|
|
|
|
|
| |
דוד הורוביץ
|
|
|
 |
נגידו הראשון של הבנק, דוד הורוביץ,
כיהן מ- 1954 עד 1971.
לפני כן שימש דוד הורוביץ מנהל המחלקה
הכלכלית של הסוכנות היהודית, חבר משלחת הסוכנות לעצרת האומות המאוחדות (1947)
ומנהלו הכללי של משרד האוצר. עם פרישתו מונה דוד הורוביץ ליו"ר המועצה המייעצת והוועדה המייעצת של בנק
ישראל, ואחר כך ליו"ר כבוד, עד פטירתו באוגוסט 1979.
|
|
|
 למעלה |
|
|
| |
משה זנבר
|
|
|
 |
משה זנבר כיהן כנגיד בנק ישראל בין 1971 ל- 1976.
לפני כן שימש סגן הממונה על התקציבים במשרד
האוצר ויועץ כלכלי לשר האוצר. עוד שימש מר זנבר טרם כהונתו כשר בפועל למסחר ותעשייה, וכן כיושב
ראש מועצת המנהלים של ה"בנק לפיתוח התעשייה בישראל בע"מ.
|
|
|
|
למעלה |
|
|
| |
ארנון גפני
|
|
|
 |
ארנון גפני כיהן כנגיד בנק ישראל בין 1976 ל- 1981.
לפני כן עסק במחקר כלכלי, בייעוץ לרמטכ"ל בענייני
תקציב וכספים ובתפקידים בכירים ברשות הנמלים. עוד שימש גפני מנהל אגף התקציבים במשרד האוצר,
ולאחר מכן – המנהל הכללי של משרד האוצר.
|
|
|
|
למעלה |
|
|
| |
משה מנדלבאום
|
|
|
 |
ד"ר משה מנדלבום כיהן כנגיד בנק ישראל מאז תחילת 1982 עד 1986.
מספטמבר 1981 ועד שמונה לנגיד
כיהן ד"ר מנדלבום כמשנה לנגיד, ולפני כן מילא תפקידים בכירים במשרד המסחר והתעשייה, בהם מנכ"ל
המשרד, וכן היה סגן יו"ר הבנק לפיתוח התעשייה בישראל בע"מ ויו"ר החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ.
|
|
|
|
למעלה |
|
|
| |
מיכאל ברונו
|
|
|
 |
פרופ' מיכאל ברונו כיהן כנגיד בנק ישראל בשנים 1986 עד 1991.
עד אותה עת שימש ראש החוג לכלכלה
באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר בצוות לתכנון מדיניות ייצוב המשק. בעבר שימש פרופ' ברונו מנהל
משותף של מחלקת המחקר בבנק ישראל ויועץ בכיר למדיניות כלכלית לשר האוצר, וכן נמנה עם חברי
הסגל של אוניברסיטאות חשובות בארץ ובחו"ל. כן כיהן פרופ' ברונו כסגן הנשיא וכלכלן ראשי בבנק
העולמי. פרופ' ברונו נפטר בדצמבר 1996.
|
|
|
|
למעלה |
|
|
| |
יעקב פרנקל
|
|
|
 |
פרופ' יעקב פרנקל כיהן כנגיד בנק ישראל בשנים 1991 עד 2000.
עד לאותה עת היה היועץ
הכלכלי הראשי ומנהל המחקר של קרן המטבע הבינלאומית. בעבר היה פרופ' פרנקל מופקד
על הקתדרה לכלכלה בינלאומית באוניברסיטת שיקגו, ושימש גם יועץ לבנק ישראל, לבנק העולמי
ולמוסדות מחקר חשובים בארץ ובעולם.
פרופ' פרנקל חבר במועצת שבע המדינות המתועשות
( G-7 Council )
ובקבוצת 30 המדינות המפותחות
( G-30 )
ומופקד על הקתדרה לכלכלת השלום באוניברסיטת תל אביב.
|
|
|
|
למעלה |
|
|
| |
ד"ר דוד קליין
|
|
|
|
|
| קורות חיים |
|---|
| יליד: 1935 |
| נגיד בנק ישראל |
2000 עד 2005: |
| בנק ישראל: |
1987 עד 2000: |
|
חבר הנהלה של בנק ישראל וממונה על המחלקה המוניטרית ומחלקת הפיקוח על מט"ח
(נושאים עיקריים -בנספח המצ"ב).
|
|
| נציג בנק ישראל בדירקטוריון הבורסה.
|
|
| בנק לאומי: |
1976 עד 1987: |
| כלכלן ראשי וחבר הנהלה. |
|
| מנהל החטיבה לתכנון אסטרטגי. |
|
| משנה למנהל החטיבה העסקית. |
|
| יו"ר ועדת עמלות. |
|
| חבר ועדת השקעות של קופות הגמל וקרנות הנאמנות. |
|
|
מכון "תבל", ירושלים (בבעלות הממשלה ומשקיע אמריקאי), למחקרי מדיניות:
|
1972 עד 1976: |
|
פיתוח מודל אקונומטרי, עבור ובשיתוף אגף התקציבים באוצר, להערכת השלכות
התקציב על המשק.
|
|
|
חבר הנהלת המכון.
|
|
|
קרן המטבע הבינ"ל, ארה"ב, המחלקה למדיניות פיסקלית:
|
1966 עד 1972: |
|
מדיניות תקציבית בארצות מתפתחות.
|
|
|
חבר במשלחות הקרן להתייעצויות שנתיות עם מדינות חברות.
|
|
|
כלכלן צוות בין-תחומי לשיקום אזור הרעש בקאזווין, אירן.
|
|
|
אגף התקציבים, משרד האוצר:
|
1959 עד 1966 |
|
אחראי לתקציב המשרד.
|
|
|
סיוע לצוות ההקמה של העיר ערד.
|
|
|
אחראי לתכנון תקציב המדינה לטווח ארוך.
|
|
| השכלה |
|
B.A. בהיסטוריה כללית וכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
|
1959: |
|
Ph.D בכלכלה, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ארה"ב.
|
1971: |
|
| |
|
נספח: נושאים עיקריים בטיפול בבנק ישראל (בשיתוף עם אחרים) 1987 עד היום
|
| |
|
דה-רגולציה של השווקים הפיננסיים:
|
|
העמדת שיעורי הנזילות על נורמה בינ"ל סבירה (הורדה והאחדה).
ביטול מגבלות על חופש ההתקשרות בין הבנקים ולקוחותיהם (תקופת עסקה, סוג הצמדה,
ריבית, מרווח).
צמצום מעורבות הממשלה ובנק ישראל בניהול פיננסי פרטני (ביטול אשראי מוכוון ואשראים
מפיקדונות למתן הלוואות).
|
| |
| ליברליזציה במט"ח: |
|
שחרור מבוקר של איסורים על פעילות במט"ח אשר היו מוטלים על מגזרי המשק ותושבי חוץ.
הגמשת רצועת הניוד ומעורבות בנק ישראל בשוק מט"ח.
|
| |
| מבנה ענף השירותים הפיננסיים: |
|---|
|
התייחסות לתהליך מכירת הבנקים, הפרדה בין בנקים לבין גופים הפעילים בשוק ההון,
(קרנות נאמנות, קופות גמל, מנהלי תיקים, חתמים), שינויים בתחום הפנסיה, יועצי השקעות,
שוק איגרות חוב של חברות, מיסוי הכנסות מנכסים פיננסיים.
|
| |
|
ניהול המדיניות המוניטרית:
|
|
במקביל לפתיחת השווקים הפיננסיים, ניהול המעבר למדיניות המבוססת על ריבית לטווח קצר
ממדיניות הנשענת על שער החליפין:
|
|
טיפוח המשטר של יעדי אינפלציה.
|
|
שינוי הרכב כלי המדיניות.
|
|
מיסוד תהליך קבלת ההחלטות על הריבית.
|
|
פיתוח שוק המק"ם כתשתית לשוק של איגרות חוב לא צמודות.
|
|
שיפורים בדיווח לממשלה, לכנסת ולציבור.
|
|
פיתוח מאגר מידע, במחלקה המוניטרית ובמחלקת הפיקוח על מט"ח, החיוני לניהול המדיניות
ולחשבון ההון במאזן התשלומים.
|
| |
|
מו"מ והסכמים בינלאומיים לשילוב המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית:
|
|
קרן המטבע הבינ"ל (IMF): מחויבות לפתיחת החשבון השוטף.
|
|
ארגון הסחר הבינ"ל (WTO): חשיפת השווקים הפיננסיים לתחרות.
|
|
האיחוד האירופי (EU): דיאלוג כלכלי ופתיחת השווקים הפיננסיים.
|
|
הבנק להסדרים בינ"ל (BIS): היבטים בפעילות בנקים מרכזיים.
|
|
הארגון לפיתוח כלכלי (OECD): שיתוף בליבון נושאים מקצועיים.
|
|
הבנק העולמי ושלוחותיו: גיוס הון באג"ח שקליות.
|
| |
|
עיצוב מחדש של חוק בנק ישראל על רקע השינוי באופי המדיניות והניסיון הבינ"ל.
|
| |
|
הסברת המדיניות בפורומים ציבוריים.
|
| |
|
|
|
למעלה |
|
|
|
|
|
|
nglish
