|
|
חוק משפחות חד -הוריות, היצע עבודה ועוני |
|
קרנית פלוג, ניצה קסיר (קלינר) ואירנה מידן |
|---|
|
| תקציר |
|---|
|
|
בשנת 1992 נחקק חוק משפחות חד-הוריות אשר העניק להורים יחידים טיפול ייחודי בעיקר במסגרת חוק הבטחת הכנסה, ובשנים 1994 ו-1995 חלו שינויים נוספים שהקלו את תנאי הזכאות של אוכלוסייה זו. השינויים הללו הגדילו את גובה הגמלה, הרחיבו את אוכלוסיית הזכאיות, ואיפשרו להן לעבוד בשכר גבוה יחסית ללא שלילה מלאה של הגמלה. בחינת ההשפעה של מכלול שינויי החקיקה האמורים, שהוכנסו בשנים 1995-1992, מצביעה על כך שהשינויים פעלו לצמצום היצע העבודה של החד-הוריות בכל הממדים: לירידה בשיעור ההשתתפות, התעסוקה, ושעות העבודה ולעלייה בחלקן של העובדות במשרה חלקית. זאת, בניגוד להמשך מגמת העלייה בהיצע העבודה בקרב אמהות נשואות. התוצאה גם תקפה כאשר הושוותה אוכלוסיית האמהות החד-הוריות למדגם של אמהות נשואות בעלות תכונות דומות לחד-הוריות (תוך שימוש בשיטת ה-propensity score matching). ההשפעה הייתה חזקה במיוחד על אמהות שלא עבדו טרם שינויי החוק, ובעיקר צעירות, ועל בעלות השכלה נמוכה. עם זאת, מהמחקר עולה שבשינוי במבנה הגמלה כשלעצמו - שאיפשר לחד-הוריות לעבוד בשכר גבוה יחסית ללא שלילה מלאה של הגמלה - היה גלום תמריץ להגדלת היצע העבודה שלהן. כמו כן, נמצא במחקר כי השינויים בהיקף הקצבאות וכללי הזכאות צמצמו את ממדי העוני במשפחות החד-הוריות, אך תוך הגדלת תלותן במערכת הקצבאות.
| |
המחקר בשלמותו כקובץ PDF
(0.48Mb)
לדף מאמרים לדיון של מחלקת המחקר
|
|
|
|
|
nglish