דוח בנק ישראל - 2005
דף תקצירים

פרק א'
המשק והמדיניות הכלכלית

	התוצר גדל השנה ב-5.2 אחוזים, וגידולו הובל על ידי המגזר העסקי, שצמח ב-6.6 אחוזים.
	תנאי הרקע השנה היו נוחים: המשך הצמיחה בעולם, בייחוד בענפי הטכנולוגיה העילית, ושיפור במצב הביטחוני.
	המדיניות הכלכלית תמכה בצמיחה בת-קיימא ועמדה בשלושת יעדיה: קצב עליית המחירים היה בתחום היעד של יציבות מחירים, והגירעון וקצב הגידול של ההוצאה הציבורית היו נמוכים מתקרותיהם.
	שיעור האבטלה ירד לפחות מ-9 אחוזים בסוף השנה, תוך גידול של התעסוקה ושל שיעור ההשתתפות.
	העודף בחשבון השוטף גדל, תוך התמתנות קצב גידולם של היצוא והיבוא. השקעות תושבי ישראל בחו"ל גדלו בשיעור ניכר.
	שוק ההון התאפיין בגיאות, ביציבות ובשינויים מבניים הקשורים לרפורמות שהונהגו בשנים האחרונות.
	ביציבותה של המערכת הפיננסית נמשכו המגמות החיוביות.
	יחס החוב הציבורי לתוצר פחת השנה, אולם רמתו עדיין גבוהה מאוד, וראוי להפחיתו הפחתה משמעותית. על הממשלה להמשיך ולעמוד בתקרות הגירעון וגידול ההוצאה, ואף לחתור לתוואי פוחת של הגירעון.
	מומלץ לנקוט מכלול צעדים להפחתת העוני ועידוד ההשתלבות בעבודה במגזרי אוכלוסייה מוגדרים. העוני במשפחות עם מפרנס התרחב בשנים האחרונות, והנהגת "מס הכנסה שלילי" תפעל להפחתתו בקרב משפחות אלה.
	לשם שמירת היציבות הפיננסית חשוב לחזק את התשתית הפיננסית. הרפורמות שהונהגו בשנים האחרונות יגבירו את היציבות בטווח הארוך, אולם יש לשפר את הפיקוח על המשקיעים המוסדיים.
	תשתיות נאותות חשובות לתפקודו של המשק ולצמיחתו, וראוי להמשיך ולפתחן תוך התייחסות להשפעותיהן החיצוניות. יש להעניק עדיפות לפיתוח התחבורה הציבורית ולהמשיך בקידום התחרות בענפי התשתיות, ובכללם התעופה, החשמל והתקשורת.
	המשק והמדיניות הכלכלית - קובץ PDF (1.13Mb)
	חזרה

פרק ב'
התוצר, השימושים וענפי המשק

	בשנת 2005 נמשכה מגמת הצמיחה המהירה השוררת במשק מאז המחצית השנייה של 2003. הצמיחה הובלה על ידי המגזר העסקי, ובייחוד על ידי ענפי השירותים, והתבטאה גם בשיפור ניכר בשוק העבודה.
	התוצר לנפש ושיעור האבטלה חזרו לרמות של שנת 2000 - ערב המיתון. גידולו של התוצר השנה נבע מגידול נאה של הפריון הכולל. עם זאת, השיעור הממוצע של גידול הפריון הכולל בשנים 2000 עד 2005 נמוך.
	הגיאות בפעילות הכלכלית נבעה בעיקרה מרגיעה ביטחונית יחסית ומצמיחה גבוהה של הכלכלה העולמית, תוך המשך מגמת ההתאוששות של ענפי הטכנולוגיה העילית בעולם.
	תהליך הצמיחה נבע גם ממדיניות מקרו-כלכלית אחראית, שעמדה ביעדיה - יעד יציבות המחירים ויעד הגירעון - זו השנה השנייה ברציפות, ובכך תרמה להפחתת אי-הוודאות והסיכון במשק.
	השיפור בתנאי הרקע והמדיניות הכלכלית הביאו לעלייה בביקושים, והם נענו במהירות, על רקע קיומם של גורמי ייצור מובטלים - הון ועבודה.
	ענפי השירותים המסחר והתחבורה צמחו בקצב גבוה הודות לגידול הביקושים המקומיים, אך אלו לא חלחלו לענף הבנייה, ותוצרו אף ירד. תוצר התעשייה והיצוא התעשייתי צמחו בשיעורים מתונים בלבד.
	במהלך השנה הואט קצב גידולו של היצוא, והיצוא התעשייתי לא גדל; זאת בשל מיצוי גורמי הייצור הייחודים למגזר זה, ולא בשל האטה בביקוש ליצוא.
	הממשלה פעלה גם השנה להגברת התחרות בענפי התחבורה הימית, האווירית והציבורית, וכן בענפי התקשורת, שלהם השפעה חשובה על הפריון והרווחה בכלל המשק.
	התוצר, השימושים וענפי המשק - קובץ PDF (1.34Mb)
	חזרה

פרק ג'
האינפלציה והמדיניות המוניטרית

	מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2005 בשיעור מצטבר של 2.4 אחוזים, מעל לשיעור עלייתו בשנים האחרונות ובתוך טווח יעד יציבות המחירים, 3-1 אחוזים.
	הגורמים העיקריים לעליית האינפלציה ב-2005 היו פיחות מהיר יחסית בשער החליפין שקל-דולר (לעומת ייסוף בשנתיים הקודמות) והמשך עלייתם של מחירי הנפט בעולם.
	על אף הצמיחה המואצת לא ניכר השנה לחץ על המחירים מצד הביקושים המקומיים או עלויות השכר, אך נראה שהשפעתם המרסנת על המחירים, שאפיינה את השנים האחרונות, פחתה ואולי אף חלפה.
	המדיניות המוניטרית המשיכה גם השנה לפעול להשגת יציבות מחירים. היא נתמכה על ידי מדיניות פיסקלית שחתרה לצמצום הגירעון והחוב של הממשלה, ואיפשרה את השגת יציבות המחירים בשיעורי ריבית נמוכים יחסית.
	בחודשיים הראשונים של השנה, על רקע התפתחות מחירים ממותנת מאוד וציפיות לאינפלציה נמוכות מהיעד, נמשכו הפחתות הריבית, ואילו בהמשך השנה, עד ספטמבר, נשמרה ריבית בנק ישראל ללא שינוי ברמתה הנמוכה - 3.5 אחוזים.
	רק ברביע האחרון של השנה, על רקע הסתמנות כוחות ללחץ על המחירים, החל בנק ישראל בתהליך של העלאות ריבית, שהצטברו עד סוף השנה ל-1 אחוז.
	האינפלציה והמדיניות המוניטרית - קובץ PDF (0.71Mb)
	חזרה

פרק ד'
המערכת הפיננסית

	בשנת 2005 נמשכו המגמות החיוביות ששררו בשנתיים הקודמות בשווקים ובמוסדות הפיננסיים, והמערכת הפיננסית התאפיינה ביציבות.
	על רקע המשך השיפור בסביבה הכלכלית המקומית והעולמית שבה פועלת המערכת הפיננסית, שגשג שוק המניות, השתררה רגיעה יחסית בשוקי איגרות החוב ומטבע החוץ, והתרחב גיוס ההון של החברות העסקיות.
	עמידותה של מערכת הבנקאות גברה, הודות לשיפור בהלימות ההון וירידת סיכוני האשראי. בחברות הביטוח נשמרו יחסי ההון, אך זאת תוך גידול מואץ של האשראי.
	"רפורמת בכר" ורפורמות נוספות שבוצעו בשנים האחרונות צפויות להגביר את עמידותה של המערכת הפיננסית בטווח הארוך, בהאיצן את הירידה בדומיננטיות של הבנקים ואת המשך פיתוחם של שוקי החיסכון לטווח ארוך והאשראי החוץ-בנקאי.
	בתקופת המעבר של הרפורמות צפויה התגברות של סיכונים פיננסיים מערכתיים - בעיקר סיכוני אשראי בקרב המשקיעים המוסדיים - המחייבים נקיטת צעדים בתחום התשתית, ההסדרה, האכיפה והמידע לציבור.
	המערכת הפיננסית - קובץ PDF (2.34Mb)
	חזרה

פרק ה'
שוק העבודה

	שוק העבודה ב-2005 הושפע מהצמיחה המהירה של המשק, אשר הביאה לגידול של מספר המועסקים, לירידת שיעור האבטלה ולעליית השכר.
	עליית השכר לוותה בעליית פריון העבודה ובירידת עלות העבודה ליחידת תוצר, המשך למגמות המאפיינות את השנתיים האחרונות.
	קליטתם של העובדים במגזר העסקי שיקפה את ההטרוגניות שבפעילות הריאלית: כ-60 אחוזים מהעובדים החדשים נקלטו בענפי השירותים והמסחר; לעומת זאת בתעשייה, שבה מועסקים כרבע מעובדי המגזר העסקי, נקלטו פחות מ-10 אחוזים מהעובדים החדשים.
	השפעת התרחבותה של הפעילות חלחלה אל כל שכבות האוכלוסייה, אך לא במידה שווה. בקרב המשכילים ירד שיעור האבטלה והתקרב לשיעורה הטבעי, והדבר התבטא בעליית שכרם.
	על אף הגישה המוצהרת האומרת כי הטיפול באוכלוסיות החלשות מחייב את שילובן בכוח העבודה, הצטמצמו ב-2005 חלק מהתוכניות שנועדו לכך, וזאת במקביל להתרופפות המדיניות לצמצום העסקתם של העובדים הזרים. עם זאת תוכננו והחלו לפעול מספר תוכניות הצפויות לשאת פרי בשנים הבאות.
	ראוי להמשיך ולחזק את המדיניות המכוונת לשילוב הקבוצות החלשות בשוק העבודה, לשם העלאת רמת הרווחה בקרבן.
	שוק העבודה - קובץ PDF (0.49Mb)
	חזרה

פרק ו'
המגזר הציבורי ומימונו

	בשנת 2005 היה גירעון הממשלה נמוך משמעותית מתקרת הגירעון, ומהגירעון ב-2004. גירעון המגזר הציבורי, הנמדד על פי כללי החשבונאות הלאומית - כפי שמקובל במדינות המפותחות2 - ירד גם הוא, ל-32.9 אחוזי תוצר, לעומת 4.9 אחוזי תוצר ב-2004 ו-5.9 אחוזים ב-2003.
	ב-2005 נרשמה ירידה משמעותית ביחס החוב הציבורי לתוצר, לראשונה מאז שנת 2000.
	ירידת הגירעון ויחס החוב לתוצר נבעה בעיקר מהקטנת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר, שירד מאז 2002 ב-5 נקודות אחוז והגיע ב-2005 אל מתחת ל-50 אחוזים, לראשונה מאז 1970.
	יחסי החוב הציבורי, הגירעון והוצאות המגזר הציבורי לתוצר נותרו גבוהים בהשוואה למקובל במדינות המפותחות, למרות ירידתם, שצמצמה את הפערים. לעומת זאת, נטל המס בישראל, ובפרט שיעורי המס על השכר, דומים למקובל במדינות אלה וצפויים להמשיך לרדת בשנים הקרובות.
	תקרת הגידול של ההוצאות שאימצה הממשלה, והימנעות מהפחתות מסים נוספות על אלה שעליהן כבר הוחלט, יאפשרו בשנים הקרובות ירידה משמעותית של יחס החוב והגירעון לתוצר, אם תימשך הצמיחה. עם זאת, גידולו של אחוז המועסקים במגזר הציבורי מכלל המועסקים האזרחיים השנה מצביע על אתגרים בשמירה על תקרת ההוצאות לאורך זמן.
	בניית תקציב 2006 על בסיס גירעון של 3 אחוזי תוצר תביא לעלייה ניכרת בהוצאות האזרחיות של הממשלה (ללא ריבית) בהשוואה לביצוע ב-2005 ותאפשר רק ירידה מתונה ביחס החוב לתוצר. אימוץ תוואי הוצאות נמוך יותר יאפשר להתרחק במהירות רבה יותר מרמת החוב הנוכחית, החושפת את המשק לסיכונים במקרה של התפתחויות שליליות בכלכלה העולמית ובמצב הביטחוני. תוואי כזה גם יאפשר לממשלה בעתיד יותר חופש פעולה בהחלקת השפעתם של זעזועים חיצוניים וביטחוניים על הפעילות הכלכלית.
	המגזר הציבורי ומימונו - קובץ PDF (0.84Mb)
	חזרה

פרק ז'
מאזן התשלומים

	בשנת 2005 הסתכם העודף בחשבון השוטף ב-1.9 אחוזי תוצר - עלייה בהשוואה לשנים 2003 ו-2004.
	בפרספקטיבה של שלוש השנים האחרונות, המעבר לעודף בחשבון השוטף מבטא בעיקר שיפור בחשבון הסחורות והשירותים, וזאת למרות הרעה בתנאי הסחר.
	קצבי הצמיחה של היצוא והיבוא היו השנה נמוכים מאשר אשתקד, אף כי משקלם בתוצר המשיך לעלות. הירידה בקצב צמיחת הסחר העולמי האטה את צמיחת היצוא, ואילו היבוא הושפע מרמתו המפוחתת של שער החליפין הריאלי, מההרעה בתנאי הסחר ומההאטה ביצוא הסחורות, שחלק ניכר מגורמי הייצור שלו מיובאים.
	תהליך הגלובליזציה מוצא את ביטויו בהרכב המדינות שישראל סוחרת עמן. חלקן של המדינות הפחות עשירות עלה בחמש השנים האחרונות הן ביצוא והן ביבוא של ישראל. עליית חלקן של מדינות אלה, שבהן העבודה זולה יחסית, בולטת בענפים עתירי עבודה, אך עלה חלקן גם בענפים עתירי טכנולוגיה, שהם עתירי הון.
	החשבון הפיננסי של המשק הסתכם בשנת 2005 ביצוא הון נטו ניכר של כ-6.1 מיליארדי דולרים, תוצאת התרחבות גדולה בהשקעות של תושבי ישראל בחו"ל לסך של 16.9 מיליארדי דולרים, מעבר להתרחבות ההשקעות של תושבי חוץ במשק, לסך 10.8 מיליארדים.
	גידול ההשקעות של תושבי ישראל נבע בעיקרו מהאצת תהליך פיזור ההשקעות בחו"ל על ידי המשקיעים המוסדיים. גורם מרכזי נוסף היה פירעון אשראי במט"ח על ידי המגזר העסקי וגידול בפיקדונותיו, עם הצטמצמות פער הריביות מול חו"ל, שבעטיו מערכת הבנקאות העבירה מקורות לחו"ל.
	שני תהליכים מרכזיים עמדו ברקע ההתפתחויות בחשבון הפיננסי: פעילות הממשלה והחלטותיה, שהתבטאו בהפרטה בהיקף שיא, ורפורמות מבניות במיסוי ובשוק ההון; מגמות פיננסיות עולמיות ובראשן עליית התשואות לטווח קצר, שפעלה לגידול ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל, יציבות התשואות לטווח ארוך וגידול תנועות ההון למשקים מתעוררים, שתמכו בהמשך תנועות ההון של תושבי חוץ למשק.
	מאזן התשלומים - קובץ PDF (1.23Mb)
	חזרה

פרק ח'
סוגיות במדיניות הרווחה

	תחולת העוני של נפשות, במדידה היחסית המקובלת בישראל - שלפיה משקי בית עניים אם הכנסתם נמוכה ממחצית הההכנסה החציונית, מותאם לגודל המשפחה - עלתה בשנים האחרונות והגיעה בשנה שהסתיימה ביוני 2005 לרמה גבוהה של 24.1 אחוזים. תחולת העוני היחסי בישראל גבוהה גם בהשוואה בין-לאומית.
	מדדים חלופיים לעוני, שלפיהם משקי בית הם עניים אם הכנסתם אינה מאפשרת להם לרכוש סל מוצרים חיוני, מצביעים על עלייה בשיעור העוני. לפי מדדים אלה העוני עלה בשנים 2002 עד 2004, לאחר שהצטמצם שנתיים לפני כן, בעיקר הודות לצמיחה הכלכלית.
	ממדי העוני עלו החל מ-2002 לפי כל המדדים - היחסי, המוחלט והמדדים לפי צריכה חיונית. העלייה הושפעה בין היתר מהמיתון, ובשנתיים האחרונות - בעיקר מקיצוץ הקצבאות.
	תחולת העוני גבוהה לפי כל השיטות בקרב ערבים, חרדים, משפחות גדולות, מעוטי השכלה ומשפחות ללא מפרנסים.
	ממדי העוני מדגישים את הצורך במדיניות מתמשכת לצמצום העוני, וזאת תוך שמירה על המשמעת התקציבית, התומכת בצמיחה בת-קיימא. המדיניות צריכה לפעול לשילוב בתעסוקה של מי שמסוגל לעבוד, להגדלת התמורה לעבודה של מי שמשתכר שכר נמוך, ולתמוך ישירות בעניים שכושר השתכרותם נמוך. במקביל יש לשפר את אבחון כושר התעסוקה וההשתכרות.
	סוגיות במדיניות הרווחה - קובץ PDF (0.97Mb)
	חזרה