| |
שטרי
כסף ומעות הם אחד מסמלי הריבונות של המדינה.
עיצוב
השטרות מבטא זיקה אל ארץ ישראל ועם ישראל. רוב השטרות מציגים סיפור על אישים,
מקומות או אירועים הקשורים בתולדות העם והמדינה.
התמורות
הכלכליות החלות במשק משפיעות על כמות הסדרות והשטרות שהונפקו.
עם
קום המדינה
הונפקה סדרת השטרות הרשמית של המדינה, שכונתה "לירה א"י", ע"י
חברת "בנק אנגלו-פלשתינה".
בשנת
1952 הונפקה
סדרה חדשה - "לירה ישראלית", סדרת "בנק לאומי לישראל
בע"מ".
עם
הקמת בנק ישראל בשנת 1954, ניתנה בידו הסמכות הבלעדית להנפקת המטבע. בנק
ישראל אף מנפיק מטבעות זיכרון, המשווקות ע"י החברה הממשלתית למדליות ומטבעות
בע"מ.
בעיצוב
השטרות והמטבעות נועץ בנק ישראל בוועדה ציבורית, שבראשה עומד שופט בדימוס של בית
המשפט העליון. חברי וועדה ציבורית זו ממונים ע"י נגיד בנק ישראל, ע"פ
שיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד, וחבריה מייצגים מגזרים שונים בחברה הישראלית.
על-מנת
להבטיח אספקה סדירה של מזומנים למחזור, בנק ישראל נוקט במהלכים שונים ובהם בחינת סולם
העריכים והנפקת מעות בעריכים של שטרות שיוצאים מן המחזור. כיום, ייצור השטרות והמטבעות נעשה במדינות
שונות בחו"ל, תוך שמירה על סטנדרטים בינלאומיים.
סדרת
השטרות הראשונה שהונפקה באחריות בנק ישראל הוכנסה למחזור כבר בשנת 1955,
היא סדרת הנופים (ברעם; שדה נחמיה; נוף הנגב; נוף עמק יזרעאל; כפר יחזקאל; שער
הגיא).
ב
- 1959 הוחלפה
סדרת הנופים בסדרת הדמויות (החיילת; הדייג; הבנאי; המדען; החלוצים).
החל
ב - 1969
הוכנסה בהדרגתיות למחזור סדרת האישים כאשר בשנות השבעים הודפסו על גבי השטרות שערי
העיר ירושלים לציון שחרור העיר.
בין השנים 1985 - 1969 התחוללו
שינויים רבי משמעות בכלכלה הישראלית: בעקבות האינפלציה הגבוהה הומרה הלירה לשקל
(1980) ולאחר מכן הומר השקל לשקל החדש (1985). במעברים בין הלירה לשקל ובין השקל
לשקל החדש השתנו בעקר עריכי השטרות, ואילו העיצובים הגרפיים נשארו כמעט זהים.
עד
שנת 1999
הופיעו הדמויות הבאות ע"ג השטרות (לירה, שקל ושקל חדש): הרצל; ויצמן; ביאליק;
איינשטיין; סאלד; מונטיפיורי; בן גוריון; ז'בוטינסקי; רוטשילד; הרמב"ם; אשכול;
גולדה; שרת; עגנון; בן צבי; שז"ר.
בשנת
1999 הוחלט
על הנפקת סדרה חדשה - סדרה ב' של השקל החדש - שהחליפה את הסדרה הקיימת, כאשר נשמרו
אותם ארבעה עריכים ודמויות: שרת; עגנון; בן צבי; שז"ר. בסדרה זו שוכללו
האמצעים נגד זיוף, והדמויות ניצבות בה בצורה מאונכת ולא אופקית.
בעיצוב
המטבעות
באים לידי ביטוי נושאים הלקוחים ממטבעות יהודיים עתיקים שנהגו בעבר בארץ ישראל.
עם
קום המדינה חסרו מעות לשימוש הציבור. בשל מחסור במתכת, הוחלט להנפיק מעות נייר
- המיל והפרוטה, במקביל להנפקת מעות במתכת.
משהחליטה
הממשלה לשנות את חלוקת הלירה מ - 1000 פרוטות ל - 100 אגורות, הוכנסו למחזור בשנת
1960 מטבעות מסדרת האגורה. השם "אגורה" נבחר ע"י האקדמיה ללשון
בהסתמך על הפסוק המקראי "והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף
וכיכר לחם.." (שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ו).
עם הנהגת מטבע השקל ב - 1980 הוכנסה
למחזור סדרת האגורות החדשה, ועם החלפת השקל בשקל החדש ב - 1985 הוכנסה
למחזור סדרת מטבעות בעריכי השקל החדש.
בסדרת מטבעות השקל
ובסדרת מטבעות השקל החדש הונפקו מעות בכמות מוגבלת הנושאות דיוקנאות
שהופיעו על-גבי שטרות שהוצאו מן המחזור, של האישים: הרצל; בן גוריון; ז'בוטינסקי;
הרמב"ם; אשכול; וויצמן; גולדה.
|
|
nglish
