אודות בנק ישראל שערים יציגים הודעות לעיתונות מדיניות מוניטרית מערכת הבנקאות נתונים ומידע מאגר סדרות פרסומים שטרות ומטבעות התפתחויות במשק חדש באתר פניות הציבור דרושים
nglish
דף הבית  > נתונים ומידע  > הפעילות של המשק מול חוץ לארץ והפעילות במטבע חוץ  > הסברים כלליים  הסברים כלליים
הסברים כלליים - הפעילות בחשבון הפיננסי ובשוק שקל/מט"ח     הלוחות מיועדים לענות על צורכי הניתוח בשני תחומים עיקריים: א. תנועות ההון בין המשק הישראלי לחו"ל (החשבון הפיננסי), על פי הגישה המקובלת בעולם ובישראל להצגת נתוני מאזן התשלומים; ב. הפעילות בשוק שקל/מטבע חוץ, על פי מסגרת ניתוח שפותחה במחלקה לפעילות המשק במט"ח, של בנק ישראל, המשלבת את נתוני מאזן התשלומים ונתוני הפעילות המקומית במטבע חוץ. בעוד שנתוני החשבון הפיננסי, כחלק ממאזן התשלומים, מתמקדים בעסקאות בין תושבי ישראל לתושבי חוץ ומתעלמים ממטבע הפעילות, נתוני הפעילות בשוק שקל/מטבע חוץ מתמקדים בחתך המטבעי שקל/מטבע חוץ, וזאת משום שמטרת הצגתם היא לשקף את הפעילות הרלוונטית להיקבעותו של שער החליפין בשוק. א. החשבון הפיננסי (תנועות ההון בין המשק הישראלי לחו"ל) - לוחות 3 ,2 ,1 לוחות החשבון הפיננסי מציגים את פעילות המשק מול חו"ל בתחום תנועות ההון, וערוכים על פי הגישה המקובלת בעולם ובישראל להצגת נתוני מאזן תשלומים (גרסה 5 של הנחיות ה-IMF). תנועות ההון נכללות על פי הנחיות אלו בחשבון הפיננסי של המשק הישראלי ומקיפות עסקאות פיננסיות בין תושבי חוץ לתושבי ישראל, לרבות הממשלה ובנק ישראל (במטבע חוץ ובשקלים). לוח 1 מציג את הרכיבים העיקריים של השקעות תושבי חוץ ותושבי ישראל ואת הנטו שלהם. השקעות תושבי חוץ בנכסים ישראליים, בשקלים ובמטבע חוץ, במניות ובאגרות חוב שתושבי ישראל הנפיקו בחו"ל, מפורטות בלוח 2, והשקעות תושבי ישראל בנכסים זרים מפורטות בלוח 3. המיון הראשי של ההשקעות בלוחות אלה הוא לפי מהותן: 1. השקעות ישירות השקעות במניות לא-סחירות, בנדל"ן ובמניות סחירות המוחזקות בידי בעלי עניין; 2. השקעות בתיק ניירות ערך למסחר - אגרות חוב סחירות ומניות סחירות בידי מי שאינם בעלי עניין; 3. השקעות אחרות, אשראי ופיקדונות לסוגיהם. חתכים עיקריים נוספים בלוחות החשבון הפיננסי הם: הבחנה בין המגזרים השונים בישראל המשקיעים בחו"ל; הבחנה בין המגזרים השונים בישראל שבהם משקיעים תושבי חוץ; הבחנה בין השקעות במכשירי חוב (אגרות חוב, אשראי ופיקדונות) לבין השקעות במכשירי הון (מניות); הבחנה בין השקעות סחירות ללא-סחירות. ב. הפעילות בשוק שקל/מטבע חוץ - לוחות: 6 ,5 ,4 הלוחות המציגים את הפעילות בשוק שקל/מטבע חוץ מפרטים את היקפי המטבע חוץ שנמכרו או נרכשו כנגד שקלים, במסגרת עסקאות כספיות ואחרות, על ידי המגזרים השונים, תוך התמקדות בשלושה מגזרים - המגזר הפרטי הלא-בנקאי, מגזר תושבי חוץ והמגזר הבנקאי. הפעילות בשוק מתבצעת בעיקר בין מגזרים אלה לבין עצמם, אך גם בינם לבין המגזר הציבורי. ראוי להבהיר, כי הפעילות בשוק אינה נמדדת מזווית טכנית של פעולת ההמרה של שקלים כנגד מטבע חוץ במזומן ולהפך, אלא מהזווית המהותית של מטבע הנכס הנרכש, כלומר באמצעות המכירה/הרכישה של נכסים/התחייבויות במטבע חוץ ובשקלים על ידי המגזרים שונים. שיטה זו של מדידת הפעילות בשוק שקל/מטבע חוץ יוצרת זיקה בין סכומי מטבע החוץ שכל מגזר מכר או רכש נטו לבין השינוי בחשיפתו לשער החליפין של השקל - שינוי המשפיע על שער החליפין של השקל. לשם הדגמה, כאשר תושב חוץ קונה אגרת חוב שקלית, ירשם שהוא קנה נכס שקלי ולפיכך מכר מט"ח כנגד שקלים - בין אם המיר מטבע חוץ לשקלים לצורך התשלום ובין אם שילם במטבע חוץ (אפילו אם המוכר לא המיר את מטבע החוץ שקיבל). זאת כיוון שרכישת הנכס השקלי שינתה את חשיפתו לשער השקל. בלוח 4 מוצגים הרכיבים העיקריים של פעילות המגזרים השונים הרלוונטיים לשוק שקל/מטבע חוץ, לרבות החשבון השוטף והעברות ההון של המגזר הפרטי. פעילות תושבי חוץ - בלוח 5 מפורטות עסקות רכישה או מכירה של נכסים/התחייבויות שקליים על ידי תושבי חוץ, לפי סוגי הנכסים וההתחייבויות. עסקאות אלו משקפות פעילות של תושבי חוץ בשוק שקל/מטבע חוץ, משום שמטבע הבסיס של תושבי חוץ הוא מטבע חוץ. הנכסים השקליים כוללים פיקדונות ואגרות חוב בשקלים בארץ וגם מניות של חברות ישראליות הנסחרות בארץ ובחו"ל, אך אינם כוללים נכסים נקובים במטבע חוץ, כגון אגרות חוב שהנפיקו תושבי ישראל בחו"ל ופיקדונות במטבע חוץ (פת"ח). גם העסקאות במכשירים הנגזרים - עסקאות עתידיות ואופציות1 לרכישה או מכירה של מטבע חוץ כנגד שקלים, נכללות בלוח זה. פעילות המגזר הפרטי הלא בנקאי - בלוח 6 מפורטות עסקאות רכישה או מכירה של נכסים/התחייבויות במטבע חוץ על ידי המגזר הפרטי הלא בנקאי לפי סוגי הנכסים וההתחייבויות ולפי המגזר שמולו התבצעו העסקאות. עסקאות אלו משקפות פעילות של תושבי ישראל בשוק שקל/מטבע חוץ, משום שמטבע הבסיס של תושבי ישראל הוא השקל. הנכסים וההתחייבויות במטבע חוץ כוללים את הפעילות הנקובה במטבע חוץ והצמודה למטבע חוץ מול תושבי חוץ וגם מול הבנקים בישראל, לרבות מניות זרות והעסקאות במכשירים נגזרים - עסקאות עתידיות ואופציות1 שקל/מט"ח. נציין כי השקעות במניות מסווגות כנכס שקלי או במטבע חוץ לפי סיווג "התושבות" של החברה שהנפיקה את המניות; כך שמניות של חברות ישראליות שאינן נסחרות והנסחרות בארץ ובחו"ל נרשמות כנכס שקלי ואילו מניות של חברות זרות כנכס מט"חי. שיטת סיווג זו ננקטת מסיבות פרקטיות, למרות שתיאורטית, רצוי היה לרשום את המניות כנכס שקלי או מט"חי לפי מאפייני הפעילות של החברה שמנפיקה אותן. זאת על בסיס ההנחה, ששווי המניות של חברה מושפע משער החליפין שקל/מטבע חוץ, אם ורק אם פעילותה חושפת אותה לשינויים בשער החליפין. במעבר מנתוני החשבון הפיננסי לנתוני שוק שקל/מטבע חוץ בוצעו השינויים העיקריים הבאים: - הושמטה הפעילות במטבע חוץ בין תושבי חוץ לממשלה (בעיקר הנפקת אגרות חוב בחו"ל). - הוספה הפעילות הפנימית במטבע חוץ (נקוב וצמוד) בין המגזר הפרטי הלא בנקאי לבין המגזר הבנקאי (בעיקר אשראי ופיקדונות). - הוספו עסקאות עתידיות ואופציות לרכישה ומכירה של מטבע חוץ כנגד שקלים. - שונה המיון של חלק מהסעיפים בין המגזרים. הסבר מלא של השוני בין הגדרת החשבון הפיננסי לפעילות בשוק שקל/מטבע חוץ, מפורט בסעיף הבא. ההבדלים והקשרים בין לוחות שוק שקל/מט"ח ללוחות החשבון הפיננסי מאחר שלוחות השוק שקל/מטבע חוץ (4-6) מיועדים לשמש לניתוח, המתמקד בפעילות תושבי חוץ ותושבי ישראל בשוק ובקשר שלה לשער החליפין של השקל, הנתונים הנכללים בלוחות אלה שונים מהנתונים הנכללים בלוחות החשבון הפיננסי (1-3), שהם חלק ממאזן התשלומים ומהחשבונאות הלאומית. להלן מוצגים ההבדלים והקשרים העיקריים בין שני סוגי הלוחות: 1. פעילות הכלולה בלוחות החשבון הפיננסי ואינה כלולה בלוחות שוק שקל /מטבע חוץ - הפעילות במטבע חוץ בין תושבי חוץ לבין ממשלת ישראל: אגרות חוב במטבע חוץ שהונפקו בחו"ל, בונדס, הלוואות שהממשלה גייסה בחו"ל ופיקדונות הממשלה בחו"ל ותקבולים ישירים במטבע חוץ בגין הפרטת חברות. פעילות זו נכללה בחשבון הפיננסי, אך אינה כלולה בשוק שקל/מטבע חוץ, משום שהממשלה אינה רוכשת או ממירה מטבע חוץ בשוק. - מאותם נימוקים, גם פעילות הממשלה בחשבון השוטף, הכלולה במאזן התשלומים, לא נכללה בשוק שקל/מטבע חוץ, כך שהחשבון השוטף בשוק זה מכיל את המגזר הפרטי בלבד. - מנימוקים דומים, פעולות הקשורות ביתרות מטבע חוץ של בנק ישראל, הכלולות בחשבון הפיננסי, לא נכללו בשוק שקל/מטבע חוץ. 2. פעילות הכלולה בלוחות שוק שקל/מטבע חוץ ואינה כלולה בלוחות החשבון הפיננסי - הפעילות במטבע חוץ בין המגזר הפרטי הלא-בנקאי לבין הבנקים בישראל: פיקדונות ואשראי נקובים במטבע חוץ וצמודים למטבע חוץ ועסקאות עתידיות ואופציות לרכישה ומכירה של מטבע חוץ כנגד שקלים. פעולה זו נכללה בשוק שקל/מטבע חוץ, אך לא נכללה בחשבון הפיננסי, משום שהיא פעילות בין תושבי ישראל לבין עצמם. - מאותם נימוקים, אגרות חוב צמודות למטבע חוץ שמנפיקה הממשלה ורוכשים המגזר הפרטי הלא-בנקאי והבנקים בישראל, נכללו בשוק שקל/מטבע חוץ, אך לא נכללו בחשבון הפיננסי. - עסקאות עתידיות ואופציות לרכישה ומכירה של מטבע חוץ כנגד שקלים בין תושבי אך לא נכללו בנתוני החשבון הפיננסי של חוץ לבנקים נכללו בשוק שקל/מטבע חוץ ישראל. הפעילות הצמודה למטבע חוץ נכללה בשוק שקל/מטבע חוץ, משום שהיא משמשת לשחקנים שונים בשוק תחליף כמעט מושלם לפעילות נקובה במטבע חוץ. הפעילות הנקובה במטבע חוץ והצמודה למטבע חוץ שבין תושבי ישראל לבין עצמם והעסקאות העתידיות שקל/מטבע חוץ הן חלק חשוב מהפעילות בשוק הקשורה לשער החליפין של השקל, אך אינן כלולות במאזן התשלומים. 3. פעילות הכלולה בלוחות משני הסוגים, אך המיון שלה שונה הפעילות במטבע חוץ ובשקלים בין תושבי חוץ למגזר הפרטי הלא-בנקאי ולמגזר הבנקאי כלולה בלוחות משני הסוגים, אך לגבי חלק ממנה יש הבדל במיון של הפעילות בין המגזרים: בחשבון הפיננסי המיון נעשה לפי צד הנכסים, כך שפעילות בנכסים ישראליים (בשקלים ובמטבע חוץ) מיוחסת לתושבי חוץ ואילו פעילות בנכסים זרים (בשקלים ובמטבע חוץ) מיוחסת לתושבי ישראל; לעומת זאת, בשוק שקל/מטבע חוץ המיון נעשה לפי המטבע, כך שהפעילות בנכסים והתחייבויות בשקלים מיוחסת לתושבי חוץ, ואילו הפעילות בנכסים ובהתחייבויות במטבע חוץ מיוחסת לתושבי ישראל. הבדל זה במיון נובע מהעובדה שנקודת המוצא של תושבי חוץ בפעילותם בשוק שקל/מטבע חוץ היא מט"חית, ואילו נקודת המוצא של תושבי ישראל היא שקלית. הבדל זה מתבטא בסוגי הפעילות העיקריים האלה: לתושבי ישראל, והשקעות תושבי חוץ באגרות חוב - אשראי במטבע חוץ מתושבי חוץ ל שחברות ישראליות הנפיקו בחו"ל, מיוחסים בחשבון הפיננסי לתושבי חוץ, ואילו בשוק שקל/מטבע חוץ הם מיוחסים למגזר הפרטי הלא-בנקאי. - פיקדונות במטבע חוץ של תושבי חוץ בבנקים בישראל (פת"ח) מיוחסים בחשבון הפיננסי לתושבי חוץ, ואילו בשוק שקל/מטבע חוץ נכללים במסגרת פעילות המגזר הבנקאי. כל הפעילות של המגזר הבנקאי במטבע חוץ בשוק שקל/מטבע חוץ מוצגת על בסיס נטו של נכסים בניכוי התחייבויות (הון חוזר). - אשראי שקלי מהבנקים בישראל לתושבי חוץ מיוחס בחשבון הפיננסי למגזר הבנקאי, מיוחס לתושבי חוץ (כהתחייבות) . ואילו בשוק שקל/מטבע חוץ להשלמת התמונה - הפעילות בנכסים בשקלים בידי תושבי חוץ: מניות של חברות ישראליות, פיקדונות בשקלים, מק"ם ואגרות חוב שקליות - מיוחסת בשני סוגי הלוחות לתושבי חוץ; במקביל, הפעילות של תושבי ישראל בנכסים זרים במטבע חוץ - מניות זרות, פיקדונות במט"ח בחו"ל, אשראי במטבע חוץ לתושבי חוץ ואגרות חוב זרות - מיוחסת בשני סוגי הלוחות לתושבי ישראל.   ________________________   1אופציות לא סחירות       בדבר שאלות והסברים ניתן לפנות ב-E-mail: אבי שוורץ avischw@boi.gov.il שלי רייס בראל shellyr@boi.gov.il דניאל רוזנמן rosenman@boi.gov.il
תצוגת הדפסה
© Copyright 2008 The Bank of Israel, All Rights Reserved   כל הזכויות שמורות בנק ישראל © 2008