|
תחום יחסי בנק-לקוח
|
|
לצד פעילותו בשמירה ופיקוח על יציבותם של התאגידים הבנקאיים פועל הפיקוח על הבנקים להגנה על לקוחות התאגידים הבנקאיים ולשמירת זכויותיהם במסגרת עסקיהם עמם.
עיקר פעילותו של הפיקוח על הבנקים להגנה על צרכן השירותים הבנקאיים מתבצעת באמצעות זרוע מיוחדת במחלקת הפיקוח על הבנקים, המכונה "תחום יחסי בנק-לקוח".
|
|
|
אודותינו
|
|
|
|
פעילותנו להגנה על לקוחות התאגידים הבנקאיים מתנהלת במספר מישורים: |
|
|
הטיפול בתלונות של לקוחות מתנהל ביחידה לפניות הציבור. צוות היחידה מורכב מכלכלנים, רואי חשבון ומשפטנים. |
|
|
בירור פניות הציבור נעשה על פי סעיף 16 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981, המחייב את המפקח על הבנקים לברר את פניות הציבור בדבר עסקיהם עם התאגידים הבנקאיים. פניות הציבור מתבררות על פי מכלול ההוראות החלות על התאגידים הבנקאיים בישראל, לרבות הוראות חוק והוראות שמוציא המפקח על הבנקים מעת לעת. |
|
|
פניות הציבור מבוררות בניטרליות מלאה וללא משוא פנים. |
|
|
בכל מקרה שלדעת הלקוח הבנק פעל באופן לא תקין מומלץ לפנות תחילה למחלקת פניות הציבור של הבנק עצמו. אם תשובת הבנק אינה לשביעות רצון הלקוח ניתן לפנות ליחידת פניות הציבור בפיקוח על הבנקים. כמו כן ניתן לפנות ליחידה בשאלות הבהרה ובבקשות למידע הקשורות ביחסי הבנק והלקוח. |
|
|
היחידה לפניות ציבור מטפלת בתלונות של לקוחות כל הבנקים, לרבות לקוחות של חברות בנות של הבנקים כגון חברות כרטיסי האשראי. |
|
|
| ככלל, היחידה לפניות הציבור לא מטפלת בתלונות הקשורות לסכסוך שהתברר או עדיין מתברר בבית המשפט |
| • |
תלונות על בנק הדואר. בתלונות על בנק הדואר יש לפנות לרשות הדואר או למשרד התקשורת. |
| • |
תלונות על חברות הביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה. בתלונות על גופים אלה יש לפנות לממונה על אגף שוק ההון במשרד האוצר. |
|
|
|
עיקר הבירור נערך באמצעות התכתבות בין הפיקוח על הבנקים לבין גופים העוסקים בבירור פניות הציבור בתאגידים הבנקאיים: עותק של הפנייה נשלח לתאגיד הבנקאי, ונדרשת התייחסותו בצירוף אסמכתאות לביסוס תשובותיו. בהמשך עשויות להידרש הבהרות נוספות. בסיום הבירור של תלונת הלקוח ניתנת לו תשובה מפורטת, הכוללת ממצאים ומסקנות, ומציגה את העמדה של הפיקוח על הבנקים. לעיתים היחידה לפניות הציבור עורכת התייעצות עם זרועות אחרות של הפיקוח על הבנקים או עם המחלקה המשפטית של בנק ישראל, ובעקבות התייעצות זו מגבשת את עמדתה. עמדה הנקבעת מחייבת את הבנק.
לאור האמור, תהליך הטיפול בתלונה עשוי להימשך, בדרך כלל, עד שלושה חודשים, ובמקרים מורכבים - אף יותר.
לטיפול בפנייה הבודדת עשויה להיות לעיתים השלכה כללית על התאגיד הבנקאי או על המערכת הבנקאית בכללותה, ובעקבות זאת מופקים לקחים מערכתיים, לרבות דרישה להחזר כספים לקבוצות של לקוחות שנפגעו (גם אם הם לא התלוננו).
|
|
|
| • |
תלונות המתבססות בעיקר על חילופי דברים בעל פה בין הלקוח לבין עובד הבנק, שאין עליהם תיעוד וגרסאות הצדדים סותרות באופן שקשה להכריע מהי הגרסה הנכונה.
|
| • |
תלונות מורכבות מהבחינה העובדתית או המשפטית. |
| • |
תלונות שכדי להכריע בהן יש לשמוע גורמים נוספים, מלבד הבנק והלקוח. |
|
|
|
| לפני הפנייה אלינו רצוי לפנות למחלקת פניות הציבור של הבנק, שכן הניסיון מלמד כי במקרים רבים הבנק עצמו מטפל בפנייה במהירות ונותן מענה מתאים ללקוח. אם אינכם מרוצים מתשובת הבנק לפנייתכם, תוכלו לפנות אלינו. זאת באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני, הפקסימיליה והטלפון. כאשר עניינה של הפנייה הוא בעיה או תלונה קונקרטית ביחסים עם הבנק, יש לפנות בכתב בצירוף אסמכתאות (ככל האפשר). |
| היחידה לפניות הציבור, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל |
כתובת: |
| ת"ד 780 ירושלים, 91007 |
|
|
pniyotz@boi.gov.il |
דואר אלקטרוני: |
| 02-6552668 |
פקס: |
| 02-6552680 |
טלפון: |
| הגשת התלונה לפיקוח על הבנקים איננה כרוכה בתשלום. |
| לנוחיותכם מצ"ב רשימת בנקים בישראל, כתובות וקישורים: |
| ברמת הבנק - לחץ כאן |
| ברמת הסניף - לחץ כאן |
| איתור לפי מפתח סניפי הבנקים - לחץ כאן |
|
|
|
| • |
|
מידע על חשבונות של תושבי ישראל ואזרחי ישראל בבנקים המסחריים.
לבנק ישראל אין מידע אודות חשבונות של תושבי ישראל ואזרחיה בבנקים. מידע מסוג זה מצוי בכל בנק ובנק. לכן, בכל בקשה מסוג זה יש לפנות לבנקים עצמם.
|
| • |
|
מידע על חשבונות של לקוחות שנפטרו.
לבנק ישראל אין מידע על חשבונותיהם של נפטרים. לצורך איתור חשבונותיהם של לקוחות בנקים שנפטרו יש לפנות להנהלות הראשיות של הבנקים עצמם לשם קבלת המידע המבוקש, ולהציג בפניהם צו ירושה או צו קיום צוואה.
|
| • |
|
מידע על חשבונות שכפופים לצווים שונים שניתנו על ידי בתי המשפט: צווי עיקול, צווי פשיטת רגל או פירוק, צווי מינוי אפוטרופוס ועוד.
לבנק ישראל אין מידע על צווים שונים שמוטלים על ידי בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל. בנק ישראל גם לא מעורב בדרך כלשהי בתהליך הטלת הצווים, כגון צווי עיקול וצווים שניתנים בהליכי פשיטת רגל. מידע על צווי העיקול או על ביטולם מועבר ישירות מלשכות ההוצאה לפועל להנהלות הראשיות של הבנקים. משרד המשפטים מדווח לבנקים על צווים שניתנים בהליכי פשיטת רגל. על הבנקים מוטלת החובה לתת ללקוחות מידע בסיסי על צווים הנוגעים להם ורשומים בבנק. במידת הצורך, לשם הרחבת המידע שבידי הלקוחות, על הבנק להפנות אותם ללשכות ההוצאה לפועל, לבתי המשפט, או למשרד המשפטים, לפי העניין.
|
|
|
|
| איתרנו ותיקנו ליקויים מערכתיים רבים בזכות הטיפול בתלונות לקוחות, וכן באמצעות מידע הזורם אלינו מביקורות שהפיקוח על הבנקים עורך בתאגידים הבנקאיים, וממקורות אחרים. בין הצעדים שאנו נוקטים במסגרת הפקת הלקחים מטיפול בתלונות וכן ממידע אחר: |
| • הוצאת הוראות ניהול בנקאי תקין מטעם המפקח על הבנקים והנחיות שונות; |
| • החזר כספים לקבוצות לקוחות שנפגעו מליקויים שאותרו; |
| • דרישה לתיקון נהלים פנימיים או שיטות עבודה בתאגידים הבנקאיים; |
| • יוזמות לשינוי הסדרים חקיקתיים שונים. |
|
מידע על פעילות הפיקוח על הבנקים בשנים
2004
ו-
2005
במסגרת הפקת הלקחים.
|
|
|
|
בעקבות לקחים המופקים מהמידע המתקבל מפניות הציבור וממקורות מידע אחרים, אנו יוזמים הוצאת הוראות חדשות או תיקון הוראות קיימות בנושאים של צרכנות בנקאית. הגורם האחראי בפיקוח על הבנקים על הוצאת הוראות ועל הטיפול בהוראות קיימות הוא "תחום ההסדרה". עיקר הוראותיו של הפיקוח על הבנקים מרוכז בקובץ "הוראות ניהול בנקאי תקין". הפיקוח על הבנקים אוכף את הוראותיו באמצעות הסמכויות שהוענקו לו בפקודת הבנקאות.
לעיון בהוראות ניהול בנקאי תקין - לחצו כאן.
|
|
|
אנחנו עוקבים אחר הדיווחים השוטפים של הבנקים על עדכון תעריפי עמלות והנהגת עמלות חדשות. חשוב להבהיר כי הפיקוח על הבנקים לא הוסמך בחוק לפקח על מחירי השירותים הבנקאיים, והתערבותו עד כה נעשתה באמצעות פנייה למפקחת על המחירים במשרד המסחר והתעשייה
(לקבלת מידע על העמלות שהוכנסו לפיקוח לחצו כאן
), או באמצעים עקיפים, כגון הבעת עמדות עקרוניות, פרסום השוואות מחירים ופעולות להגברת התחרות.
אנו פועלים גם להגברת הגילוי הנאות ללקוחות על העמלות.
הוראות עיקריות בנושא גילוי נאות על מחירי השירותים הבנקאיים מצויות בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב – 1992.
(למידע על הוראות עיקריות לגבי גילוי נאות על עמלות לחצו כאן.)
|
|
|
מטרות חשובות נוספות שלנו הן הגברת המודעות של לקוחות הבנקים לזכויותיהם הצרכניות וצמצום פערי הידע והמידע בנושאים בנקאיים. מידע רב מובא לידיעת הפונים אלינו בכתב, בטלפון ובאינטרנט, בעקבות פניותיהם. מידע לציבור הרחב ניתן באמצעות סקירות תקופתיות ופרסומים שונים באמצעי התקשורת.
לנוחיותכם, להלן מספר קישורים לאתרים שבהם ניתן למצוא אינפורמציה בנושאים פיננסיים:
שער הממשלה - www.gov.il
משרד האוצר - www.mof.gov.il
משרד הבינוי ושיכון - www.moch.gov.il
בורסת תל אביב – www.tase.co.il
הרשות לניירות ערך - www.isa.gov.il
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - חישובי הצמדה - www.cbs.gov.il
מחשבונים:
חישוב הסיוע המגיע כמשכנתה לרכישת דירה:
לחץ כאן
אמצעי לחישוב הצמדה:
לחץ כאן
שערי חליפין יציגים:
לחץ כאן |
|
|
|
|
|
מידע והדרכה ללקוחות הבנקים |
|
|
חשבון עובר ושב
|
|
|
|
| חשבון עובר ושב (עו"ש) הוא החשבון שבאמצעותו אנו מנהלים את רוב הפעילות הפיננסית השוטפת שלנו: תשלומים לגורמים שונים על ידי צ'קים, כרטיסי חיוב, הוראות קבע, פירעון הלוואות שלקחנו מבנקים אחרים ועוד. חשבון עו"ש משמש גם חשבון מרכזי שבאמצעותו ניתן להפקיד פיקדונות בבנק, לקבל הלוואות, לנהל תיק ניירות ערך וכיו"ב. |
| חשבון עו"ש הוא למעשה שירות בנקאי חיוני שקשה להתנהל בלעדיו. מסיבה זו כמעט כל תושבי המדינה הבגירים פותחים חשבון עו"ש. לשם כך יש לסור לסניף הבנק שבו מבקשים לפתוח את החשבון - לחתום על חוזה פתיחת חשבון ולבחור אילו שירותים בנקאיים אנו מעוניינים לקבל בחשבון. הבנקים השונים מציעים תנאים מגוונים לפתיחת החשבון; לכן כדאי לבדוק במספר בנקים מהם התנאים המוצעים, ולבחור את הבנק המציע את התנאים הטובים והמתאימים ביותר לצורכי הלקוח. חשוב לבצע סקר שוק מעת לעת, שכן התנאים משתנים לעתים, להתמקח עם הבנק שבו מתנהל חשבוננו, ואף להעביר את חשבון הבנק לבנק אחר כדי לשפר תנאים, וכך לחסוך עלויות לאורך שנים ארוכות. |
| בבדיקת תנאי החשבון חשוב לקבל תשובות לפחות לשאלות הבאות: |
| • |
אילו אמצעי תשלום הבנק יהיה מוכן לתת – צ'קים, כרטיס אשראי, כרטיס למשיכת מזומן? |
| • |
האם הבנק יהיה מוכן לאשר מסגרת אשראי בחשבון, ובאילו תנאים - סכום המסגרת, ריבית, עמלות על המסגרת? |
| • |
אילו תנאים הבנק מציע לתשלום עמלות על ניהול החשבון - האם יש הטבות או הנחות כלשהן? |
|
|
|
|
על פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981 אסור לבנק לסרב סירוב בלתי סביר לפתוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, כל עוד החשבון מצוי ביתרת זכות וכל עוד הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין הבנק בקשר לניהול החשבון. חשוב לציין כי הבנק אינו מחויב להעמיד אשראי ללקוח, לרבות מסגרת אשראי בחשבון העו"ש. |
| סיבה סבירה לסירוב לפתוח חשבון עשויה להיחשב, למשל, אחת מאלה: |
| • |
סכסוך בעבר בין הבנק ללקוח הפוגע ביחסי האמון הדרושים לניהול חשבון בנק; |
| • |
התנהגות אלימה - פיזית או מילולית - של הלקוח בסניף בעבר; |
| היותו של הלקוח מוגבל בעבר או בהווה (על פי חוק צ'קים ללא כיסוי) איננה יכולה להוות סיבה סבירה לסירוב של בנק לפתוח לו חשבון עו"ש ביתרת זכות ללא מסגרת אשראי וללא אמצעי תשלום; כלומר, הבנק מחויב לפתוח לו חשבון ביתרת זכות וללא צ'קים. |
|
|
|
בבנק ישראל לא מתנהל מאגר מידע המרכז נתונים על חשבונות של תושבי ישראל בכל הבנקים. כל בנק מנהל מאגר מידע שמרכז מידע על חשבונות לקוחותיו בכל סניפיו. לפיכך, לשם קבלת מידע על חשבונותיו של לקוח כלשהו יש לפנות לבנק עצמו, ולהציג בפניו צו מבית המשפט או בית הדין אשר נתן אותו.
לרשימת הכתובות העדכניות של ההנהלות הראשיות של הבנקים - לחצו כאן.
|
|
|
מידע על חשבונות בבנקים מסחריים - אין בבנק ישראל מידע על חשבונות המנוהלים בבנקים מסחריים, ולא ניתן לאתר באמצעותו חשבון בנק כלשהו, לרבות חשבון של אדם שנפטר. כמו כן לא ניתן לקבל באמצעות בנק ישראל מידע אחר על החשבונות - דבר רישומם או ביצועם של צווים שונים: צווי עיקול, צווי אפוטרופסות, צווי פשיטת רגל וכיו"ב.
מידע על צווי העיקול או על ביטולם - מועבר ישירות מלשכות ההוצאה לפועל להנהלות הראשיות של הבנקים. משרד המשפטים מדווח לבנקים על צווים שניתנים בהליכי פשיטת רגל. על הבנקים מוטלת החובה לתת ללקוחות מידע בסיסי על צווים הנוגעים להם שרשומים בבנק. במידת הצורך, על הבנק להפנות את הלקוחות לשם הרחבת המידע ללשכות ההוצאה לפועל, לבתי המשפט, או למשרד המשפטים, לפי העניין.
חשבונות מוגבלים - ניתן לבדוק באמצעות בנק ישראל אם הוטלה על חשבון הגבלה או הגבלה בנסיבות מחמירות לפי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 ע"י הקשה:
כאן
בנוסף לאמור לעיל ניתן לשלוף קובצי מידע על חשבונות ולקוחות מוגבלים ע"י הקשה:
כאן
|
|
|
| זכויות החתימה בחשבון יכולות להיות: |
| • |
"ביחד" - ביצוע של כל פעולה מחייב חתימות של כל השותפים בחשבון; |
| • |
"ביחד ולחוד" - די בהוראה של כל אחד מהשותפים לביצוע כל פעולה; אין צורך בקבלת אישור של יתר השותפים. |
| יתרונות ניהול החשבון "ביחד ולחוד" הם בנוחות וזמינות של השירותים הבנקאיים לכל אחד מהשותפים, היכולים לפעול בחשבון באופן עצמאי. זוהי שיטה המחייבת אמון הדדי בין השותפים, שכן כל אחד יכול למשוך כספים או לבצע פעולות בחשבון בלי שהשותף האחר יסכים לכך. |
| היתרונות של ניהול חשבון "ביחד" הם במעקב ההדוק של כל אחד מהשותפים אחר כל פעולה בחשבון, שכן לא ניתן לבצע שום פעולה ללא ידיעת כל השותפים. שיטה זו מתאימה לשותפים המבקשים לפקח על הפעילות בחשבון באופן שוטף, כך שלא יבוצעו בחשבון פעולות בלי לקבל את אישורם להן מראש. |
|
|
|
| • |
במקרה של חשבון "ביחד" - ניתן להפוך את החשבון לחשבון "ביחד ולחוד" באמצעות מתן הוראה משותפת על ידי כל השותפים.
|
| • |
במקרה של חשבון "ביחד ולחוד" - כל אחד מהשותפים רשאי לבטל את יכולת השותפים לפעול בחשבון לבדם. ממועד נתינתה של הוראה זו יידרשו לצורך ביצוע כל פעולה בחשבון חתימותיהם של כל השותפים גם יחד. יש להביא בחשבון שבמקרה של חוסר שיתוף פעולה בין השותפים, הוראה כזאת עלולה להביא ל"הקפאת" הפעילות בחשבון.
|
המלצה:
הניסיון מלמד כי הוראה בדבר הפיכת החשבון מחשבון "ביחד ולחוד" לחשבון "ביחד" מומלץ למסור לבנק בכתב בלבד; זאת כדי למנוע כל ספק בעניין וכדי לעצור את פעולת השותפים האחרים מהר ככל הניתן (כשהדבר מתבקש).
|
|
|
|
הבנק בדרך כלל לא יסכים לגריעת שותף מחשבון משותף הנמצא ביתרה שלילית, עד שהחוב בחשבון ייפרע. הנימוק לכך הוא האחריות של כל אחד מהשותפים לחובות שנוצרו בחשבון. |
|
|
"סעיף היוותרות בחיים" הוא הוראה בהסכם ניהול החשבון שמאפשרת לשותפים להמשיך לבצע פעילות שוטפת בחשבון לאחר פטירת אחד מהם. בעת פתיחת החשבון הבנקים מבקשים מהשותפים להורות להם אם בעת פטירתו של אחד מהם יפעל "סעיף היוותרות בחיים", כך שהשותף הנותר בחיים יוכל להמשיך ולפעול בחשבון כאוות נפשו. אם לא הוסכם בין הבנק לבין השותפים על הפעלתו של סעיף היוותרות בחיים, הרי לאחר פטירת אחד השותפים כאמור, לא יוכלו השותפים לפעול בחשבון עד קבלת צו הירושה. |
|
|
פעמים רבות לקוחות הבנקים, במיוחד המבוגרים ביניהם, מבקשים לצרף את ילדיהם או קרובי משפחה אחרים לחשבון כדי שיעזרו להם בניהולו. במקרה כזה עומדות בפניהם שתי אפשרויות עיקריות: לצרף את קרוב המשפחה כבעלים נוסף בחשבון או לתת לקרוב המשפחה ייפוי כוח לפעול בחשבון.
חשוב להבין את ההשלכות העקרוניות של שתי האפשרויות על החשבון:
שותפים בחשבון הם בדרך כלל (וכל עוד לא הוכח אחרת) בעלים במשותף של כל הזכויות הגלומות בחשבון בחלקים שווים, וכן נושאים באחריות משותפת לכל ההתחייבויות שנוצרו בחשבון. מיופה כוח אינו הבעלים של החשבון, אלא שלוח של הלקוח ועושה דברו. להבדל זה יכולה להיות השלכה לעניין ביצוע עיקול או קיזוז בחשבון משותף. לעתים יהיה ניתן לעקל או לקזז מהחשבון המשותף כנגד חוב אישי של השותף בחשבון. לעומת זאת לא ניתן לעקל או לקזז מהחשבון כנגד חובו של מיופה הכוח.
לא ניתן להוציא שותף מהחשבון אלא בהסכמתו או על פי צו של בית המשפט. לעומת זאת ניתן לבטל ייפוי כוח בכל עת.
עם פטירת אחד השותפים רשאים השותפים הנותרים לפעול על פי סעיף המכונה "סעיף היוותרות בחיים" (ראו הסבר לעיל). ייפוי הכוח מתבטל מאליו עם פטירת הלקוח.
|
|
|
| • |
קטין רשאי לפתוח חשבון בנק לאחר שמלאו לו 16 שנים.
|
| • |
קטין שמלאו לו 14 שנים רשאי לפתוח חשבון רק בהסכמת הורה (או אפוטרופוס).
|
| • |
קטין שמלאו לו 15 שנים והוא מוגדר כ"נער עובד" (מקבל באופן שוטף שכר עבודה או משכורת המועברת על ידי מעבידו לחשבון עו"ש) רשאי לפתוח חשבון גם ללא הסכמת הורה (או אפוטרופוס).
|
|
|
|
| • |
תאגיד בנקאי לא ינפיק פנקס צ'קים לקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ואילו על גבי צ'קים המונפקים לקטינים מעל לגיל זה יוטבעו המילים "קטין" או "נוער (עד 18)", וכן המילים "סכום המשיכה מוגבל עד לסך 400 ש"ח".
|
| • |
תאגיד בנקאי לא ינפיק כרטיס חיוב לקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, למעט הנפקת כרטיס שאיננו כרטיס אשראי לנער עובד. תאגיד בנקאי רשאי להנפיק לקטין שמלאו לו 14 שנים כרטיס למשיכת מזומן בתנאי שיתרת חשבונו בזכות, וכן כרטיס חיוב מוגבל אשר יאפשר ביצוע עסקאות בישראל, בחיוב מיידי, בסכום עסקאות יומי שלא יעלה על 400 ש"ח, ובתנאי שיתרת חשבונו בזכות. על גבי כרטיס חיוב שהונפק לקטין יוטבעו המילים "קטין" או "נוער (עד 18)". ככלל, סכום המשיכה בישראל באמצעות מכשירים אוטומטיים לא יעלה על 400 ש"ח ביממה.
|
|
|
|
הבנק לא יאפשר משיכת יתר בחשבון קטין, אלא אם כן קיבל את הסכמת הוריו (או אפוטרופסו) לכך מראש ובכתב (למעט משיכת יתר לנער עובד בגובה משכורתו החודשית). כל הסכם למתן מסגרת אשראי בחשבון קטין טעון הסכמת הוריו. הבנק לא יכבד משיכות שיבצע קטין בחריגה מהמסגרת המאושרת.
בהעדר הסכמה של הורים (או אפוטרופוס), לא יעניק הבנק לקטין מסגרת אשראי מאושרת, ולא יתיר לו למשוך סכומים כלשהם ביתרה שלילית.
|
|
|
הסכם מסגרת אשראי הוא הסכם בין הבנק לבין הלקוח המאפשר ללקוח למשוך כספים או לחייב את החשבון בדרך אחרת ביתרה שלילית עד גבול מוסכם. תמורת אשראי זה משלם הלקוח ריבית בשיעור שמוסכם בינו לבין הבנק. בדרך כלל שיעורי הריבית על אשראי זה גבוהים משיעורי הריבית על הלוואות רגילות. |
|
|
סעיף 2(א)
לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981
קובע כי לא מוטלת על הבנק החובה להעניק אשראי ללקוחות. מתן של כל סוגי האשראי הוא בתחום שיקול דעתו של הבנק. גם הביטחונות שידרוש כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול דעתו.
|
|
|
| ב-1 בינואר 2006 נכנסה לתוקף
הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 בנושא "ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב", שתכליתה למנוע מציאות מתמשכת של חריגות ממסגרות האשראי. הוראה זו אינה אוסרת על קיום "מינוס" ואינה דורשת להקטינו, אלא רק מחייבת שלא תהיה חריגה מן המסגרת . |
המלצה:
אנו ממליצים להתרגל כבר היום למצב שבו סכום המסגרת שאושרה לך מחייב אותך, והוא אינו עוד בגדר "המלצה". כן חשוב להתרגל למציאות של התאמת ההוצאות מהחשבון להכנסות אליו. כבר מעתה או בקרוב מאוד הבנק לא יסכים עוד לכבד חיובים שגורמים לחריגה מהמסגרת שאושרה לכם. |
| עיקרי ההוראה |
|---|
| • | הבנק יבדוק ויתעד בקשות של לקוחות למסגרת אשראי, ויתאים אותן לצורכי הלקוח וליכולותיו. הסכם מסגרת האשראי יהיה בכתב. |
| • | הבנק רשאי להעמיד מסגרת אשראי באופן חד צדדי ללקוח בעל הסכם מסגרת אשראי, ובלבד שלא יחייב את הלקוח בעמלה בגין העמדת המסגרת הנוספת, שהריבית במסגרת האשראי כאמור לא תעלה על הריבית שנקבעה למסגרת האשראי האחרונה אשר הוסכמה בכתב עם הלקוח, ושיודיע ללקוח בסמוך לקביעתה על סכום המסגרת ותנאיה. עד ליום 1.7.07 הבנק רשאי להעמיד מסגרת אשראי חד צדדית גם ללקוחות שאין להם הסכם מסגרת אשראי כאמור. |
| • |
הבנק לא יאפשר חריגות ממסגרת האשראי, אלא במקרים מיוחדים.
למרות האמור, מותר לבנק, על פי שיקול דעתו, לכבד שיקים וחיובים בחריגה קטנה - עד אלף ש"ח, ובלבד שהחריגה לא תמשך זמן רב.
|
| מטרת ההוראה |
|---|
| ההוראה החדשה נועדה להפסיק את הנוהג הרווח - הייחודי לישראל - של חריגות גבוהות ומתמשכות ממסגרת האשראי, ואת הפרקטיקה שלפיה הבנקים קובעים בעצמם ולפי שיקול דעתם הבלעדי מתי להחזיר צ'קים וחיובים אחרים שמגיעים לחשבון בעת שהוא בחריגה מהמסגרת, בלי שתהיה להם מחויבות ברורה ומפורשת הידועה גם ללקוח. היתרונות הגלומים בהוראה, מנקודת מבט צרכנית, הם שניים: | | • | הקניית ודאות ללקוחות באשר למתרחש בחשבונם ובאשר ליכולתם למשוך צ'קים ולשלם תשלומים בדרכים שונות מהחשבון. במצב של חריגה ממסגרת האשראי הבנק רשאי שלא לכבד צ'קים וחיובים אחרים שמגיעים לחשבון הלקוח, דבר שעלול לגרום לו, במקרה הטוב, אי נעימות, ובמקרה הגרוע אי עמידה בהתחייבויות, חשיפה לתביעות, ואף הגבלת חשבון על פי חוק צ'קים ללא כיסוי. | | • | הפסקת הפרקטיקה שבה הבנקים מעמידים מסגרות אשראי בסכומים נמוכים יותר ממה שהם מוכנים באמת להעמיד לאותו לקוח. בדרך זו הבנק מאפשר חריגה קבועה ממסגרת האשראי וגובה על כך ריבית גבוהה, במקום להעמיד מסגרת אשראי גדולה יותר בריבית נמוכה יותר. | | מה קורה כשהחשבון נקלע לחריגה ממסגרת האשראי? |
|---|
|
ככלל, הבנק לא יכבד את החיובים המוצגים בחשבון שיביאו לחריגה. -
(מותר לבנק, על פי שיקול דעתו, לכבד חיובים בחריגה קטנה - עד אלף ₪).
אולם הבנק רשאי להעמיד ללקוח מסגרת אשראי חד-צדדית באותם תנאים של המסגרת הקיימת - בלא לחייב את הלקוח בעמלה או בריבית גבוהה יותר מהמסגרת הקיימת. כן רשאי הבנק לכבד חיוב מסוים של לקוח, אם הלקוח פנה לבנק וביקש ממנו לכבד חיוב כלשהו שעומד להגיע לחשבונו. | | החיובים המוצגים בחשבון, בדרך כלל, הם: | | • | חיובים על פי הרשאה לגורמים שונים כגון: חברת החשמל, בזק, חברה סלולארית, חברת ביטוח ועוד. החזרת חיובים כאלה עלולה להוביל להוצאות מיותרות, להפסקת שירות, ולהפסקת ביטוח, ולגרום נזקים. | | • | הוראות קבע לחיסכון או לפירעון הלוואה, לרבות הלוואת משכנתה. | | • | משיכות מזומן, גם ממכשירים אוטומטיים. | | • | שיקים שיוחזרו בשל חוסר כיסוי ייספרו במניין צ'קים ללא כיסוי, דבר העלול להוביל להגבלת החשבון על פי חוק צ'קים ללא כיסוי, על כל הסנקציות הכלולות בו. | | למידע נוסף על צ'קים ללא כיסוי לחצו כאן. | | איך מסדירים חריגה שכבר קיימת בחשבון? |
|---|
| ישנן מספר אפשרויות: | | • | אם מצבכם הכלכלי או הביטחונות שמסרתם לבנק מאפשרים הגדלה של מסגרת האשראי תוכלו לבקש זאת. הגדלת המסגרת תלויה בהסכמת הבנק. | | • | תוכלו לבדוק את האפשרות של הסדרת החריגה באמצעות קבלת הלוואה בנקאית. ככלל, הריבית על ההלוואה תהיה נמוכה במידה רבה מהריבית על חריגה מהמסגרת, וכך תוכלו להקטין את תשלומי הריבית שלכם, וגם לפרוע את האשראי בתשלומים. קבלת ההלוואה מותנית בהסכמת הבנק. מומלץ לבוא בדברים עם הבנק שבו מנוהל חשבונכם, עם בנקים אחרים ועם חברות כרטיסי האשראי, ולהשוות היטב את תנאי ההלוואות, את שיעור הריבית ואת סכום העמלה על כל הלוואה. | | • | יתכן שתיאלצו להתמודד עם החריגה באמצעות הקטנת ההוצאות השוטפות שלכם. חריגה מתמשכת ממסגרת האשראי, ובפרט חריגה הולכת וגדלה, משמעה הוצאות גבוהות מן ההכנסות, והיא עשויה להצביע על חיים מעבר ליכולת הכלכלית. מצב זה עלול להוביל להסתבכות כלכלית. | | • | תוכלו לסלק את האשראי החריג באמצעות הפקדת כספים ממקור אחר כלשהו. | | הבנקים הונחו על ידי המפקח על הבנקים לבוא לקראת הלקוחות ולסייע בידם, ככל האפשר, להיערך לשינוי. | | איך לנהל את החשבון כדי לא להיקלע לחריגות? |
|---|
| • | לא מומלץ שהחשבון יהיה באופן קבוע ביתרה שלילית. מסגרת האשראי נועדה לאפשר גמישות זמנית בלבד. היא איננה מקור טוב לאשראי, בהיותה המקור היקר ביותר עבורכם במערכת הבנקאית. הדבר גם עלול להצביע על אורח חיים שאינו תואם את ההכנסות. | | • | נהלו רישום שוטף של ההוצאות שירשמו בחשבונכם ותכננו בהקדם את ההוצאות ואת עיתוין. עקבו אחר היתרה בחשבונכם ואחר הוצאותיכם השוטפות. השתמשו באפשרויות השונות לקבלת מידע על החשבון: שירותים טלפוניים המסופקים בבנק, שירותי מידע במכשירים אוטומטיים, אינטרנט. | | • | אל תנהלו את החשבון ביתרות הקרובות לסכום המסגרת המאושרת. ניהול החשבון על גבול סכום המסגרת יחייב אתכם לפיקוח קפדני והדוק אחר זיכויים וחיובים בחשבון. ישנם חיובים (למשל צ'קים) שמועד פירעונם המדויק בחשבונכם אינו בהכרח ידוע לכם, דבר שיקשה עליכם לפקח על חשבונכם. לפיכך מומלץ להשאיר "מרחב בטחון" בין היתרה בפועל לבין סכום מסגרת האשראי. | | • | בעת ביצוע המעקב הביאו בחשבון גם את התשלומים הדחויים שצפויים להיפרע בחשבון. שימו לב במיוחד לצ'קים שמשכתם על החשבון וטרם נפרעו, ולתשלומים דחויים באמצעות כרטיסי האשראי בגין עסקאות שביצעתם בעבר. | | • | התאימו את ההוצאות מהחשבון להכנסות. ניצול הולך וגדל של מסגרות אשראי והלוואות עשוי להצביע על רמת חיים שאיננה תואמת את ההכנסות, ולעיתים אף להוביל להסתבכות כלכלית. | | איך להתמודד עם קשיים זמניים ולמנוע החזרת חיובים? |
|---|
| תוכלו לבוא בדברים עם הבנק לצורך הגדלה זמנית של מסגרת האשראי, כדי שהחיובים יכובדו. הוראת המפקח על הבנקים מאפשרת לבנק להגדיל את המסגרת באופן זמני, בהסכמת שני הצדדים. | המלצה:
כדאי להקדים ככל האפשר ולבוא בדברים עם הבנק כדי ליידע אותו על הקושי הזמני ולמצוא פתרון שיהיה מוסכם על הבנק ועליכם. | | האם ההוראה מחייבת את הבנקים לאשר ללקוחות מסגרות אשראי? |
|---|
| לא. יש לזכור שעל פי החוק לא מוטלת על בנקים החובה לתת אשראי ללקוחות, ובכלל זה מסגרות אשראי. כל אשראי בנקאי ללקוח כפוף להסכמת הבנק. |
|
|
|
הוראת ניהול בנקאי תקין מס 432 בנושא "העברת פעילות וסגירת חשבון של לקוח"
נועדה להקל ככל הניתן על סגירת חשבונו של הלקוח בבנק ועל העברת פעילותו לבנק אחר. תכלית ההוראה היא להפחית למינימום את הטרחה הכרוכה בהעברת הפעילות לבנק אחר, ובכך לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית ולשיפור התנאים המוצעים ללקוחות.
חשוב לציין שבד בבד עם ההוראה הנ"ל הושגה הסכמה עם הבנקים במסגרת ההסדר המכונה "עסקת החבילה", שלפיו כל העמלות הכרוכות בסגירת חשבון והעברת הפעילות לבנק אחר מוגבלות לתקרה של 40 ש"ח (לא כולל עמלת פירעון מוקדם והוצאות החלות על הבנק כגון תשלום לצד שלישי כלשהו), ואותו סכום תקרה לגבי העמלות של כרטיסי האשראי (ראו הפרק על
העמלות).
ההוראה באה לתרום להקלת המעבר ולהגברת התחרות בארבעה נושאים עיקריים: |
|
|
| הבנק חייב להמציא ללקוח בתוך ארבעה ימי עסקים טופס מידע המפרט את כל הנכסים וההתחייבויות שיש לו בבנק, את העלויות הכרוכות בפירעון מוקדם של הנכסים או ההתחייבויות כאמור, פירוט בדבר עמלות שנגבו מראש מהחשבון, מסגרות אשראי, קיומם של ייפויי כוח בחשבון ועוד. |
| לטופס המידע שתי מטרות מרכזיות: |
| • |
לספק ללקוח רשימה ברורה וממצה באילו נושאים עליו לטפל לפני שייסגר חשבונו; |
| • |
לשקף את המצב הפיננסי בנקאי של הלקוח – כך הבנקים יוכלו להתרשם מהלקוח ולשקול אילו תנאים הם מעוניינים להציע לו. |
| מידע זה ניתן לקבל ללא תשלום פעמיים בשנה. |
| המידע יימסר ללקוח במסירה אישית, בדואר או בפקסימיליה, על פי בחירתו. הלקוח יוכל לבקש לקבל את המידע גם באמצעי תקשורת אחר, אם הוא זמין לבנק. |
| הטופס יכלול מידע כדלקמן: |
|
| שימוש אפשרי |
פירוט המידע העיקרי שיינתן |
הנושא |
| בחינת הכדאיות של פירעון מוקדם של ההלוואה. |
פירוט ההלוואות שניתנו ללקוח: סכום היתרה לסילוק, שיטת פירעון ההלוואה, סוג הריבית ושיעור הריבית, סכום עמלת הפירעון המוקדם ועוד. |
אשראי |
| בחינת הכדאיות של מיחזור ההלוואה באמצעות בנק אחר. |
| פירוט מסגרת האשראי של הלקוח: גובה המסגרת, היתרה המנוצלת, שיעורי הריבית על מסגרת האשראי, שיעור הריבית על חריגה מהמסגרת, סכום החריגה מהמסגרת (במקרה של חריגה), ועוד. |
בחינת כדאיות של משיכה טרם מועד פירעון.
בדיקה אם הפיקדונות משועבדים לבנק.
|
פירוט הפיקדונות של הלקוח: סוג הפיקדון, מועד המשיכה הקרוב, היתרה למועד המשיכה הקרוב, היתרה לשבירה מיידית, ככל שיש אפשרות לשבירה כאמור, תשלום מיוחד בגין שבירה מיידית, אם ישנו, האם הפיקדון משמש כביטחון. |
פיקדונות |
| העברת הרשימה לבנק החדש כדי שיטפל בהעברת הזיכויים לחשבון החדש |
פירוט הגופים שהעבירו בשנה שקדמה למועד פניית הלקוח זיכויים לחשבון |
זיכויים בחשבון |
| העברת רשימת הגופים המחייבים את החשבון לבנק החדש כדי שיטפל בהעברת החיובים לחשבון החדש. |
פירוט ההרשאות לחיוב החשבון שבתוקף במועד הפנייה |
חיובים על פי הרשאה |
| פירוט הוראות הקבע שבתוקף במועד הפנייה |
הוראות קבע |
| מידע הנחוץ ללקוח לצורך הסדרת התחייבויות כלפי צדדים שלישיים ומתן הוראות באשר לכל הנכסים. |
פירוט כל הנכסים או ההתחייבויות האחרים הקיימים בחשבון או הקשורים אליו: ניירות ערך, ערבויות בנקאיות, קופות גמל וקרנות השתלמות, וכן התחייבויות המבטיחות חיובים של צד שלישי כלפי הבנק, עיקולים הקיימים בחשבון וכיו"ב. |
נכסים והתחייבויות אחרים |
| |
פירוט של כל העמלות שנגבו מראש אשר לגביהן יזוכה הלקוח בהחזר יחסי, ושל כל העמלות שהחשבון עתיד להתחייב בהן, ככל שהן ידועות לבנק במועד הפנייה. |
עמלות |
| |
פירוט המורשים לפעול בחשבון על פי ייפוי כוח. |
ייפויי כוח |
| המנפיק החדש יוכל לטפל בהעברת החיובים בעסקאות מתמשכות לכרטיס החדש. |
הבנק יפנה את הלקוח להפקת מידע באמצעי אלקטרוני זמין לשם קבלת הנתונים שלהלן; אם אין אמצעי אלקטרוני זמין כאמור, יקבל הבנק, באמצעות פנייה בשם הלקוח לחברת כרטיסי האשראי, את הנתונים שלהלן, וימסרם ללקוח: |
כרטיסי אשראי שהנפיק הבנק |
| הלקוח יוכל לנצל את ההטבות שנצברו לפני ביטול הכרטיס. |
• מסגרת האשראי בכרטיס; |
| חשוב לדעת מהם סכומי החיוב העתידיים כדי להיערך לסגירת החשבון. |
• פירוט העסקאות המתמשכות (כמו מינויים לעיתונים או לשירותים אחרים); |
| |
• פירוט החיובים העתידיים בגין עסקאות שנעשו בכרטיס עד מועד הפנייה; |
| |
• פירוט ההטבות שצבר הלקוח בגין השימוש בכרטיס. |
| |
פירוט כל הצעדים שעל הלקוח לנקוט כדי לסגור את חשבונו, והבהרות שונות. |
הבהרות לגבי תהליך סגירת החשבון |
|
המלצה:
אנו ממליצים לבקש את הטופס לא רק במקרה של סגירת חשבון. הלקוח רשאי לבקש את הטופס גם אם הוא מעוניין רק לבדוק את כדאיות המעבר. אנו ממליצים לפנות עם הטופס למספר בנקים כדי לבחון איזה בנק יוכל להציע את התנאים הטובים ביותר. |
|
|
|
|
על הבנק לבקש מהלקוח הוראות מפורשות באשר לפעולות שיש לבצע לגבי כל הנכסים וההתחייבויות שפורטו בטופס המידע. במעמד זה יוכל הלקוח למסור את כל ההוראות, לרבות הוראות עתידיות (למשל העברת הסכום בעקבות פירעון עתידי של פיקדון לחשבון בנק חדש) במעמד זה. הבנק יציע ללקוח לחתום על טופס למתן הוראות טלפוניות, דבר שיאפשר ללקוח למסור הוראות נוספות כלשהן גם בטלפון או בפקסימיליה, בלי לסור לסניף, אם יתעורר צורך בכך. |
|
|
| הבנק החדש יוכל לבצע עבור הלקוח, לבקשתו, את הפעולות הבאות: |
| • |
הודעה לגופים שמעבירים זיכויים לחשבון (ביטוח לאומי, מעביד) על חשבון חדש לזיכוי; |
| • |
הודעה לגופים שמחייבים חשבון על פי הרשאה לחיוב חשבון (חברת החשמל, חברה סלולרית, בזק וכיו"ב) על חשבון חדש לחיוב; |
| • |
אם הלקוח יבקש מהבנק החדש להנפיק עבורו כרטיס אשראי חדש, הבנק יוכל להודיע לכל הגופים המעבירים חיובים באמצעות כרטיס האשראי בעסקאות מתמשכות (למשל מנוי לעיתון) על פרטי הכרטיס החדש לחיוב. |
| הלקוח יוכל למסור לבנק החדש, בהסכמתו בלבד, ייפוי כוח, שבו הוא יסמיך אותו לבצע עבורו את כל הפעולות הכרוכות בהעברת הפעילות, כולל ניהול כל המגעים עם הבנק שבו נסגר החשבון. |
|
|
|
| ניתן להעביר רק חלק מהפעילות לבנק חדש: |
| • |
הודעה לגופים שמעבירים זיכויים לחשבון (ביטוח לאומי, מעביד) על חשבון חדש לזיכוי; |
| • |
השקעה בפיקדונות או קבלת הלוואות בבנק אחר (שאינו הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש) משום שהתנאים בו טובים יותר. |
| במקרים אלה, כשהלקוח מעוניין להעביר אך ורק את הפעילות השוטפת מהחשבון, ההוראות נותנות פתרון לבעיות העיקריות העלולות להקשות עליו את ההעברה, למשל:
|
| • |
הבנק מחויב לאפשר ללקוח לפרוע הלוואות באמצעות חשבון בנק אחר, בתנאי שיש כנגד ההלוואות ביטחונות מספיקים. |
| הבנק מחויב להעביר פיקדון שנפרע ישירות לחשבון הבנק החדש של הלקוח. |
|
|
|
|
|
עמלות בנקים
|
|
|
|
*המחירים המצויינים בפרק זה הם לצורך ההדגמה והם כפופים לשינויים שנעשים בהם במשך הזמן. בחלק מהמקרים המחירים נלקחו מתעריפון העמלות של אחד התאגידים הבנקאיים, והם אינם מעידים בהכרח על מחיר מדוייק בכל הבנקים לגבי אותו שירות. לבדיקת המחיר המדוייק בכל בנק, יש לפנות לתעריפון העמלות של הבנק. |
|
| |
nglish
