דוח בנק ישראל - 2007
דף תקצירים

פרק א'
המשק והמדיניות הכלכלית

	בשנת 2007 נמשכו ההתפתחויות החיוביות במשק בתחומים רבים: התוצר גדל ב- 5.3 אחוזים; הצמיחה המהירה הובלה גם השנה על ידי המגזר העסקי, ונשענה על גורמי רקע נוחים; נמשך גידולו המהיר של היצוא; האבטלה ירדה ירידה חדה, לשיעור הנמוך ביותר מזה עשור.
	השיפור הנמשך במצב המשק השתקף גם בהחלטות של גורמים חיצוניים: ארגון OECD הזמין את ישראל לתהליך הצטרפות לשורותיו, ודירוג האשראי של המדינה הועלה.
	משתנה אופיה של הצמיחה: עם ההתקרבות לסגירת פער התוצר, מתבססת הצמיחה במידה גוברת על הרחבת גורמי הייצור. שנה נרשמו עלייה מהירה של התעסוקה וגידול חד של ההשקעות. הואץ גם גידולה של הצריכה הפרטית, והחלו להסתמן במשק לחצי ביקוש, שהשתקפו בין היתר בירידתו של העודף בחשבון השוטף ובעלייה חדה של היבוא.
	מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2007 ב-3.4 אחוזים, ובכך חרגה האינפלציה מן הגבול העליון של היעד. האצת האינפלציה התרחשה במחצית השנייה של השנה, למרות ייסוף ניכר מול הדולר. גרמו להאצה עליית המחירים העולמיים של הדלקים והמזון, בייחוד בחודשיים האחרונים של השנה, וכן גידולם של הביקושים המקומיים.
	המדיניות המוניטרית פעלה להחזרת האינפלציה לתחום היעד . במחצית הראשונה של השנה המשיך בנק ישראל בהפחתות הריבית, לנוכח רמתה הנמוכה של האינפלציה וחריגתה מן הגבול התחתון של היעד. במחצית השנייה הוחל בהעלאת הריבית, לנוכח עלייה באינפלציה ובציפיות לאינפלציה.
	השפעת המשבר הפיננסי בעולם על המשק בכלל ועל המערכת הפיננסית בפרט הייתה מתונה עד סוף שנת 2007. ואולם המשבר הפיננסי העולמי טרם חלף, ויש חשש להשפעה משמעותית יותר על המשק בהמשך; זאת הן במישרין על המערכת הפיננסית בארץ, והן בעקיפין - דרך האטה בפעילות הכלכלית בעולם.
	הממשלה התמידה במדיניות פיסקלית התומכת בצמיחה: גירעון הממשלה התאפס, ויחס החוב הציבורי לתוצר הוסיף וירד. יעד ההוצאה נשמר, ושיעורי המס הופחתו עוד. ההכנסות ממסים עלו בזכות הצמיחה, ומשקל ההוצאה הציבורית בתוצר המשיך לרדת.
	בשוק ההון נמשך השגשוג, והשתפרה עמידותה של המערכת הפיננסית. עם זאת נדרשת תשומת לב להתפתחות סיכונים שונים במערכת הפיננסית - בין היתר, על רקע הגאות ושינויים מבניים מהירים. ראוי להתאים את גופי ההסדרה והפיקוח לשינויים אלה.
	המשק והמדיניות הכלכלית - קובץ PDF (1.04Mb)
	חזרה

פרק ב'
התוצר, השימושים וענפי המשק

	התוצר המקומי הגולמי צמח בשנת 2007 בשיעור גבוה, בדומה לצמיחתו בשלוש השנים הקודמות. תהליך הצמיחה המהיר, שנמשך גם במהלך השנה, הובל על ידי המגזר העסקי. הצמיחה באה לידי ביטוי מלא בשוק העבודה - בגידול של התעסוקה והשכר הריאלי ובירידה רצופה של שיעור האבטלה.
	שיעור הצמיחה דמה לשיעורה בשנים האחרונות, אך אופיה השתנה: עד השנה הובל תהליך הצמיחה על ידי עלייה של הפריון הכולל, ואילו השנה הצמיחה נבעה בעיקר מגידול כמותי של גורמי הייצור, ובייחוד מעלייה גבוהה של תשומת העבודה; עד השנה הובל התהליך על ידי היצוא, ואילו השנה הצמיחה נבעה גם מגידול חד של הביקושים המקומיים.
	שיעור הצמיחה הגבוה הוא תוצאה של תנאי רקע נוחים - גאות בכלכלה העולמית ובשוקי הטכנולוגיה העילית, שיפור במצב הביטחוני ומדיניות כלכלית תומכת.
	השיפור בתנאי הרקע והתבססות תהליך הצמיחה הביאו לעלייה חדה בביקושים, תוך היענות חלקית של היצע התוצר, ולראשונה מאז החל תהליך הצמיחה המהירה, נראים סימנים ראשונים להיווצרות עודפי ביקוש במשק, אמנם במידה מתונה.
	סך השימושים עלה השנה בשיעור גבוה בהרבה משיעור גידולו של התוצר. כתוצאה מכך עלה היבוא בשיעור חד, ורמתו הייתה גבוהה מזו של היצוא, כך שנוצר גירעון בחשבון הסחורות והשירותים. התפתחויות אלו לוו בייסוף ריאלי ובעלייה של עלות העבודה ליחידת תוצר.
	הצריכה הפרטית עלתה עלייה תלולה, תוך ירידה של שיעור החיסכון הפרטי. הירידה בשיעור החיסכון הפרטי נתמכה השנה על ידי עלייה גבוהה ברכוש הציבור, במיוחד בערכו של תיק הנכסים הפיננסי.
	למרות הירידה של שיעור החיסכון הלאומי והעלייה של שיעור ההשקעה, נותר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עודף גדול.
	תוצר התעשייה צמח, הודות להמשך הגידול המהיר של המכירות ליצוא. התוצר של ענפי התחבורה, המסחר והשירותים נסק, הודות לגידול הצריכה הפרטית והתיירות. ענף הבנייה צמח, אולם נמשך הקיפאון בבנייה למגורים.
	יש צורך דחוף בשיפור התחבורה הציבורית - בעיקר במטרופולין תל אביב - וכן בהגברת התחרותיות בתחומי התעופה האווירית והנמלים. חשיבות רבה נודעת גם לרפורמה בבעלות על הקרקעות במרקם העירוני.
	התוצר, השימושים וענפי המשק - קובץ PDF (1.50Mb)
	חזרה

פרק ג'
האינפלציה והמדיניות המוניטרית

	מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2007 ב-3.4 אחוזים, מעל גבולו העליון של יעד האינפלציה.
	הכוחות המרכזיים שהשפיעו על המחירים היו עלייה חדה של מחירי התשומות בעולם, גידול הביקושים המקומיים והתפתחותו של שער החליפין, שיוסף במשך רוב השנה.
	במחצית הראשונה של השנה הייתה האינפלציה בפועל נמוכה מגבולו התחתון של היעד, שכן הכוחות לירידת המחירים, שהושפעו מהייסוף בשער החליפין, היו דומיננטיים בהשפעתם. בתקופה זו הפחית בנק ישראל את הריבית 5 פעמים, בשיעור מצטבר של 1.5 נקודות אחוז, לרמה של 3.5 אחוזים.
	במחצית השנייה של השנה עלתה האינפלציה הן בפועל והן הצפויה, כי הכוחות שפעלו לעליית המחירים מכיוון הפעילות הריאלית ומחירי האנרגיה, הסחורות והמזון בעולם היו הדומיננטיים בהשפעתם על המחירים. ברביע השלישי של השנה העלה בנק ישראל את הריבית פעמיים, לרמה של 4 אחוזים, והשאיר אותה ברמה זו עד סוף השנה.
	האינפלציה והמדיניות המוניטרית - קובץ PDF (0.90Mb)
	חזרה

פרק ד'
המערכת הפיננסית

	ב- 2007 נמשכו ההתפתחויות החיוביות בשווקים הפיננסיים, ויציבות המערכת הפיננסית נשמרה. המשבר הפיננסי העולמי, שטלטל את המערכת הפיננסית במדינות המפותחות במחצית השנייה של השנה, השפיע על ישראל, עד סוף 2007, במידה מתונה בלבד. השלכותיו הישירות התבטאו בעיקר בעלייה של התנודתיות ומירווחי הסיכון בשווקים הפיננסיים ובעצירת מגמת העליות של מחירי הנכסים, שאפיינה את השנים האחרונות.
	עמידותה של המערכת הפיננסית - יכולתה לספוג זעזועים - גדלה ב-2007. השיפור התבטא בירידת סיכוני האשראי בבנקים, תוך שמירה על רמת הלימות ההון בהם ועל יחסי ההון בחברות הביטוח. כן נמשכו עליית הנזילות בשווקים הפיננסיים וגידול הפיזור של סיכוני האשראי במשק. עם זאת נראה כי המוסדות הפיננסיים לא ניצלו השנה את הרווחיות הגבוהה כדי לחזק את יחסי ההון שלהם.
	הרפורמות המבניות שיושמו בשנים האחרונות תרמו לשכלולה של המערכת הפיננסית: גם השנה ירד חלקם של הבנקים במימון המגזר העסקי, התרחבו שוק אג"ח החברות ושוק תעודות הסל, גברה התחרות על ניהול חסכונות הציבור, והחל להתפתח ענף ייעוץ פנסיוני בבנקים.
	במבט קדימה - גדל הסיכון של זעזועים במערכת הפיננסית, בגלל אפשרות של האטת קצב הצמיחה ועלייה נוספת במירווחי הסיכון, כתוצאה מהתרחבות המשבר העולמי, וכן כתוצאה מהתרחבותו המואצת של האשראי מהגופים המוסדיים, שהניסיון שלהם בניטור סיכוני אשראי ורמת הפיקוח עליהם עדיין נמוכים מאלה של הבנקים.
	הצעדים שיזמו השנה רשויות הפיקוח בתחומים של ניהול הסיכונים והלימות ההון תורמים להפחתת פגיעותה של המערכת הפיננסית .אולם לנוכח הסיכונים הקיימים נדרשת עדיין העמקה של האכיפה והבקרה על ניהול הסיכונים והחשיפות בפועל במוסדות הפיננסיים, בעיקר בחברות הביטוח, וכן נדרשת היערכות משותפת של רשויות הפיקוח לטיפול במשברים פיננסיים.
	המערכת הפיננסית - קובץ PDF (2.28Mb)
	חזרה

פרק ה'
שוק העבודה

	בשנת 2007 הושפע שוק העבודה מהגאות בביקושים והתאפיין בהתרחבות ניכרת של התעסוקה, בירידה משמעותית של שיעור האבטלה, תוך ירידה בעומקה, ובעליית השכר הריאלי.
	שיפור הסיכויים למציאת תעסוקה עודד את מי שלא השתתפו בכוח העבודה להצטרף אליו; כך עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, וירד מספר המתייאשים.
	השנה התרחבה התעסוקה הן בענפים עתירי הון אנושי והן בענפים עתירי עובדים מעוטי השכלה, השכר עלה כמעט בכל הענפים. שיעור האבטלה בקרב המשכילים התקרב לרמתו ה"טבעית" וגם מצבם של בעלי 12-11 שנות לימוד השתפר, אך בקרב הלא-משכילים נותר שיעור האבטלה גבוה.
	לראשונה מאז היציאה מהמיתון של תחילת העשור הנוכחי, עלתה השנה עלות העבודה ליחידת תוצר. עלייה זו נבעה מהתייצבות של פריון העבודה, והיא מעידה כי המשק התקרב לניצולת מלאה של גורמי הייצור.
	לאחר ירידה מתמשכת ברכיב המחזורי של האבטלה, עיקר האבטלה שנותרה משקפת חוסר התאמה בין רמת ההון האנושי הנדרשת לזו המוצעת. שיעור התעסוקה של בעלי השכלה נמוכה מתיכונית עלה במקצת, אך נמשכה נשירתם מכוח העבודה, למרות צעדי מדיניות שננקטו להעברתם "מרווחה לעבודה".
	מדיניות הממשלה בשוק העבודה התמקדה באכיפת חוקי העבודה, בסבסוד תעסוקה, ובהגדלת התמורה לעבודה באמצעות המשך הרפורמה הרב-שנתית במס ההכנסה; בסוף השנה הושלמה חקיקת חוק מס הכנסה שלילי, שיחול תחילה באזורי ניסוי. כנגד זאת התרופפה המדיניות ביחס לעובדים הזרים, ומספרם אף גדל השנה. למרות הצעדים שננקטו, שיעור ההוצאה הממשלתית על המדיניות הפעילה בשוק העבודה הוא 0.21 אחוז תוצר בלבד, לעומת כ-0.7 אחוז בממוצע במדינות OECD.
	שוק העבודה - קובץ PDF (0.93Mb)
	חזרה

פרק ו'
הממשלה הרחבה, תוצריה ומימונם

	הודות להמשך הצמיחה המהירה ולהרכב הביקושים, שהתבטאו בהכנסות גבוהות מהמצופה, נרשמו גם השנה, בדומה לשנת 2006, נתונים פיסקליים חיוביים: הגירעון הממשלתי ללא מתן אשראי התאפס, והיה הנמוך ביותר זה 20 שנה ונמוך משמעותית מתקרת היעד. גירעון הממשלה הרחבה, הנמדד על פי כללי החשבונאות הלאומית, כפי שמקובל במדינות המפותחות, היה השנה אחוז תוצר אחד, לעומת 1.2 אחוזי תוצר ב-2006.
	כתוצאה מאיזון התקציב, מהמשך הצמיחה ומהייסוף בשער החליפין, ירד יחס החוב הציבורי לתוצר בשנת 2007 ירידה חדה, אף יותר מהירידה שצפו בתחילת השנה, והגיע ל-80.6 אחוזי תוצר. יחס זה נותר גבוה בהשוואה למקובל במדינות המפותחות, אך ירידתו בשנים האחרונות צמצמה משמעותית את הפער.
	משקל ההוצאה הציבורית בתוצר יורד ברציפות מאז שנת 2002, ובשנת 2007 הוא הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז סוף שנות השישים 44.9 - אחוזים - המציבה את ישראל במרכז ההתפלגות של המדינות המפותחות; זאת לאחר שבתחילת העשור היא הייתה בקצה העליון של ההתפלגות. בצד השיפור במצרפים הפיסקליים, הרי בטווחים הקצר והבינוני מחיר הירידה היה פגיעה בהיקף השירותים האזרחיים ותשלומי ההעברה, התורמת גם לעלייה בעוני ובאי-שוויון החברתי.
	אמנם משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ירד השנה, אך ירידה זו הושגה בזכות גידול מהיר של התוצר, בעוד שההוצאות גדלו בקצב ריאלי מהיר. נוסף על כך קיבלה הממשלה החלטות ארוכות טווח שמשמעותן הגדלת ההוצאות בשנים הבאות בקצב שאינו מתיישב עם המשך הפחתה משמעותית של יחס החוב לתוצר ומהיר גם מזה שמתיר החוק הקיים.
	הממשלה הרחבה, תוצריה ומימונם - קובץ PDF (1.01Mb)
	חזרה

פרק ז'
מאזן התשלומים

	החשבון השוטף הסתכם בשנת 2007 בעודף של כ-3 אחוזי תוצר (5 מיליארדי דולרים), לעומת עודף חריג של 6 אחוזי תוצר בשנת 2006. הצטמצמות העודף בחשבון השוטף מבטאת גידול מהיר וחד של היבוא, וכן הרעה בתנאי הסחר. במקביל להצטמצמות העודף בחשבון השוטף הצטמצם השנה עודף ההשקעות בחו"ל נטו. בפרספקטיבה ארוכה יותר - המעבר מגירעון ממוצע של כ-3 אחוזי תוצר בשנים 1999-1995 לעודף של כ-3 אחוזי תוצר השנה מבטא הצטמצמות של הגירעון בחשבון הסחורות והשירותים ושיפור בחשבון ההכנסות לצד ירידה בהעברות החד-צדדיות (ההעברות השוטפות).
	הצטמצמות העודף בחשבון השוטף היא תוצאת ירידה של החיסכון הפרטי ועלייה של ההשקעה במשק. הירידה בחיסכון הפרטי הייתה תגובה על עלייה גבוהה בערך הרכוש השנה, התורמת להעלאת התצרוכת, ועל חיסכון ציבורי מפתיע בשנתיים הקודמות (גירעון תקציבי נמוך משמעותית מהמתוכנן). העלייה בהשקעה היא תוצאה של המשך הצמיחה במשק ושל גידול התעסוקה. נוסף על כוחות אלו תרמה רמת העודף בחשבון השוטף לתהליך של ייסוף ריאלי, שפעל כמנגנון כלכלי המאזן את העודף.
	ההשקעות של תושבי חוץ במשק ושל תושבי ישראל בחו"ל נותרו בשנת 2007 בהיקף ניכר, ולא נרשמו התפתחויות חריגות לא באופיין ולא בעוצמתן. מאז 2004 מסתמנת רמה גבוהה של ההשקעות נטו וברוטו, בייחוד של ההשקעות הישירות במשק. המשבר הפיננסי, שפרץ השנה בשווקים העולמיים, מצא ביטוי מתון בלבד בחשבון הפיננסי של המשק הישראלי בשנת 2007 - עדות לעמידות יחסית של המשק לזעזועים.
	התופעות הבולטות בהשקעות של תושבי ישראל בחו"ל השנה היו האצת קצב ההשקעות הישירות של ענף הנדל"ן והמשך ההשקעות הניכרות של המשקיעים המוסדיים בניירות ערך זרים בחו"ל.
	בהשקעות של תושבי חוץ בישראל בלטו השנה המשך ההשקעות הישירות בהיקף ניכר וגידול ההשקעות במניות בתיק למסחר בתל אביב, על רקע התנודות בשווקים הפיננסיים הבין-לאומיים. נגד זאת נרשמו השנה מימושי השקעות של תושבי חוץ באג"ח ממשלתיות, על רקע האטה בהשקעות הנובעות מהרפורמה של עושי השוק והמשבר הפיננסי.
	בשנים האחרונות חלק הארי של השקעות תושבי חוץ במשק היה השקעות ישירות. חלקן של ההשקעות האחרות וההשקעות בתיק למסחר פחת. עם הגורמים לגידול חלקן של ההשקעות הישירות נמנים מיצוי גיוסי החוב בערבות ממשלת ארה"ב, פקיעת בועת הטכנולוגיה העילית בשנים 2000 עד 2001 ומגמה עולמית של השקעה באמצעות מיזוגים ורכישות (M&A).
	מאזן התשלומים - קובץ PDF (1.39Mb)
	חזרה

פרק ח'
סוגיות במדיניות הרווחה

	בישראל היו בשנה שהסתיימה ביולי 2007 כ-1.7 מיליון עניים. תחולת העוני עמדה בתקופה זו על 24.7 אחוזים מהאוכלוסייה, בדומה לתחולתו בשנים 2005 ו-2006. לפי מדדים נוספים, המשקפים את היכולת לרכוש מוצרים חיוניים או סל קבוע, נרשמה ירידה בתחולת העוני בשנים האחרונות. תחולת העוני גבוהה במיוחד במגזר הערבי ובמגזר היהודי החרדי.
	למרות יציבות ואפילו שיפור קל בתחולת העוני לפי חלק מהמדדים, המשיך להתרחב שיעור העניים שלא רק הכנסתם אלא גם הוצאותיהם נמוכות מקו העוני - תופעה המעידה על גידול שיעורם של העניים המתקשים בהחלקת תצרוכתם על פני זמן.
	בעקבות הצמיחה הכלכלית והקיצוצים בתשלומי ההעברה בשנים האחרונות, נכנסו האוכלוסיות החלשות ביתר שאת לשוק העבודה - אולם מגמה זו לא לוותה די הצורך בתוכניות לעידוד התעסוקה ולהעלאת התמורה לעבודה, ומשום כך הכניסה לשוק העבודה לא הבטיחה יציאה ממעגל העוני.
	למעלה ממחצית החרדים הם עניים; זאת בשל שיעורי השתתפות נמוכים, שכר נמוך יחסית, פריון ילודה גבוה וחינוך שאינו מכוון ליצירת כושר השתכרות עתידי.
	בשנים האחרונות התחזקה אצל קובעי המדיניות הגישה שלפיה מוקד התמיכה הממשלתית באוכלוסיית הקשישים צריך לעבור מתמיכה אוניברסלית לתמיכה סלקטיבית, והקריטריון החשוב ביותר צריך להיות רמת ההזדקקות לסיוע.
	מתחילת שנות התשעים נרשמה עלייה לא מבוטלת של ההישגים בבחינות הבגרות (ללא תיקון בגין דרגת הקושי שלהן). גידול משקלם של זרמי החינוך הערבי והחרדי מיתן את קצב העלייה, בעוד ששיפור בתכונות החברתיות-כלכליות של התלמידים בתוך כל זרמי החינוך תמך בעליית ההישגים.
	הפערים בהישגים הבסיסיים בבחינות הבגרות לרעת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש בהשוואה לתלמידים מרקע חזק הצטמצמו במהלך התקופה, בד בבד עם התרחבות הפערים בהישגים המעידים על מצוינות.
	הביטוחים המשלימים תורמים לרמת הבריאות הממוצעת באוכלוסייה, והרחבתם משתקפת בעלייה חדה של ההוצאה הפרטית וההוצאה הלאומית לבריאות.
	שיעור המבוטחים בביטוח בריאות משלים בישראל הוא 77 אחוזים. במדינות OECD, למעט הולנד וצרפת, שיעור זה נמוך יותר.
	סוגיות במדיניות הרווחה - קובץ PDF (1.52Mb)
	חזרה