התשלום.
בהלוואה צמודה למדד ההתחשבנות בגין הפרשי ההצמדה עבור תקופת הביניים תיעשה על ידי קביעת מדד בסיס להלוואה, המתקבל מתיקון המדד הידוע. התיקון יבוצע על ידי חישוב יחסי של ימי המדד בתקופת הביניים ביחס לימי החודש, בדומה לחישוב שיעור הריבית בתקופת הביניים.
|
|
|
|
תאגיד בנקאי רשאי לדרוש מהלווה לבצע ביטוח נכס וביטוח חיים בגבולות סכום ההלוואה שקיבל, כתנאי להעמדתה. הלווה רשאי לבצע את הביטוח באמצעות חברת ביטוח או סוכן ביטוח, כפי שימצא לנכון. במקרה כזה רשאי התאגיד הבנקאי לדרוש כי הפוליסה שהלווה ממציא לו תכלול תנאים שנראים לתאגיד הבנקאי חשובים כדי להבטיח את זכויותיו. התאגיד הבנקאי רשאי להציע ללווה, כאופציה חלופית, לבצע את הביטוח באמצעות סוכנות ביטוח הנמצאת בבעלותו. במקרה כזה מותר לתאגיד הבנקאי להפנות את הלווה לסוכנות הביטוח, ותו לא. נאסר עליו לנקוט כל פעולה נוספת (מעבר להפניית הלווה לסוכנות הביטוח) הקשורה לתאגיד הבנקאי. בשני המקרים ישולמו פרמיות הביטוח על ידי הלווה בנפרד מההלוואה עצמה.
|
|
חשוב לדעת:
|
| • |
באפשרותכם לעבור, בכל עת, מחברת ביטוח אחת לאחרת, דהיינו, מסוכנות ביטוח שבבעלות הבנק לחברת ביטוח שאינה קשורה כלל לבנק ולהפך. בנסיבות אלה, חשוב להודיע לבנק שחברת הביטוח הוחלפה ולהמציא לו פוליסת ביטוח מעודכנת.
|
| • |
יש להקפיד על כך שבפוליסה חיצונית אותה מוסר הלווה לבנק מצוין, כי הבנק הנו "מוטב בלתי חוזר".הבהרה זו באה למנוע מצב בו נושים אחרים של הלווה, אם קיימים כאלה, יקבלו עדיפות על הבנק בכספי הביטוח, אם התרחש אירוע המזכה את הלווה בכספי הביטוח (כגון פטירת אחד הלווים או נזק כלשהו שנגרם לנכס).
|
|
המלצות:
|
| • |
אם בחרתם להחליף את חברת הביטוח במהלך תקופת ההלוואה, דאגו לעדכן את הבנק בדבר, בין היתר על ידי העברת פוליסה עדכנית לבנק וקבלת אישור על כך. כמו כן מומלץ לעקוב אחר חיובי הביטוח כדי למנוע חיוב בכפל.
יצוין, כי הפרקטיקה עד אמצע שנת 2005 הייתה שונה: התאגידים הבנקאיים נהגו להציע ללווים לבצע ביטוח באמצעותם הם. לווים שנטלו אז הלוואה לדיור וביצעו ביטוח באמצעות התאגיד הבנקאי משלמים את פרמיית הביטוח על ידי חיוב ישיר של חשבון ההלוואה.
|
| • |
חשוב להשוות את התנאים המוצעים על ידי חברות הביטוח לאלה המוצעים על ידי הסוכנות שבבעלות הבנק, ולבחור את הפוליסה שבה התנאים הם הטובים ביותר מבחינתכם.
|
|
הודעה על תקינות או אי תקינות הפוליסה |
|
כאשר לווה ממציא לבנק פוליסת ביטוח אשר אינה עונה על דרישות הבנק, על הבנק להודיע ללווה ולחברת הביטוח, תוך 14 ימים, שהפוליסה שהומצאה לו עונה על דרישותיו, או לחילופין, שהפוליסה אינה עונה על דרישותיו. אם הפוליסה אינה עונה על דרישות הבנק, עליו לציין בהודעה את הסיבה לכך, והאם בעקבות כך ביטח הבנק את הלווה בביטוח מטעמו.
|
|
המלצות:
|
| • |
חשוב לשמור אסמכתא למסירת פוליסה לידי הבנק (אסמכתה כגון: חותמת "נתקבל" של הבנק או חותמת של דואר רשום), וזאת כדי למנוע טענות בדבר אי משלוח הפוליסה במועד הרלוונטי וחיוב הלווה בפרמיות ביטוח כפולות.
|
| • |
חשוב לוודא, כי בבנק רשומה כתובת עדכנית שלכם למשלוח דואר, כדי שתוכלו לקבל הודעות חשובות (כגון: הודעה בדבר אי תקינות הפוליסה או הודעה על פקיעת תוקף הפוליסה) ולהיערך בהתאם.
|
|
פקיעת ביטוח |
| • הודעה על מועד פקיעת ביטוח |
|
בהתאם לנהלים למתן הלוואות לדיור, אם הלווה ביצע ביטוח באמצעות חברת ביטוח חיצונית הפוקע בתום שנה, על הבנק להודיע לו לקראת תום שנת הביטוח על פקיעת תוקף הפוליסה.
|
| • ביטוח בוזמת הבנק |
אם לווה לא המציא לבנק פוליסה חדשה עד למועד פקיעת הביטוח, הבנק רשאי לבטח אותו מכוח הסכם ההלוואה, באמצעות חברת ביטוח או סוכנות ביטוח מטעמו, ולחייבו בפרמיית הביטוח.
החליט הבנק לבטח את הלווה בביטוח מטעמו, עליו לשלוח ללווה הודעה בכתב על כך, בצירוף פירוט של תנאי הביטוח שנעשה מטעמו, לרבות עובדת היות הביטוח "ביטוח חסר", על כל המשתמע מכך (קרי, ביטוח בגובה יתרת ההלוואה המשוערכת הבלתי מסולקת).
|
|
יש לציין, כי חובת הבנק לעדכן את הלווה על פקיעת תוקף הפוליסה אינה פוטרת את הלווה מחובתו להמציא לבנק פוליסת ביטוח עדכנית, ובכלל-לעקוב אחר תקופת חלות הביטוח.
|
|
|
|
מאחר שהנכס הוא הבטוחה העיקרית של הבנק במקרה של אי עמידה בתנאי ההלוואה, שמירה על ערכו ועל מצבו התקין של הנכס הוא אינטרס לגיטימי של הבנק. מטעם זה הבנק רשאי לדרוש מהלווה לבטח את הנכס המשמש ערובה להלוואה כתנאי להעמדת ההלוואה.
מועד תחילת הביטוח
על פי הנהלים למתן הלוואות לדיור, בנק לא יחייב לווה בביטוח דירה שנרכשה מקבלן, לפני מועד מסירת הדירה הנקוב בחוזה המכר, אלא אם כן הדירה נמסרה בפועל לפני המועד האמור.
המלצה:
אם מועד מסירת הדירה (המצוין בחוזה הרכישה) נדחה, מסיבה כלשהי, דאגו לעדכן את הבנק בדבר בכתב, ולבקש ממנו בהתאם לכך דחייה של מועד הפעלת הביטוח וחיוב חשבון ההלוואה.
כמו כן, אם רכשתם קרקע לצורכי בנייה, והבנייה טרם הסתיימה, רצוי לעדכן את הבנק בדבר, משום שהביטוח הוא להבטחת המבנה, לא הקרקע.
ביטוח על ידי מספר בנקים
כאשר לווה נוטל מספר הלוואות ממספר בנקים, ומשעבד לטובתם את אותה דירת מגורים (בין על ידי שעבוד נוסף באותה דרגה ובין על ידי שעבוד נוסף בדרגה שנייה), אין מקום לתשלום פרמיות ביטוח נכס לכל בנק, משום שמטרת הביטוח היא להבטיח את ערך הבטוחה.
המלצה:
כדי למנוע גביית פרמיית ביטוח על ידי מספר בנקים, עליכם לוודא שכל הבנקים שמהם נטלתם הלוואה מודעים לקיומו של ביטוח נכס (למשל באמצעות העברת העתק של פוליסת הביטוח לכל בנק ובנק) וכי הם הסכימו ביניהם על שיתוף בזכויות הביטוח באמצעות הפרוצדורה הנהוגה בעניין זה בכל אחד מהם.
תת-ביטוח
בנק לא יחייב לווה בביטוח הנכס המשועבד בערך העולה על יתרת ההלוואה המשוערכת הבלתי מסולקת, כהגדרתה בנהלים למתן הלוואות לדיור (להלן: "תת-ביטוח"). המשמעות היא שאם יתרת ההלוואה נמוכה משווי המבנה, הביטוח שהבנק רשאי לחייב בו את הלווה יהיה גם הוא נמוך משווי המבנה.
פירושו של דבר שבמקרה של אובדן המבנה סכום הביטוח לא יכסה את מלוא הנזק שנגרם ללווה, אך יספיק לפירעון ההלוואה. על הבנק להביא לידיעת הלווה, במסמך נפרד, את האפשרות לבחור בתת-ביטוח, ואת ההשלכות הכרוכות בכך (כגון: כיסוי חלקי בלבד של נזקים וקושי בשיתוף מספר בנקים בזכויות הביטוח). בכל מקרה, אנו ממליצים להתייעץ עם מומחה בתחום הביטוח לשם הבנת ההשלכות הכרוכות בתת-ביטוח של נכס לפני קבלת החלטה בנושא.
פטור מביטוח
•
בהתאם לנוהלי משרד הבינוי והשיכון, כאשר לווה מקבל מענק מותנה או הלוואה עומדת בלבד, הוא אינו חייב לבצע ביטוח נכס. כמו כן, כל מי שמעוניין להפסיק את ביטוח החיים בהלוואות מסוג זה (קרי, בהלוואות עומדות ו/או מענקים מותנים), רשאי לעשות זאת באמצעות פניה לבנק.
•
בהתאם להוראת המפקח על הבנקים, בנק לא יחייב לווה בביטוח נכס בהלוואות שיתרתן לסילוק אינה עולה על 30,000 ₪. לצורך יישום הוראה זו נדרשו הבנקים להודיע ללקוח, במסגרת דפי החשבון השנתיים, כי באפשרותו לבטל את הביטוח שכן יתרת ההלוואה פחתה מ – 30,000 ₪ או שישקול אפשרות זו, שכן היא עתידה לפחות ל – 30,000 ₪, במהלך השנה הקלנדארית הקרובה.
לתשומת לבכם, הבנק לא מבטל ביוזמתו את הביטוח כאשר יתרת ההלוואה מגיעה לסכום של 30,000 ₪. לכן, אם ברצונכם להקטין את ההוצאות השוטפות, עליכם להודיע לבנק מיוזמתכם, כי הנכם מעוניינים בביטול הביטוח, אם הביטוח נעשה באמצעות הבנק. אם הביטוח נעשה באמצעות חברת ביטוח חיצונית, עליכם לפנות לסוכן הביטוח ולבקש שינוי תנאי הפוליסה בהתאם.
|
|
|
מטרתו של ביטוח החיים למנוע את המצב הקשה שאליו נקלעת לעיתים משפחה אשר אחד ממפרנסיה נפטר, ומפאת פגיעה בהכנסותיה כתוצאה מהפטירה אין באפשרותה לעמוד בפירעון ההלוואה. עם פטירתו של אחד הלווים, כספי ביטוח החיים משמשים לסילוק ההלוואה, כולה או חלקה.
מאחר שהביטוח נעשה בגבולות סכום ההלוואה שהועמדה ללווה, הרי שאם ללווה הועמדו מספר הלוואות, בין באותו בנק ובין באמצעות בנקים שונים, הוא נדרש לשלם פרמיית ביטוח חיים בגין כל אחת מהן.
פקיעת הביטוח
ייתכנו מצבים שבהם אף שתקופת ההלוואה טרם הגיעה לסיומה, פג תוקף הביטוח שנעשה באמצעות הבנק עבורה (למשל עקב מגבלת גיל הלווה). בהתאם לנהלים למתן הלוואות לדיור, בנסיבות אלה, כאשר הביטוח מבוצע באמצעות הבנק (לגבי ביטוחים שנעשו לפני אמצע שנת 2005, שכן לאחר מכן אין עוד ביטוחים באמצעות הבנק), על הבנק להודיע ללווה בכתב על פקיעת הביטוח זמן סביר לפני מועד הפקיעה.
המלצה:
מפני חשיבותו של ביטוח חיים בהלוואה, כדאי להתעדכן מדי פעם בפעם באשר לתקופת הפוליסה.
הפעלת הביטוח
הביטוח מופעל עם פטירת המבוטח.
המלצה:
יש ליידע את הבנק בדבר הפטירה סמוך לה ככל הניתן, כדי להימנע מתשלומים מיותרים שאותם הביטוח אמור לכסות.
ככלל, על חברת הביטוח לשלם את יתרת סכום ההלוואה (שטרם הגיע מועד פירעונה) - היתרה נכון למועד הפטירה - וזאת בכפיפות לתנאי הפוליסה. ישנם מקרים שבהם חברת הביטוח תטען לפטור מחובת תשלום סכום הביטוח (תצהיר כוזב על ידי המבוטח, התיישנות וכיו"ב).
המלצה:
אם נתקלתם בסירוב של חברת הביטוח לשלם את יתרת ההלוואה, יש לבדוק תחילה את תנאי הכיסוי הביטוחי כפי שהם נקבעו בפוליסת הביטוח הרלוונטית ובמידת הצורך להיוועץ עם מומחים בתחום הביטוח.
מסורבי ביטוח חיים
לעתים, בשל מגבלות גופניות או עבר רפואי, עלול המבקש הלוואה להיתקל בקושי בהשגת ביטוח חיים. קושי זה עלול למנוע בעדו לקבל הלוואה לדיור מבנקים, אשר ככלל מתנים את מתן ההלוואה בקיומו של ביטוח חיים.
המלצה:
אם אתם מתקשים בהשגת ביטוח חיים, נסו להציע לבנק בטוחות אחרות כנגד מתן ההלוואה, כגון צירוף לווה נוסף או שיעבוד חסכונות או נכסים אחרים.
לחילופין, אם מדובר בהלוואות זכאות, באפשרותכם לפנות בכתב ליחידה לפניות הציבור של המפקח על הביטוח, ולדווח על הקושי בהשגת ביטוח חיים. היחידה תפנה אתכם למספר מבטחים נוספים, ואם גם הם ידחו את בקשתכם לביטוח, יהיה באפשרותכם לפנות למשרד החשב הכללי, ושם תיבחן בקשתכם לגופו של עניין במטרה לסייע לכם ככל שניתן.
|
|
|
|
על פי סעיף 13 לפקודת הבנקאות, 1941 ללווה שקיבל מהבנק הלוואה לשם רכישת דירת מגורים או בשעבוד דירת מגורים, עומדת הזכות לפרוע את ההלוואה פירעון מוקדם בכל עת שיחפוץ בכך. לשם כך עליו לעמוד בשני תנאים: האחד - שסכום הפירעון המוקדם יהיה לפחות 10% מיתרת ההלוואה שנותרה לפירעון; השני - שהוא ישלם לבנק עמלת פירעון מוקדם כפי שקבע נגיד בנק ישראל.
|
המלצה:
על הלווה לבדוק את כדאיות הפירעון המוקדם. יש להביא בחשבון את עמלת הפירעון המוקדם שהוא עשוי להידרש לשלם כתנאי לפירעון. עמלת הפירעון המוקדם תידון בהמשך.
|
|
על הבנק למסור ללווה המבקש לבצע פירעון מוקדם של ההלוואה פירוט של יתרת ההלוואה למרכיביה השונים.
|
|
בקשת לווה לקבלת מידע בעניין פירעון מוקדם של ההלוואה
|
על מנת להקל על לווים להחליף הלוואה אחת בשנייה, ולעבור ביתר קלות לבנק אחר או לכל מוסד פיננסי אחר, הוטלו על הבנקים חובות נוספות, במסגרת תיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 451, אשר מועד כניסתן לתוקף הנו ביום 1.6.07.
בהתאם להוראות אלה, על הבנק למסור ללקוח המעוניין לבחון את הכדאיות של פירעון מוקדם, תוך שני ימי עסקים, את הפרטים הבאים הנחוצים לצורך גיבוש ההחלטה:
|
| • |
סכום הלוואה מקורי;
|
| • |
יתרה לסילוק לפי מרכיביה השונים;
|
| • |
סוג ההלוואה;
|
| • |
מועד מתן ההלוואה;
|
| • |
מועד תשלום ראשון;
|
| • |
המועד הצפוי לתשלום אחרון;
|
| • |
שיטת פירעון ההלוואה (שפיצר, קרן שווה, בלון וכיו"ב);
|
| • |
בסיס ההצמדה;
|
| • |
מדד / שער בסיס;
|
| • |
סוג הריבית;
|
| • |
סכום עמלות הפירעון המוקדם הנכונות למועד בקשת הלווה.
|
|
בקשה לביצוע פירעון מוקדם של ההלוואה
|
|
על הבנק למסור ללקוח, המבקש לבצע פירעון מוקדם של הלוואה, את הפרטים הבאים בכתב:
|
| • |
פירוט של יתרת ההלוואה לפי מרכיביה השונים;
|
| • |
הודעה על מועדי מתן אישור סילוק;
|
| • |
אישור על כך שלאחר פירעון מלא של ההלוואה, יסיר הבנק את השעבוד המוטל על הנכס ששועבד לו כבטוחה להלוואה ("מכתב כוונות"). אם הלווה מבקש לפרוע את ההלוואה באמצעות הלוואה מבנק אחר או באמצעות חברת ביטוח, על הבנק לציין במכתב כוונות זה כי הוא מסכים לרישום שעבוד נוסף בדרגה שנייה על הנכס המשועבד לו כבטוחה להלוואה.
|
|
הבנק מחויב למסור ללווה את מכתב הכוונות,
תוך שלושה ימי עסקים.
|
|
|
|
| יש להבחין בין פירעון מוקדם מלא של ההלוואה לבין פירעון מוקדם חלקי שלה. "פירעון מלא" מביא לסילוק כל יתרת ההלוואה. "פירעון חלקי" מביא לקיצור תקופת ההלוואה או להקטנת התשלומים התקופתיים של ההלוואה כאשר תקופת ההלוואה נותרת בעינה. |
| מתן הוראות במקרה של פירעון מוקדם חלקי |
| לעניין פירעון מוקדם חלקי, בהתאם לנהלים למתן הלוואות לדיור, בהעדר הוראה מפורשת מצד הלווה להקטין את התשלומים התקופתיים, יקצר הבנק את תקופת ההלוואה, וגובה התשלום החודשי לא ישתנה. |
| בכל מקרה שהבנק מקבל מהלווה כספים שלא על פי לוח התשלומים, לרבות בדרך של פירעון מוקדם חלקי, הוא ישתמש בכספים שקיבל לפירעון ההלוואה היקרה ביותר מבחינת הלווה, אלא אם כן הלווה הורה לו לנהוג אחרת. |
| בהעדר הוראה מהלווה ובהעדר העדפה ברורה באשר להלוואה היקרה ביותר מבחינתו, ישתמש הבנק בכספים שקיבל לפירעון ההלוואות בהתאם לחלקיהן בסך החוב, ביום הפקדת התשלום. |
|
הבנק רשאי לחרוג מאופן זקיפת התשלומים כאמור לעיל, בנסיבות בהן פועל הבנק על פי הסכם מחייב עם משרד האוצר, וכן במקרים בהם סבור הבנק כי זקיפת התשלומים כאמור עלולה לפגוע בערב.
|
המלצה:
אם אתם פורעים חלק מההלוואה פירעון מוקדם הקפידו לתת הוראות ברורות באשר לאופן הפרעון: |
| האם אתם מעוניינים בקיצור התקופה או בהקטנת התשלום החודשי? |
• |
| איזו מבין ההלוואות שנטלתם אתם מעוניינים לפרוע? |
• |
|
|
|
| רכיבי העמלה ואופן חישובה מפורטים בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב – 2002 (להלן: "הצו"). |
| הן בעת מתן ההלוואה והן בעת בקשת הלווה לפירעון מוקדם, על הבנק למסור לו דף הסבר המפרט את רכיביה של עמלת הפירעון המוקדם. |
| הסבר על רכיבי העמלה |
|---|
| רכיבי העמלה, בהתאם לצו, הם: |
| עמלה תפעולית – עמלה תפעולית הנגבית בסכום אחיד לכל סוגי ההלוואות. כיום עומד שיעור העמלה על סך של 60 ש"ח. |
א. |
| עמלת מדד ממוצע – עמלה זו נגבית בגין הפרשי המדד, וזאת רק כאשר הפירעון המוקדם מבוצע בין ה-1 ל-15 לחודש ורק בהלוואות הצמודות למדד המחירים לצרכן, וזאת בגין הפרשי הצמדה. אופן חישובה הוא: הסכום הנפרע כפול מחצית השיעור הממוצע של השינוי במדד ב–12 המדדים האחרונים שפורסמו לפני יום הפירעון. |
ב. |
| עמלת אי הודעה מוקדמת – כדי שהלווה לא יחויב ברכיב זה של העמלה, עליו לתת לבנק הודעה מוקדמת מראש ובכתב על כוונתו לבצע פירעון מוקדם, 10 ימים לפחות אך לא יותר מ– 30 יום ממועד מתן ההודעה. שיעור העמלה הוא 0.1% מהסכום הנפרע. |
ג. |
עמלת הפרשי היוון – כשהלווה מחליט לפרוע את ההלוואה מייד, הבנק אשר הסתמך על ריבית מסוימת לתקופה מסוימת ואף גייס כספים לשם כך, עלול להינזק כלכלית. זאת אם הריבית במשק ירדה ביחס לריבית שחלה על ההלוואה.
מכאן שהעמלה נגבית רק כששיעור הריבית על ההלוואה גבוה משיעור "הריבית הממוצעת" ("הריבית הממוצעת" = הריבית האחרונה הידועה שפרסם המפקח על הבנקים, אשר נקבעה על פי חישוב הריבית המשוקללת הממוצעת של הלוואות שאינן הלוואות מוכוונות שנתנו התאגידים הבנקאיים.)
העמלה היא בגובה ההפרש שבין התשלומים העתידיים הנפרעים בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי ביום הפירעון המוקדם על פי הריבית הממוצעת, לבין אותם התשלומים שהם מהוונים לערך הנוכחי ביום הפירעון המוקדם על פי הריבית של ההלוואה החלה ביום הפירעון המוקדם ההלוואה.
עמלת הפרשי היוון מחושבת לפי נוסחה המצויה בצו. יש לשים לב כי הריבית הממוצעת המפורסמת באתר בנק ישראל באינטרנט היא ריבית אפקטיבית, בעוד שריבית ההלוואה היא ריבית נומינלית. מאחר שלצורך חישוב העמלה נעשה שימוש בנוסחה בערכים נומינליים, יש צורך בהמרת הריבית הממוצעת מאפקטיבית לנומינלית טרם הצבת שיעורה בנוסחה.
|
ד. |
| עמלת פירעון מוקדם בהלוואות במטבע חוץ |
| נוסף על כל העמלות שפורטו, אם נתן הלווה הודעה מוקדמת של פחות משני ימי עסקים, הבנק רשאי להתנות את הפירעון המוקדם בעמלה בגובה ההפרש שבין שער המט"ח ביום שבו בוצע הפירעון המוקדם לבין השער כעבור שני ימי עסקים. |
המלצה:
יש להקפיד על מתן הודעה מוקדמת לבנק על הכוונה לבצע פירעון מוקדם מלא או חלקי, כדי לחסוך רכיב זה של העמלה. |
|
|
|
|
העמלות האלה נגבות הן במצב של פירעון מוקדם מלא והן במצב של פירעון מוקדם חלקי, וסכום העמלה תלוי בתנאי ההלוואה. עם זאת, יש נסיבות שבהן הלווה יהיה פטור באופן מלא או חלקי מתשלום העמלה, כולה או חלק ממנה, כמפורט להלן: |
| הפחתות |
| בהלוואה משלימה (הלוואה שאיננה הלוואה מוכוונת, שניתנה מאמצעיו של התאגיד הבנקאי למי שזכאי להלוואה מוכוונת, נוסף על ההלוואה המוכוונת ולאותה מטרה) תופחת עמלת הפרשי ההיוון בהתאם לשיעורים שלהלן: |
• |
| נעשה הפירעון המוקדם בתום שנה או יותר, אך פחות משנתיים מיום מתן ההלוואה – 10% מסכום העמלה. | |
| נעשה הפירעון המוקדם בתום שנתיים או יותר, אך פחות משלוש שנים מיום מתן ההלוואה – 20% מסכום העמלה. | |
| נעשה הפירעון המוקדם בתום שלוש שנים או יותר, אך פחות מארבע שנים מיום מתן ההלוואה – 30% מסכום העמלה. | |
| נעשה הפירעון המוקדם בתום ארבע שנים או יותר מיום מתן ההלוואה – 40% מסכום העמלה. | |
| בכל מקרה אחר תופחת עמלת הפרשי ההיוון בהתאם לשיעורים להלן: |
• |
| נעשה הפירעון המוקדם בתום שלוש שנים או יותר, אך פחות מחמש שנים מיום מתן ההלוואה – 20% מסכום העמלה. |
| נעשה הפירעון המוקדם בתום חמש שנים או יותר מיום מתן ההלוואה – 30% מסכום העמלה. |
| פטורים |
| הלוואה מוכוונת (הלוואת זכאות) פטורה מעמלת פירעון מוקדם. |
• |
| בהלוואה בריבית משתנה , אם מועדי שינוי הריבית אינם ידועים מראש, או אם הם ידועים מראש אך נקבעו לאחת לשנה או בתדירות גבוהה יותר, לא תיגבה עמלת הפרשי היוון. |
• |
| בהלוואה בריבית משתנה, אם הפירעון נעשה ביום שינוי הריבית תיגבה עמלה תפעולית בלבד. |
• |
| בעת מיחזור הלוואה באותו בנק (כלומר, כשהבנק מעמיד ללווה הלוואה חלופית חדשה בתנאים שונים לצורך פירעון הלוואה קודמת) לא תיגבה עמלת אי הודעה מוקדמת. |
• |
| קיזוזים |
| במקרים שבהם הלווה מבצע פירעון מוקדם כששיעור הריבית החל על ההלוואה נמוך משיעור הריבית הממוצעת תיווצר, על פי הנוסחה המשמשת לחישוב עמלת ההיוון, מעין יתרת זכות. "יתרת זכות" זו תקוזז מסך יתר העמלות שהבנק רשאי לגבות מכוח הצו. |
| יובהר כי קיזוז של עמלת הפרשי היוון בזכות ניתן לבצע עד לסכום העמלה. משמע שלא ניתן לקבל החזר כספי כאשר סך יתר העמלות נמוך משיעור עמלת ההיוון הניתנת לקיזוז. |
| לדוגמה - לווה החליט לבצע פירעון מוקדם של ההלוואה; להלן רכיבי העמלה שהוא נדרש לשלם: |
| 60 ש"ח |
עמלה תפעולית |
| 100 ש"ח |
עמלת אי הודעה מוקדמת |
200 ש"ח
_______ |
עמלת מדד ממוצע
____________________ |
| 360 ש"ח |
סך הכל |
|
| עמלת הפרשי היוון: חישוב עמלת הפרשי ההיוון העלה תוצאה חיובית של 460 ש"ח לזכות הלווה (מאחר שריבית ההלוואה הייתה נמוכה מהריבית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל). במצב כזה הלווה יהיה פטור מתשלום עמלת פירעון מוקדם, אולם לא יקבל את היתרה בסך של 100 ש"ח, תוצאת הקיזוז של הסכומים הנ"ל. |
|
|
|
|
לאחר פירעון ההלוואה (מלא או חלקי) על הבנק למסור ללווה אישור בכתב על כך. החל מיום 1.6.07, אם ההלוואה נפרעה במזומן או באמצעות העברה בנקאית, והלקוח המציא לבנק אסמכתא על ביצוע התשלום, על הבנק למסור ללקוח אישור סילוק הלוואה תוך שני ימי עסקים ממועד מסירת האסמכתא ("אסמכתא לביצוע התשלום" הנה העתק של טופס ההפקדה, כאשר הפירעון בוצע במזומן. כאשר הפירעון בוצע באמצעות שיק, יש לצרף לטופס ההפקדה גם תצלום של הצ'ק ואישור של הבנק המסחרי שעליו משוך הצ'ק על מנת לזרז את הליך קבלת האישור). בכל מקרה אחר על הבנק למסור ללקוח אישור סילוק תוך חמישה ימי עסקים, אלא אם כן נפרעה ההלוואה באמצעות שיק במטבע חוץ, שאז יוארך מועד זה ל – 16 ימי עסקים.
לאחר פירעון ההלוואה (מלא או חלקי), על הבנק למסור ללווה אישור בכתב על כך.
לאחר פירעון מוקדם, מלא או חלקי, שבעקבותיו הבנק אינו דורש עוד פוליסת ביטוח, יצוין באישור הנ"ל, בין היתר, כי לנוכח פירעון ההלוואה ניתן, מבחינת הבנק, לבטל את סעיף השעבוד לטובתו בפוליסה.
|
|
|
לאחר פירעון מלא של הלוואה לדיור, שלהבטחתה שיעבד הלווה את דירת מגוריו או כל נכס אחר, על הבנק לפעול לביטול השעבוד/ים כדלקמן:
כאשר מדובר במשכנתה או במשכון רשום, על הבנק להגיש בתוך 30 יום מיום הפירעון, הודעה על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם. אם מדובר בבנק למשכנתאות (להבדיל מבנק מסחרי), הבנק רשאי להגיש את ההודעה האמורה בתוך 60 יום מיום הפירעון.
כל הליך ביטול השעבוד במהלך התקופה הנ"ל מבוצע על ידי הבנק, וההוצאות הכרוכות בכך חלות עליו בלבד. אולם באפשרותכם לפעול למחיקת השעבוד בתקופה קצרה יותר, על ידי דרישה לקבלת מסמכי ביטול השעבוד מהבנק לידיכם. במקרה זה הטרחה וההוצאות הכרוכות בביטול השעבוד יחולו עליכם.
|
|
|
| הסיבות האפשריות לשינוי תנאי ההלוואה ושיפורם עשויות להיות: |
| • |
שינוי בתנאי הריבית בשוק ואפשרות להשיג הלוואה בתנאים נוחים יותר; |
| • |
שינוי ביכולת הפירעון של הלווה במהלך תקופת ההלוואה; לווה שמתקשה בהחזרים עשוי לבקש להקטין את התשלום החודשי. |
| בעניין זה יש לציין תחילה, כי מאחר שהצדדים חתמו על הסכם הלוואה לתקופה קצובה, הבנק אינו מחויב להיענות בחיוב לבקשת לווה לשנות את תנאי ההלוואה, והדבר נתון, ככלל, לשיקול דעתו העסקי. עם זאת, על הבנק לאפשר בכל מקרה פירעון של ההלוואה אם הלווה רוצה זאת.(ראו לעיל הפרק בעניין
פירעון מוקדם של ההלוואה.) |
| שינוי תנאי ההלוואה אפשרי בכמה דרכים: |
| • |
חתימה על נספח להסכם ההלוואה הקיים, שבו מפורטים השינויים שבוצעו בהלוואה (שיעור הריבית, תקופת ההלוואה וכיו"ב) ותשלום עמלה בשיעור הקבוע בתעריפון העמלות של הבנק. |
| נציין, כי אפשרות לשינוי תנאי הלוואה בדרך זו אינה נתונה בכל הבנקים. |
| • |
מיחזור ההלוואה (באותו בנק) – פירעון הלוואה קיימת באמצעות העמדת הלוואה חדשה באותו בנק, אשר בה מתבטאים כל השינויים שהוסכם עליהם. אפשרות זו עשויה להיות כרוכה בתשלום עמלת פירעון מוקדם (מלא או חלקי – בהתאם לנסיבות) בהתאם לצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב - 2002. |
|
בקשה למיחזור ההלוואה כמוה כבקשה להלוואה חדשה.
הואיל ושינוי תנאי ההלוואה בדרך זו כמוהו כקבלת הלוואה חדשה, נדרש הלווה לעתים:
|
| |
• לחתום מחדש על כל מסמכי ההלוואה; |
| |
• לבקש גם את הערבים לחתום מחדש על מסמכי ההלוואה; |
| |
• לרשום מחדש את הבטוחות; |
| |
• להמציא כל מסמך נוסף הנדרש על ידי הבנק. |
| • |
מיחזור הלוואה (באמצעות בנק אחר) – ללווה עומדת תמיד האפשרות לשנות את תנאי ההלוואה הקיימת באמצעות פירעונה על ידי הלוואה מבנק אחר. ככלל, מיחזור בדרך זו נעשה למטרת שיפור תנאי ההלוואה הקיימת (לדוגמה, לשם הורדת שיעור הריבית של ההלוואה). |
| |
העברת הלוואה לדיור לבנק אחר כרוכה, לעתים, בעלויות נלוות. חלקן נגבות על ידי הבנק שבו נפרעת ההלוואה הקודמת (כגון עמלת פירעון מוקדם), וחלקן נגבות על ידי הבנק המעמיד את ההלוואה החדשה לצורך פירעון ההלוואה הקודמת (עמלת פתיחת תיק, אגרת רישום משכון וכיו"ב). |
המלצה:
הקפידו לברר לפני מיחזור ההלוואה את כל העלויות שיהיו כרוכות בו לשם בחינת הכדאיות הכלכלית של שינוי תנאי ההלוואה בדרך זו. |
|
|
|
| לעיתים מתעורר הצורך לשעבד את הנכס שעבוד נוסף (בדרך כלל כדי לנצלו כבטוחה לצורך קבלת אשראי נוסף). |
| לשעבוד הנוסף עשויות להיות שתי דרגות: |
| דרגה ראשונה - שני בעלי השעבוד הם שווי זכויות בנכס. הסכמה לשעבוד נוסף בדרגה ראשונה נקראת גם "פרי פסו"; |
• |
| דרגה שנייה - זכויותיו של בעל השעבוד בדרגה שנייה בנכס משניות לזכויותיו של בעל השעבוד הראשון. |
• |
|
|
|
| כאשר לווה קיבל הלוואה לדיור מבנק אחד (בנק א') וכעת הוא זקוק לכספים נוספים (למשל לצורך שיפוצים או השלמת בנייה עצמית), הוא אינו מחויב ללוות את הכספים הנוספים מאותו בנק א'; באפשרותו לפנות לבנק אחר (בנק ב') לצורך השלמת המימון הדרוש לו. בנק ב' עשוי לדרוש בטוחה כתנאי להעמדת ההלוואה. לעתים לא עומד לרשות הלווה אלא נכס אחד, ועליו לשעבדו לטובת בנק ב' בשעבוד נוסף. הלווה נדרש להמציא את הסכמתו של בנק א' לשעבוד הנוסף (בדרגה ראשונה או שנייה). |
| לשם כך מצייד בנק ב' את הלווה בטופס בקשה להסכמה לשעבוד נוסף, אשר עליו להביא לאישורו של בנק א'; זה יחליט אם להסכים לאחר סיום הבדיקות הכרוכות בכך: |
| אם הבקשה היא להסכמה לשעבוד נוסף בדרגת ראשונה – החלטת הבנק אם לאשר אותה אם לאו, נתונה לשיקול דעתו הבלעדי, והיא צריכה להינתן ללווה בתוך זמן סביר. |
• |
| אם הבקשה היא להסכמה לשעבוד נוסף בדרגה שנייה – סעיף 19א' לנהלים למתן הלוואות לדיור אוסר על תאגיד בנקאי לסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נכס בדרגה שנייה לטובת גורם אחר.
אישור כאמור הבנק חייב למסור ללווה תוך שבעה ימים, למעט בהליך של פירעון מלוא הלוואה באמצעות הלוואה מבנק אחר או מכל גורם פיננסי אחר, שאז על הבנק למסור ללקוח תוך שלושה ימי עסקים, אישור על כך שלאחר הפירעון המלא יסיר הבנק את השעבוד על הנכס בהתאם לנוסח שצורף
להוראה בתוספת השלישית,
ואשר כותרתו
"מכתב כוונות".
|
• |
|
|
|
| כאשר ההלוואה בבנק ב' מיועדת לסילוק מלא או חלקי של הלוואה בבנק א' ("מיחזור הלוואה"), הלווה נדרש, בדרך כלל, לשעבד את הנכס שכבר משועבד לטובת בנק א'. לפיכך עליו להמציא לבנק ב' את הסכמת בנק א' לקיומו של השעבוד הנוסף (פרי פסו או דרגה שנייה) על הנכס, כמוסבר לעיל. |
| במיחזור מלא של כל ההלוואות בבנק א' - אין הצדקה לדרישה של בנק ב' לשעבוד בדרגה ראשונה, והבנק יוכל להסתפק בשעבוד בדרגה שנייה בלבד. במקרה זה הסכמת בנק א' לשעבוד תינתן תוך שלושה ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה. |
• |
| במיחזור חלקי של ההלוואה בבנק א' – בנק ב' רשאי לדרוש שעבוד בדרגה ראשונה או שנייה. |
• |
|
|
|
| על פי הנהלים למתן הלוואות לדיור, בנק לא יסרב לבקשת לווה לשעבד נכס חלופי במקום הנכס הממושכן להבטחת ההלוואה (גרירת הלוואה) ולא יתנה את הגרירה בשינוי תנאי ההלוואה הקיימים, אלא מסיבות סבירות, שיובאו לידיעת הלווה. |
| דוגמאות לסירוב "מסיבות סבירות": |
| • |
הלוואה שניתנה מפיקדונות צד שלישי ועל פי תנאיו (אלא אם כן קיבל הלווה את אישורו של המפקיד). |
| • |
ערך הביטחונות החדשים המוצעים על ידי הלווה נמוך מן המקובל בבנק באותו מועד לגבי מתן הלוואות. |
| במקרים שבהם לא ניתן לגרור את ההלוואה לנכס אחר (לדוגמה: מכרתם דירה ששועבדה לטובת הבנק וטרם רכשתם דירה חלופית), עשוי הבנק לאשר המצאת בטוחה חלופית אחרת שוות ערך (ערבות בנקאית, פיקדון משועבד וכיו"ב). |
המלצה:
מאחר שאישור הבנק לביצוע הגרירה לנכס אחר או להמצאת בטוחה חלופית נתון, בנסיבות מסוימות, לשיקול דעת הבנק וכפוף לנהליו באותה עת, מומלץ לברר, לפני תחילתם של הליכים אלה, את האפשרויות העומדות בפני הלווה ואת השלכותיהן (סוג הבטוחה החלופית המוסכמת על הבנק, תשלום עמלות, תקופת תוקף האישור וכיו"ב). |
|
|
|
היווצרות חוב פיגורים בהלוואה, עקב אי תשלום החיוב החודשי, חושף את הלווה לחיובים שונים, שמקורם בעמלות שונות המוטלות עליו בנסיבות אלה- עמלות בגין משלוח מכתבים ללווה ולערבים המודיעים על אי כיבוד הוראת הקבע, הודעות על קיומו של חוב פיגורים, התראות לפני הליכים משפטיים וכיו"ב.
יתירה מכך, חוב הפיגורים עלול לתפוח כתוצאה מהוצאות הכרוכות בנקיטת הליכים משפטיים נגד הלווה על ידי הבנק (שכר טרחת עו"ד, אגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל, וכיו"ב), אשר עלולים להביא, בהתקיים התנאים הקבועים לכך בחוק, אף למימוש השעבוד על הנכס ופינוי הלווה מהדירה.
|
|
|
| בשל ההשלכות הכלכליות והמשפטיות, הכרוכות באי עמידה בתשלומי ההלוואה, אנו מציעים מספר הצעות למניעת מצבים של היווצרות חוב פיגורים בהלוואה, ולהתמודדות עם מצבים כאלה, לאחר שנוצרו: |
| בדרך כלל ההלוואה נפרעת באמצעות חיוב חשבון העו"ש של הלווה בבנק המסחרי שבו מתנהל חשבונו. חיוב זה מתבצע על פי הרשאה מיוחדת שנתן הלווה לבנק למשכנתאות לחייב את חשבונו בבנק המסחרי בתשלומי החזר ההלוואה ("הרשאה לחיוב חשבון"). יש לעקוב אחר הפעולות בחשבון העו"ש כדי לוודא שהחיובים נפרעים כסדרם. |
| דוגמאות לסיבות אפשריות של החזר חיובים בחשבון העו"ש: |
| העדר כיסוי מספיק בחשבון העו"ש לתשלום; |
• |
| הטלת עיקול על החשבון; |
• |
| לעתים, בעת מתן ההלוואה או מעבר מבנק לבנק, קיים עיכוב בהליך הטכני של הקמת ההרשאה לחיוב חשבון בבנק המסחרי. |
• |
| במצבים אלה ואחרים עלול להיווצר פיגור, אף שהלווה לא בהכרח מודע לו. אנו ממליצים לעקוב אחר הפעולות בחשבון עו"ש באמצעות דפי החשבון. אם גיליתם שהחיוב החודשי להחזר המשכנתה לא נפרע מסיבה כלשהי, אנו ממליצים לפנות במהרה לבנק למשכנתאות כדי לשלם את התשלום בדרך אחרת. כמו כן עקבו אחר ההודעות הנשלחות אליכם על ידי הבנק. |
| אחת לשנה מחויב הבנק לשלוח ללווה שנטל הלוואה לדיור, לתקופה העולה על שנה, מצב חשבון שנתי שבו, בין היתר, מפורטים כל התשלומים שהתקבלו בשנה החולפת על מועדיהם, וכן סכומי פיגור בהלוואה. גם במהלך השנה הבנק שולח הודעות הכוללות מידע על פיגורים בהלוואה. אנו ממליצים לקרוא בעיון את ההודעות ששולח הבנק. |
| הקפידו לעדכן את כתובתכם בבנק! כדי שתוכלו לעקוב אחר מצב ההלוואה, לרבות אחר קיומו של חוב פיגורים, עליכם לוודא כי כתובת המגורים המעודכנת שלכם רשומה בבנק. החובה לעדכון כתובת המגורים מוטלת על הלווה. |
| הקדימו להודיע לבנק על כל בעיה צפויה! אם אתם צופים קושי זמני במצבכם הכלכלי או בעיה אחרת שעלולה למנוע תשלום של ההחזר במועד – הקדימו להודיע על כך לבנק ולהתייעץ איתו לגבי הדרכים האפשריות להתמודד עם הבעיה. |
| חלק מהדרכים האפשריות להתמודדות עם הבעיה הן: |
| הקפאה זמנית של תשלום ההחזרים (פתרון הנתון לשיקול דעתו של הבנק ועלול להיות כרוך בהוצאות); |
| הגדלה זמנית של מסגרת האשראי בבנק המסחרי או קבלת הלוואה ממנו; |
| השגת הסדר אחר עם הבנק לגבי פירעון חוב הפיגורים שייווצר. |
| ניתן לפרוע את ההלוואה לא רק בהרשאה לחיוב חשבון! |
|
אם נקלעתם לקושי כלשהו בחשבון העו"ש שלכם (העדר כיסוי, הטלת עיקול וכיו"ב), אתם יכולים להחזיר את תשלומי המשכנתה גם בדרכים אחרות (תשלום במזומן, או בשוברים).
הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 452 "נהלים בנושא הלוואות"
אוסרת על הבנק לסרב לקבל פירעון של הלוואה בדרכים מסוג זה. |
|
|
|
| אם בכל זאת נקלעתם לחוב פיגורים, ואין באפשרותכם לפרוע אותו מייד, המלצתנו היא להקדים ולפנות לבנק כדי להסדיר את החוב. |
| באפשרות הלווה לפנות לבנק במספר בקשות שונות. להלן מספר דוגמאות: |
| השגת הסדר עם הבנק (פריסת חוב הפיגורים למספר תשלומים שבהם יכול הלווה לעמוד, דחיית תשלומים וכיו"ב). |
• |
| הקטנת החיוב החודשי בדרך של הארכת תקופת ההלוואה. |
• |
| לא בכל בנק נתונות האפשרויות הנ"ל, ובכל מקרה, ההחלטה אם לאשר בקשות מסוג זה נתונה לשיקול דעתו של הבנק. את הבקשות יש להפנות ישירות ליחידה לפניות הציבור של הבנק שהעמיד את ההלוואה או לסניף הבנק בו נלקחה ההלוואה. |
| טרם הגשת בקשה העוסקת בחוב הפיגורים, על הלווה לברר היטב את ההשלכות הכרוכות בכל אחת מהאפשרויות שמציג לו הבנק. כך, לדוגמה, לעתים, הקטנת החיוב החודשי בדרך של הארכת תקופת ההלוואה (אופציה ב'), כרוכה בדרישה מצד הבנק לחתום על הסכם הלוואה חדש, לקבל הסכמה מחודשת של הערבים להארכת תקופת ההלוואה, לשלם עמלה וכיו"ב. |
| בנסיבות שבהן אחת מההלוואות שהועמדה לכם מורכבת מכספי זכאות, באפשרותכם לפנות ל"ועדה המיוחדת", שהוקמה מכוח חוק ההגנה על נוטלי הלוואות לדיור, ואשר בוחנת בקשות להקלה בפירעון תשלומי החזר המשכנתה בהתבסס על מצבו הכלכלי של הלווה. הרכב הוועדה המיוחדת הוא: נציג הבנק שדרכו ניתנה ההלוואה, נציג משרד הבינוי והשיכון ונציג משרד האוצר. |
| אם בקשתכם נדחתה על ידי החלטת "הוועדה המיוחדת" תוכלו להגיש ערר על החלטתה עד למועד הקבוע לכך בחוק. לשם קבלת פרטים נוספים על הוועדה המיוחדת ניתן לפנות ישירות לבנק שהעמיד את ההלוואה או ליחידה לפניות הציבור במשרד הבנוי והשיכון. |
|
|
|
|
|
חוזים אחידים
|
|
|
|
רוב רובם של החוזים הבנקאיים הם חוזים אחידים. על פי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982 והתקנות שהוצאו על פיו, רשאים גופים מסוימים, ובהם בנק ישראל, לפנות לבית הדין לחוזים אחידים בבקשה כי יבטל או ישנה תנאים מקפחים בחוזים אחידים. הכוונה היא לסעיפים חוזיים המקנים זכויות יתר לספקים, לרבות הבנקים, ביחס ללקוחותיהם, אשר חותמים על החוזים בלית ברירה בהזדקקם לשירות מסוים.
בהתאם לאמור, פנה היועץ המשפטי לממשלה לבית הדין לחוזים אחידים בעבר והגיש בקשה נגד אחד הבנקים. מאז שניתנה לבנק ישראל הסמכות לפנות לבית הדין לחוזים אחידים פנה גם הוא, והגיש עד היום שלוש בקשות נגד הבנקים לביטולם או לשינוים של תנאים מקפחים בחוזים האחידים שלהם. הבקשות שהוגשו עד היום הן: |
|
|
זהו החוזה הנפוץ ביותר במערכת הבנקאות, והוא משמש את כל הבנקים ביחס לכל מי שמבקש לפתוח חשבון עובר ושב. סעיפי החוזה לפתיחת חשבון עו"ש מקיפים פעילות בנקאית רחבה: הלוואות, פיקדונות, מסגרות אשראי, כרטיסי חיוב, צ'קים, קבלת שירותים בנקאיים בערוצי שירות שונים, ייפויי כוח וכיו"ב. הבקשה לבית הדין הוגשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה נגד "בנק לאומי לישראל בע"מ" עוד בטרם ניתנה לבנק ישראל הסמכות לפנות לבית הדין לחוזים אחידים. עם זאת, הפנייה לבית הדין ויתר ההליכים מבוצעים תוך תיאום מלא בין משרד המשפטים לבין בנק ישראל. ביוני 2004 נתן בית הדין לחוזים אחידים
פסק דין, שקיבל את מרבית טענותיו של היועץ המשפטי לממשלה, והורה לבנק לתקן כשני שלישים מעשרות הסעיפים שנטען לגביהם כי הם מקפחים. לאחר מתן פסק הדין הוגש על ידי הבנק ערעור לבית המשפט העליון. היועץ המשפטי לממשלה, בשיתוף עם בנק ישראל, הגיש גם הוא ערעור על סעיפים שבית הדין קבע כי אין בהם קיפוח. ערעורים אלה עדיין תלויים ועומדים בפני בית המשפט. כשלב ביניים, ובעקבות ההליכים האמורים, הורה המפקח על הבנקים לבנקים לתקן את החוזים לניהול חשבון עובר ושב הנוהגים אצלם, לגבי אותם סעיפים שבית הדין קבע כי הם מקפחים ולא הוגש בעניינם ערעור לבית המשפט העליון. הבנקים תיקנו את החוזים כאמור.
|
|
|
העמדת הלוואה לדיור הוא שירות הניתן על ידי הבנקים, והוא בעל חשיבות רבה ללקוחות רבים, הזקוקים להלוואה לשם מימון רכישת מקרקעין לצרכי מגורים. המספר הרב של לווים העלולים להיפגע מהקיפוח הטמון בחוזה ההלוואה לדיור, והפער הגדול ביחסי הכוחות בין הבנק לבין הלקוח במקרה זה הניעו את בנק ישראל לפנות לבית הדין לחוזים אחידים נגד "הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות". בימים אלו הגיעו לסיומם ההליכים בפני בית הדין לחוזים אחידים ואנו ממתינים לפסק דין. את הנוסח המלא של הבקשה ניתן למצוא
באתר האינטרנט של בנק ישראל
|
|
|
שירות בנקאי באינטרנט ובטלפון הסלולרי הפך בשנים האחרונות למקובל ברחבי העולם המודרני, לרבות בישראל. יותר ויותר לקוחות עושים שימוש בשירות זה הן כדי לחסוך בזמן והן משום שהתאגידים הבנקאיים דוחפים אותם לעשות שימוש בשירותים טכנולוגיים. הואיל ושירות זה הפך לשירות בסיסי הניתן לציבור הרחב, הגיש בנק ישראל לבית הדין לחוזים אחידים בקשה בעניין חוזה האינטרנט של "בנק הפועלים". בית הדין נתן פסק דין בעניין, אשר קיבל את רוב טענות בנק ישראל. עיקר הטענות נסבו על הסדרי חלוקת האחריות בין הבנק לבין הלקוח בקרות אירועים שונים העלולים לגרום נזק ללקוח. את הנוסח המלא של פסק הדין ניתן למצוא
באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט
|
|
|
רכישת דירה מהווה עבור חלק נכבד מהאוכלוסייה את ההוצאה הגדולה והמשמעותית במהלך החיים. במרבית המקרים רוכש דירה מקבל מהקבלן, כבטוחה להשקעתו, ערבות בנקאית - אולם הבנק מוציא הערבות כולל בה תנאים רבים המקשים עליו לממש אותה בעת הצורך. מפני שכיחות השימוש בערבות ותפקידה המהותי בהגנת כספי רוכשי הדירות, הגיש בנק ישראל לבית הדין לחוזים אחידים בקשה נגד "טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ". את הנוסח המלא של
הבקשה
וכן את הנוסח המלא של
פסק הדין
ניתן למצוא באתר האינטרנט של בנק ישראל
|
|
|
|
|
|
|
nglish
