| מדיניות מאקרו-כלכלית מורכבת משלושה חלקים עיקריים - מדיניות פיסקלית, מדיניות לשיפור מבנה המשק
ומדיניות מוניטרית. |
| המדיניות הפיסקלית
מנוהלת בידי הממשלה, ומשפיעה על המשק בעיקר באמצעות תקציב המדינה - הקצאת הוצאות הממשלה ומימונן (המיסוי וגיוס ההון). המשתנים העיקריים המושפעים ממדיניות פיסקלית הן הרכב השימושים בתוצר, הריבית הריאלית ושער החליפין הריאלי. |
| המדיניות לשיפור מבנה המשק היא מכלול של צעדי הסדרה ופיקוח במגזרים שונים במשק הנועדים ליצור סביבה עסקית תחרותית ויעילה. |
| המדיניות המוניטרית מנוהלת בידי בנק ישראל, והיא תחום אחריותו המובהק ומוקד השפעתו על המשק. המטרה העיקרית של המדיניות המוניטרית היא השגת יציבות מחירים ויציבות פיננסית. בכך תורמת המדיניות המוניטרית ליצירת סביבה עסקית התומכת בצמיחה כלכלית ברת-קיימא. יציבות מחירים מוגדרת כיעד אינפלציה. הממשלה קובעת במדיניותה הכלכלית את יעד האינפלציה (מאז שנת 1992), ותפקידה של המדיניות המוניטרית הוא השגת יעד זה. |
| לשם השגת יעד האינפלציה קובעת המדיניות המוניטרית את רמת
הריבית בה בנק ישראל
מלווה או לווה מאת התאגידים הבנקאיים וכך משפיעה - באמצעות השווקים הפיננסיים - על כמות הכסף במשק. רמה נמוכה מדי של הריבית תביא להרחבת יתר וללחצים אינפלציוניים, ואילו העלאה גדולה מדי של הריבית תביא לריסון יתר של הפעילות הכלכלית. באמצעות הריבית משפיעה המדיניות המוניטרית גם על הציפיות של הציבור (פרטים ופירמות) לגבי האינפלציה בעתיד, שכן הציבור מקבל את החלטותיו בהתאם לציפיותיו, ולכן הן מתממשות בסופו של דבר. |
| הניסיון בעולם ובישראל מלמד, כי האינפלציה גורמת עיוותים במערכות המשק החיוניות - הייצור, הצריכה, סחר החוץ, העבודה והשווקים הפיננסיים - ובכך היא פוגעת בצמיחה יציבה של המשק. מכאן החשיבות הרבה שמייחס בנק ישראל (כבנקים מרכזיים אחרים בעולם) למלחמה באינפלציה. |
| האסטרטגיה שנוקט בנק ישראל בשוק מטבע החוץ היא אי התערבות ישירה בקביעת שער החליפין, על רקע תפקודו התקין של השוק. משמעות הדבר היא מתן אפשרות לשער החליפין להשתנות באורח שוטף בהתאם לשינויים בסביבה הכלכלית, קרי מתן ביטוי לכוחות השוק. |
| מתחילת שנות התשעים הועמקה הליברליזציה בפיקוח על מטבע חוץ, וכיום המשק הישראלי פתוח לתנועות חופשיות של סחורות והון. משום כך, שינויים בסביבה הכלכלית - בארץ ובעולם - יבואו לידי ביטוי מהיר יותר מאשר בעבר, בשער החליפין. מצב זה מאלץ את מעצבי המדיניות הפיסקלית והמוניטרית לנהוג ביתר אחריות, כי תוצאות המדיניות ניכרות בשער החליפין כמעט מייד. |
| את המדיניות המוניטרית שקובע בנק ישראל מבצעת המחלקה המוניטרית באמצעות מיגוון של מכשירים מוניטריים: |
| מכרזי הפיקדונות ו/או ההלוואות לבנקים המשמשים כלי מדיניות עיקרי, בזכות הדיוק והמהירות המאפיינים את השפעתם. באמצעותם יכול בנק ישראל להשפיע על כמות הכסף ועל הריבית לטווח קצר בשוק הכספים, וכן למנוע תנודות בלתי רצויות של בסיס הכסף כתוצאה מריכוז זמני של פעולות כספיות של הממשלה (גביית מסים מהציבור, גיוס הון, או תשלומים בישראל).
המכרזים המוניטריים
מוצעים לבנקים הם לתקופות קצובות של יום ושל שבוע. המחלקה המוניטרית קובעת את הכמות למכרז, ואילו הבנקים מציעים את הריבית שהם דורשים עבור סכומים אלו. |
|
הלוואת :OVERNIGHT
החל מיום 1/9/05 מעמיד בנק ישראל לתאגידים הבנקאיים חלון להלוואה מוניטרית ללא מכסה בריבית של 1% מעל ריבית בנק ישראל. ההלוואה הינה כנגד בטחונות וליום אחד (OVERNIGHT) ונפרעת אוטומטית ביום העסקים הבא. |
|
פקדון :OVERNIGHT
החל מיום 1/9/05 מעמיד בנק ישראל לתאגידים הבנקאיים חלון לפקדון בשקלים ללא מכסה בריבית של 1% מתחת לריבית בנק ישראל, הפקדון הוא ליום אחד (OVERNIGHT) ונפרע אוטומטית ביום העסקים הבא. |
| |
| השוק הבין-בנקאי, שבו מתנהל מסחר בנזילות בין הבנקים, מסייע בשמירה על חלוקת נזילות נאותה במערכת. |
|
המילווה קצר המועד (מק"ם)
הוא נייר ערך שמנפיק בנק ישראל לתקופות קצרות (עד שנה) כדי להשפיע על בסיס הכסף ועל הריבית בשוק הכספים. מכירת מק"ם לציבור מקטינה את בסיס הכסף, ולכן פועלת לריסון הפעילות והאינפלציה, ואילו רכישת מק"ם על ידי בנק ישראל, או פדיון מק"ם על ידי הציבור, מזרימים כסף לשוק, ובכך מעודדים את הפעילות המשקית. מבחינת השפעתו על בסיס הכסף, מכשיר זה דומה
למכרזי הפיקדונות לבנקים
אולם כיוון שהוא מונפק לציבור הרחב וכן תשואתו נקבעת על פי המסחר בבורסה, היא מבטאת את ציפיות הציבור לאינפלציה בעתיד ולשינויים במדיניות המוניטרית. מידע זה מהשווקים מסייע לבנק ישראל בתכנון צעדיו המוניטריים. |
| חובת הנזילות היא החובה המוטלת על הבנקים להפקיד בבנק ישראל חלק מסוים מכספי פיקדונות הציבור. עד תחילת שנות התשעים שימשו שינויים בשיעורי חובת הנזילות בידי בנק ישראל מכשיר בהפעלת המדיניות המוניטרית. כיום חובת הנזילות אינה משמשת עוד מכשיר דינמי של המדיניות, ורמתה דומה למקובל במדינות המפותחות. |
| המכשירים הפיננסיים העתידיים שמפעיל בנק ישראל משכללים את השווקים הפיננסיים בארץ - ובכך תורמים להגברת יעילותה של המדיניות המוניטרית - וכן מספקים לבנק ישראל אינפורמציה חשובה על ציפיות הציבור. מכשירים אלו הם:
מכרזים למסירה עתידית של מק"ם
(לשלושה חודשים ולשנה) בתום שלושה חודשים מיום המכרז. עד 2006 הנפיק בנק ישראל גם אופציות שקל/דולר במטרה לקדם פיתוח שוק זה וחדל מהנפקות אלו לאחר שהמטרה הושגה. |
nglish
