|
|
במסגרת מאמציו של בנק ישראל בפיתוח השווקים הפיננסיים החליטה המחלקה המוניטרית לסייע גם בפיתוח שוק ה"תלבור". העסקאות הנקשרות בשוק התלבור מתבססות על ציטוטי ריבית של הבנקים המסחריים להלוואות שקליות בין-בנקאיות לתקופות שונות. ריביות ה"תלבור" נקבעות על בסיס ציטוטי הריבית של הבנקים להלוואות אלו ומשמשות נכס בסיס לנכסים פיננסיים נגזרים. ואולם, לנוכח הערכות, שרווחו במהלך שנת 2006 בקרב הפעילים בשוק ההון, כי ריבית התלבור המצוטטת אינה אינדיקציה אמינה לריבית ה"אמיתית" בעסקאות הנקשרות בפועל בין הבנקים, הוחלט, כאמור, לסייע בפיתוחו של שוק זה.
|
|
לשם הסדרת השוק הקים בנק ישראל, בשיתוף עם הבורסה לניירות הערך ונציג הבנקים, את "ועדת ריבית התלבור", שתפקידה ליצור מנגנון אשר יניע את הבנקים המסחריים המצטטים ריביות במערכות התקשורת לעשות זאת במחויבות ובשקיפות. הוועדה קבעה את ההגדרות וההנחיות לציטוטים, את רשימת הבנקים המצטטים ואת הכללים לחישוב ופרסום של שיעורי הריבית המבוססים על ציטוטים אלו - שיעורי ה"תלבור".
(ראו מסמך שוק התלבור- הגדרות וכללים.)
|
|
ריבית ה"תלבור" היא הגירסה הישראלית של ריבית ה"ליבור"
(LIBOR - London Interbank Offered Rate), המשמשת בעולם כנכס בסיס בשוק החוזים העתידיים על ריבית - אחד השווקים הפיננסיים הגדולים והנזילים ביותר במדינות המפותחות. הסדרת שוק התלבור צפויה להגדיל משמעותית את היקף העסקאות בחוזים עתידיים על הריבית השקלית, דבר שיאפשר לציבור בישראל, ובפרט לחברות העסקיות, ניהול יעיל של סיכוני ריבית. הסדרת השוק היא אפוא נדבך חשוב בשכלול שוק הכספים והעמקתו באמצעות נגזרי ריבית, וכן היא תורמת ליציבותה של המערכת הבנקאית בישראל, באמצעות ביסוס תשתית אמינה לביצוע עסקאות בין-בנקאיות לתקופות שונות.
|
|
הבנקים המסחריים הפועלים בישראל החלו לפעול במסגרת הכללים החדשים בתחילת מארס 2007
(הרשימה מצ"ב)
.
הוועדה תעקוב אחר ההתפתחויות בשוק התלבור כדי לוודא שההגדרות והכללים שקבעה מיושמים על ידי כל אחד מהבנקים המצטטים.
|
|
ועדת ריבית התלבור מורכבת מנציגי שלושה גופים - בנק ישראל, פורקס ישראל, והבורסה לניירות הערך - המשתפים פעולה, תוך שקיפות מלאה ויישום כללים הוגנים בהתאם להתפתחותו של השוק הבין-בנקאי.
|
|
|---|
|
nglish
