במסגרת מדיניות זאת, יפעל בנק ישראל בשוק מט"ח במקרים בהם השינויים בשער החליפין של השקל לא תואמים את התנאים הבסיסיים של המשק או כאשר שוק מט"ח לא מתפקד כיאות.

בנק ישראל מפעיל מכלול שיקולים בעת פעילותו בשוק מט"ח. להלן ארבעת העיקרים שבהם: רמת הפעילות הכלכלית בכלל ומצב הייצוא בפרט, שיעור האינפלציה, היציבות הפיננסית, תפקוד שוק מט"ח. הבנק בוחן את התפתחות שער החליפין של השקל לא רק מול הדולר, אלא גם מול מטבעות אחרים. ההתפתחויות של כל הגורמים שצוינו וגורמים נוספים נבחנות לאורך זמן ולאו דוקא בטווח הקצר.

מתפקידו של בנק מרכזי הוא להתערב במקרה שמתגלה כשל בשוק מט"ח (כשל שוק הינו מצב בו תפקוד השוק אינו תקין ללא קשר לרמות שער חליפין). במארס 2008 התערב בנק ישראל בשוק מט"ח לאחר שזיהה כשל בשוק זה. במדיניות בה החל בנק ישראל ב-3/8/09 הוא מרחיב את המצבים בהם יפעל בשוק מעבר לכשלי שוק. מעתה יפעל בנק ישראל בשוק מט"ח גם במקרים בהם השינויים בשער החליפין של השקל לא תואמים את התנאים הבסיסיים של המשק או כאשר שוק מט"ח לא מתפקד כיאות.

מדיניות זאת אינה מוגבלת בזמן.

התכנית היומית במקור יועדה להגדלת יתרות מט"ח, מטרה אשר הושגה. בהמשך, סייעה התכנית להתמודד עם השלכות המשבר העולמי. בעת הנוכחית המדיניות החדשה של בנק ישראל בשוק מט"ח תספק מענה טוב יותר לצרכי המשק.

בנק ישראל קובע מידי חודש ריבית המהווה את מחיר הכסף. כדי לתמוך בקיומה של ריבית זו, פועל בנק ישראל בכלים העומדים לרשותו על מנת לווסת את כמות הכסף הנגזרת מרמת הריבית אותה קבע. במסגרת זאת, מזרים בנק ישראל כסף או סופג אותו בהתאם לצורך. ברכישות המט"ח על ידי בנק ישראל מוזרמים שקלים לשוק. שקל שיוצא מחשבון בנק ישראל מגדיל את כמות הכסף בשקל. שקל שנכנס לחשבון בנק ישראל למשל כאשר בנק ישראל מוכר מק"מ או מאפשר פקדונות יומיים, מקטין את כמות הכסף בשקל. אולם, כדי שכמות הכסף לא תעלה על הכמות המתאימה לריבית שקבע בנק ישראל, סופג בנק ישראל את הכספים שזרמו לשוק ולכן פעילותו בשוק המט"ח אינה גורמת להדפסת כסף. בין הכלים בהם משתמש בנק ישראל על מנת לווסת את כמות הכסף ניתן למנות את המק"מ, פקדונות והלוואות הבנקים המסחריים.

מאחר ובנק ישראל סופג את השקלים המוזרמים על ידו בעת רכישות המט"ח, הרי שאין לפעולה זאת השפעות אינפלציוניות.

ככלל, בנק ישראל נותן עדיפות להשגת יעד האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים הבאים. הדבר בא לידי ביטוי במדיניות המוניטרית.

הדולרים אותם רוכש בנק ישראל מועברים ליתרות הבנק. המדיניות בה החל ב-3/8/09 אינה מגדירה כיוון מסוים של פעולה. כלומר, בנק ישראל יכול למכור או לקנות מט"ח בהתאם להתנהגות שער החליפין של השקל. נכון שבתחילת התוכנית הצפיות הן לרכישות של מט"ח אך הדבר יכול להתהפך.

במסגרת הפרסום החודשי של יתרות מט"ח, יפרסם בנק ישראל את השינוי ביתרות. הודעה זאת מתפרסמת סביב ה-5 לחודש.

בנק ישראל רוכש בשוק המט"ח דולרים כנגד שקלים, אך מחליף שיעור קבוע של דולרים במטבעות רזרבה אחרים לפי ההרכב המטבעי שהבנק קובע ליתרות המט"ח.

בשוק מט"ח מתקיים שיווי משקל בין כל שערי החליפין הצולבים. כך, שינוי בשער החליפין של השקל מול הדולר יוביל לשינוי מתאים בשער החליפין של השקל מול האירו כדי שיתאים לשער החליפין של האירו מול הדולר.

לאחר השגת הגודל הרצוי של היתרות ברמה של 40-44 מליארד דולר, בנק ישראל המשיך את תוכנית הרכישות לאור התגברות אי הוודאות לגבי מצב המשק הבינלאומי. עתה בנק ישראל מודיע כאמור על שינוי באופן הפעולה בשוק המט"ח.

לבנק ישראל אין כוונה לפעול נגד מגמות גלובליות בשערי החליפין.

אין לבנק ישראל יעד ספציפי של שער החליפין. עם זאת, יפעל בנק ישראל בשוק מט"ח במקרים בהם השינויים בשער החליפין של השקל לא תואמים את התנאים הבסיסיים של המשק או כאשר שוק מט"ח לא מתפקד כיאות.